קטגוריה:במדבר לו ד
ואם יהיה היבל לבני ישראל ונוספה נחלתן על נחלת המטה אשר תהיינה להם ומנחלת מטה אבתינו יגרע נחלתן.
וְאִם יִהְיֶה הַיֹּבֵל לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְנוֹסְפָה נַחֲלָתָן עַל נַחֲלַת הַמַּטֶּה אֲשֶׁר תִּהְיֶינָה לָהֶם וּמִנַּחֲלַת מַטֵּה אֲבֹתֵינוּ יִגָּרַע נַחֲלָתָן.
וְאִם־יִהְיֶ֣ה הַיֹּבֵל֮ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וְנֽוֹסְפָה֙ נַחֲלָתָ֔ן עַ֚ל נַחֲלַ֣ת הַמַּטֶּ֔ה אֲשֶׁ֥ר תִּהְיֶ֖ינָה לָהֶ֑ם וּמִֽנַּחֲלַת֙ מַטֵּ֣ה אֲבֹתֵ֔ינוּ יִגָּרַ֖ע נַחֲלָתָֽן׃
וְאִם וְ - ו' החיבור
אִם - ו' החיבור
צורת יסוד: c/518 a
מורפ': HC/C־יִהְיֶ֣ה יִהְיֶ֣ה - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 1961
מורפ': HVqi3ms הַיֹּבֵל֮ הַ - מילית, ה' הידיעה
יֹּבֵל֮ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/3104
מורפ': HTd/Ncmsa לִבְנֵ֣י לִ - מילת יחס
בְנֵ֣י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
צורת יסוד: l/1121 a
מורפ': HR/Ncmpc יִשְׂרָאֵל֒ יִשְׂרָאֵל֒ - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3478
מורפ': HNp וְנֽוֹסְפָה֙ וְ - ו' החיבור
נֽוֹסְפָה֙ - פועל, נפעל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: c/3254
מורפ': HC/VNq3fs נַחֲלָתָ֔ן נַחֲלָתָ֔ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
ן - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, נקבה, רבים
צורת יסוד: 5159
מורפ': HNcfsc/Sp3fp עַ֚ל עַ֚ל - מילת יחס
צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR נַחֲלַ֣ת נַחֲלַ֣ת - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 5159
מורפ': HNcfsc הַמַּטֶּ֔ה הַ - מילית, ה' הידיעה
מַּטֶּ֔ה - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/4294
מורפ': HTd/Ncmsa אֲשֶׁ֥ר אֲשֶׁ֥ר - מילית, זיקה (ש/אשר)
צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr תִּהְיֶ֖ינָה תִּהְיֶ֖ינָה - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, נקבה, רבים
צורת יסוד: 1961
מורפ': HVqi3fp לָהֶ֑ם לָ - מילת יחס
הֶ֑ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp3mp וּמִֽנַּחֲלַת֙ וּ - ו' החיבור
מִֽ - מילת יחס
נַּחֲלַת֙ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: c/m/5159
מורפ': HC/R/Ncfsc מַטֵּ֣ה מַטֵּ֣ה - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 4294
מורפ': HNcmsc אֲבֹתֵ֔ינוּ אֲבֹתֵ֔י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
נוּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, רבים
צורת יסוד: 1
מורפ': HNcmpc/Sp1cp יִגָּרַ֖ע יִגָּרַ֖ע - פועל, נפעל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 1639
מורפ': HVNi3ms נַחֲלָתָֽן נַחֲלָתָֽ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
ן - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, נקבה, רבים
צורת יסוד: 5159
מורפ': HNcfsc/Sp3fp׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וְאִם־יִהְיֶ֣ה מונח (משרת, דרגא 5) הַיֹּבֵל֮ זרקא (משנה, דרגא 3)
לִבְנֵ֣י מונח (משרת, דרגא 5) יִשְׂרָאֵל֒ סגול (מלך, דרגא 2)
וְנֽוֹסְפָה֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
נַחֲלָתָ֔ן זקף קטן (מלך, דרגא 2)
עַ֚ל יתיב (משנה, דרגא 3)
נַחֲלַ֣ת מונח (משרת, דרגא 5) הַמַּטֶּ֔ה זקף קטן (מלך, דרגא 2)
אֲשֶׁ֥ר מרכא (משרת, דרגא 5) תִּהְיֶ֖ינָה טפחא (מלך, דרגא 2)
לָהֶ֑ם אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וּמִֽנַּחֲלַת֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
מַטֵּ֣ה מונח (משרת, דרגא 5) אֲבֹתֵ֔ינוּ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
יִגָּרַ֖ע טפחא (מלך, דרגא 2)
נַחֲלָתָֽן סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וְאִם יִהְיֶה הַיֹּבֵל וגם כאשר תגיע שנת היובל, וביובל אמנם חוזרות מכירות לבעליהן (ראו ויקרא כה י), אך ירושות נשארות לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, וְנוֹסְפָה נַחֲלָתָן עַל נַחֲלַת הַמַּטֶּה אֲשֶׁר תִּהְיֶינָה לָהֶם, וּמִנַּחֲלַת מַטֵּה אֲבֹתֵינוּ יִגָּרַע נַחֲלָתָן".
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְאִם יְהֵי יוֹבֵילָא לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְתִתּוֹסַף אַחְסָנַתְהוֹן עַל אַחְסָנַת שִׁבְטָא דְּיִהְוְיָן לְהוֹן וּמֵאַחְסָנַת שִׁבְטָא דַּאֲבָהָתַנָא תִּתְמְנַע אַחְסָנַתְהוֹן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְאִין יֶהֱוֵי יוּבְלָא לִבְנֵי יִשְרָאֵל וְתִיתוֹסַף אַחְסַנְתְּהוֹן עַל אַחְסָנַת שִׁבְטַיָא דְיֶהֱוְיָן לְהוֹן וּמֵאַחְסָנַת שִׁבְטָא דְאַבְהָתָנָא יִתְמְנַע אַחְסַנְתְּהוֹן: |
רש"י
"ואם יהיה היובל" - כלומר אין זו מכירה שחוזרת ביובל שהירושה אינה חוזרת ואפילו אם יהיה היובל לא תחזור הנחלה לשבטו ונמצא שנוספה על נחלת המטה אשר תהיינה להם
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְאִם יִהְיֶה הַיּוֹבֵל – כְּלוֹמַר: אֵין זוֹ מְכִירָה שֶׁחוֹזֶרֶת בַּיּוֹבֵל; שֶׁהַיְרֻשָּׁה אֵינָהּ חוֹזֶרֶת, וַאֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה הַיּוֹבֵל – לֹא תַחֲזֹר הַנַּחֲלָה לְשִׁבְטוֹ, וְנִמְצָא שֶׁנּוֹסְפָה עַל נַחֲלַת הַמַּטֶּה אֲשֶׁר תִּהְיֶינָה לָהֶם.
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אחר בודאי לא יעזבו את נחלת אבותם בין בני שבטם לצאת ולגור בשבט אחר, ובודאי ימכרו אז את נחלתם ובני השבט יקחוה מידם ותשאר נחלתה על מכונם, ואין בדבר רק חסרון ממון שיצטרכו לתת בעד הנחלה, עז"א שהלא בעת שיהיה היובל לבני ישראל אז תוחזר הנחלה לבעליה וא"כ נוספה נחלתן מחדש על נחלת המטה אשר תהיינה להם, ומנחלת מטה אבותינו יגרע נחלתן מחדש, כי אי אפשר שבכל יובל ויובל יקנו ויתנו מעות מחדש. והנה בשתי הטענות האלה שטענו [א] מצד הגורל שזה נוגע לכל השבט [ב] מצד הנחלה שזה נוגע להמשפחה לבד, יש נ"מ, שלתקן הטענה שיש לכל השבט במה שתהיה מגרעת בהגורל שבגורל היה קובע תחום כל השבט ואין רוצים שיתערב בתחומם שבט אחר, די במה שיזהיר שבנות צלפחד לא ינשאו לשבט אחר אבל לתקן המגרעת השנית מצד הנחלה שנוגע רק להמשפחה צריך לתקן שגם משבט מנשה לא ינשאו לאיש, רק ישאו אנשים
ממשפחתם כדי שתשאר הנחלה בין בני משפחתם:כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
והקרוב אלי לומר שחששו על שני דברים. האחד הוא, שאם יצא הגורל ברוח הקודש שתחום זה יהיה לשבט פלוני ראוי שיקרא שם המת שהוא ראש השבט על נחלתו שהרי כאן המתים ירשו את החיים, אם כן ראוי שלא יכרת שם המת מנחלתו ועל חששה זו אמרו ומנחלת מטה אבותינו יגרע. החשש השני הוא, משום חשד שיאמרו שמכרו נחלתן, כי יאמרו הדורות מה לשבט אחר עסק בשדות של שבט זה כי לאו כולי עלמא דיני דבנות צלפחד גמירי, ועוד אולי ימותו הנשים ובעליהן יירשום ויאמרו ודאי מחמת דוחקם מכרו שדותם ויחזיקום לחוטאים, כמו שדרשו רז"ל בפרשת בהר מן סמיכות הפרשיות שדהו עונותיו הטו אלה (קידושין כ, א) ועל חששה זו אמרו ומגורל נחלתינו יגרע לא גרעון ממש אלא בעבור החשד.
ודוקא קודם היובל יש מקום לשני חששות אלו, אבל אם יהיה היובל אז אין מקום לחששה שניה כי לא יאמרו שנמכרו שדותם שאילו היתה שדה מכורה היתה חוזרת ביובל ומאחר ששדה זו לא תחזור ביובל בזה ידעו הכל שאין זה שדה מכורה אלא הבנות הסבו נחלה זו לשבט אחר ובטלה חששה אחת, אבל מכל מקום החששה השניה במקומה עומדת שמנחלת מטה אבותינו יגרע, שלא תקרא שם המת על נחלתו ובדרך זה יהיה אם זה ככל אם תורה.
חסלת ספר במדבר, בעזרת בורא כל בדיבור
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "במדבר לו ד"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.