קטגוריה:במדבר כו יג

<< | ספר במדבר • פרק כ"ו • פסוק י"ג | >>

מהדורת הכתיב:

לזרח משפחת הזרחי לשאול משפחת השאולי.

המהדורה המנוקדת:

לְזֶרַח מִשְׁפַּחַת הַזַּרְחִי לְשָׁאוּל מִשְׁפַּחַת הַשָּׁאוּלִי.

המהדורה המוטעמת:

לְזֶ֕רַח מִשְׁפַּ֖חַת הַזַּרְחִ֑י לְשָׁא֕וּל מִשְׁפַּ֖חַת הַשָּׁאוּלִֽי׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

לְזֶ֕רַח לְ - מילת יחס
זֶ֕רַח - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: l/2226
מורפ': HR/Np מִשְׁפַּ֖חַת מִשְׁפַּ֖חַת - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 4940
מורפ': HNcfsc הַזַּרְחִ֑י הַ - מילית, ה' הידיעה
זַּרְחִ֑י - שם עצם, ייחוס, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: d/2227
מורפ': HTd/Ngmsa לְשָׁא֕וּל לְ - מילת יחס
שָׁא֕וּל - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: l/7586
מורפ': HR/Np מִשְׁפַּ֖חַת מִשְׁפַּ֖חַת - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 4940
מורפ': HNcfsc הַשָּׁאוּלִֽי הַ - מילית, ה' הידיעה
שָּׁאוּלִֽי - שם עצם, ייחוס, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: d/7587
מורפ': HTd/Ngmsa׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

לְזֶ֕רַח זקף גדול (מלך, דרגא 2)

מִשְׁפַּ֖חַת טפחא (מלך, דרגא 2)

הַזַּרְחִ֑י אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

לְשָׁא֕וּל זקף גדול (מלך, דרגא 2)

מִשְׁפַּ֖חַת טפחא (מלך, דרגא 2)

הַשָּׁאוּלִֽי סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

לְזֶרַח מִשְׁפַּחַת הַזַּרְחִי, לְשָׁאוּל מִשְׁפַּחַת הַשָּׁאוּלִי.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום

אונקלוס (תאג'):	לְזֶרַח זַרְעִית זֶרַח לְשָׁאוּל זַרְעִית שָׁאוּל׃
ירושלמי (יונתן):	לְזֶרַח גְנִיסַת זֶרַח לְשָׁאוּל גְנִיסַת שָׁאוּל:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"לזרח" - הוא צוחר ל' צוהר אבל משפחת אוהד בטלה וכן חמש משבט בנימין שהרי בעשרה בנים ירד למצרים וכאן לא מנה אלא חמשה וכן אצבון לגד הרי שבע משפחות ומצאתי בגמ' ירושלמית שכשמת אהרן נסתלקו ענני כבוד ובאו הכנענים להלחם בישראל ונתנו לב לחזור למצרים וחזרו לאחוריהם ח' מסעות מהר ההר למוסרה שנא' (דברים י) ובני ישראל נסעו מבארות בני יעקן מוסרה שם מת אהרן והלא בהר ההר מת וממוסרה עד הר ההר שמונה מסעות יש למפרע אלא שחזרו לאחוריהם ורדפו בני לוי אחריהם להחזירם והרגו מהם שבע משפחות ומבני לוי נפלו ארבע משפחות משפחת שמעי ועזיאלי ומבני יצהר לא נמנו כאן אלא משפחת קרחי והרביעית לא ידעתי מה היא ורבי תנחומא דרש שמתו במגפה בדבר בלעם אבל לפי החסרון שחסר משבט שמעון במנין זה ממנין הראשון שבמדבר סיני נראה שכל כ"ד אלף נפלו משבטו של שמעון

מפרשי רש"י - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה

מפרשי רש"י

עריכה

גור אריה

עריכה

• לפירוש "גור אריה" על כל הפרק •

[ט] לזרח הוא צוחר וכו'. פירוש, שאחר שכתוב כאן משפחת הזרחי, ולא מצאנו משפחת זרח בפרשת ויגש (בראשית מ"ו, י'), שכל אותם שלא היו מיורדי מצרים לא נמנו למשפחות (רש"י פסוק כד), אם כן על כרחך צריך אתה לומר כי "זרח" הכתוב כאן הוא "צוחר" בפרשת ויגש (שם), והכל אחד, כי "צוחר" החי"ת מתחלף בה"א, והוא כמו 'צוהר', שהוא לשון זריחת אור (כ"ה ברא"ם). ומפני שהוקשה לו אם כן למה לא נמנה משפחת אוהד (ר' בראשית מו, י), על זה אומר שהיא חסירה לגמרי:

[י] וכן אצבון לגד. דהא לא מנה (כאן) אצבון (ר' בראשית מו, טז). אף על גב דלקמן פירש (רש"י פסוק טז) שמשפחת אצבון הוא משפחת אזני, וכאן כתב שהיא חסרה, יש לומר דרובה חסירה, לכך הוי כאילו כולה חסירה. וצריך אתה לומר כן, דכיון דלא מנה אותם בשם "משפחת אצבון", אלא "משפחת אזני" (פסוק טז), אם כן היא חסרה משפחת אצבון, ולא נשאר אלא מעט, ולפיכך קורא אותה משפחת אזני. ומה שכתב לקמן (רש"י פסוק טז) 'ולא ידעתי למה לא נקרא משפחתו על שמו', אף על גב דבא לאשמועינן כי רוב משפחתו חסירה, דמכל מקום יקשה, דסוף סוף כיון דאין הכתוב קורא משפחה רק אותן שירדו למצרים (רש"י פסוק כד), אם כן אין ראוי להקרא משפחת אצבון רק על שמו:

[יא] ומבני יצהר לא נמנה כאן אלא משפחות הקרחי. פירוש, ואחר שהיו לו שלשה בנים, ושנים חסרו, שהם הרוב, כאילו כל משפחתו חסירה, ואין כאן משפחת יצהר. ואם תאמר, ולמה כתב 'והרביעית לא ידעתי מה היא', שמא שלשה משפחות היו ליצהר, והיו משפחות נפג וזכרי כל אחד משפחה לעצמו, כמו משפחת הקרחי, ואם כן נמצאו ארבע; נפג וזכרי ושמעי ועזיאלי. ויש לומר, דלא נמנו כלל בני יצהר למשפחות בפני עצמן, שהרי לא מנה (בפסוק נח) למשפחת בני חברון כל אחד ואחד, שלא נמנו למשפחות אלא יורדי מצרים (רש"י פסוק כד). ואף על גב שאמר שמשפחות שמעי ועזיאלי חסירה, ולא היו מיורדי מצרים, שאני אלו דבפרשת וארא מנה אותם למשפחות, דכתיב (ר' שמות ו, יז-יט) "ובני גרשון לבני ושמעי ובני קהת וגו' חברון ועזיאל אלה משפחות הלוי", ואם כן שמעי ועזיאלי משפחות הם, ולא מנה שם נפג וזכרי למשפחות, ומשמע דנפג וזכרי לאו משפחות הם. וכן בפרשת במדבר (לעיל ג, כ, כז) מוכח בהדיא קרא דמשפחות שמעי ועזיאלי משפחות הם, אבל נפג וזכרי לא מצאנו. ומה שמנה הכתוב קרח למשפחה, היינו מפני שהוא נשאר ממשפחת יצהר. ואף על גב דכתב (רש"י) דמשפחת יצהר חסירה, לא שתהיה חסירה לגמרי, אלא לענין זה חסירה, שנהרגו רוב משפחתו. ומכל מקום יש למנות משפחת קרח בפני עצמו, מפני משפחת יצהר:

והא דלא הקשה כאן מפני מה לא נקרא משפחת יצהר על שמו, כמו שמקשה לקמן על אצבון (רש"י פסוק טז), דיש לומר, דכאן לא קשה, שבא לומר שאין כאן אחד מן נפג וזכרי, וכולם חסרו. ולא יתכן לתרץ [כן] לקמן גבי אצבון, שהרי לא ידענו אחד מבני אצבון שיאמר הכתוב שהוא חסר. בשלמא נפג וזכרי הכתובים בתורה (שמות ו', כ"א), בא לומר לך שאותם אינם עוד, אבל במשפחות אצבון לא יתכן לומר כן. ועוד, דמשפחות קרח, אף על גב דלא היה קרח מיורדי מצרים, משפחה נקרא, שכן תמצא בפירוש בפרשת וארא (שמות ו', כ"ד) כי משפחת קרח משפחה, אף על גב דלא הוי קרח מיורדי מצרים. ולפיכך לא קשה על קרח מידי, והרי הוא כמו משפחות שמעי ועזיאלי:

אך קשה, למה לא מנה "ישוה" למשפחת אשר, שלא נכתבה כאן כלל, ואם כן יהיו ח' משפחות חסרים. ויש לתרץ, דאין לנו ראיה מן המקרא, דשמא לא נעשה ישוה למשפחה ולא היו בנים מעולם לו - עד שנאמר שמשפחתו חסירה, דשמא לא היה למשפחה. אבל בשאר שבע המשפחות, ראיה יש שהיו משפחות; שהרי ה' משפחות של בנימן, לכך נקרא "בן אוני" (בראשית ל"ה, י"ח), כמו שמפרש לקמן (רש"י סוף פסוק כד) שחסרו משפחותיו. ואצבון גם כן, שהרי מנה "אזני" תחתיו (פסוק טז), כמו שאמרנו למעלה (אות י). ואם כן היה למשפחה. וכן משפחת אוהד לשמעון, טעמא דמסתבר שחסר הרבה משבט שמעון, ואם כן יש לומר שהיה משפחה ממנו חסירה. אבל בישוה, למה לנו לומר שהיה משפחה חסירה, דמנא לן לומר כן. ובכך יתישבו דברי רש"י שלא מנה ישוה:

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

לְזֶרַח – הוּא "צֹחַר" (שמות ו,טו), לְשׁוֹן צֹהַר. אֲבָל מִשְׁפַּחַת אֹהַד בָּטְלָה; וְכֵן חָמֵשׁ מִשֵּׁבֶט בִּנְיָמִין, שֶׁהֲרֵי בַּעֲשָׂרָה בָּנִים יָרַד לְמִצְרַיִם (בראשית מו,כא), וְכָאן לֹא מָנָה אֶלָּא חֲמִשָּׁה. [ספרים אחרים: וְכֵן יִשְׁוָה לְאָשֵׁר] וְכֵן אֶצְבֹּן לְגָד; הֲרֵי שֶׁבַע^[2] מִשְׁפָּחוֹת. וּמָצָאתִי בִּגְמָרָא יְרוּשַׁלְמִית (סוטה פ"א ה"י), שֶׁכְּשֶׁמֵּת אַהֲרֹן נִסְתַּלְּקוּ עַנְנֵי כָּבוֹד, וּבָאוּ הַכְּנַעֲנִים לְהִלָּחֵם בְּיִשְׂרָאֵל, וְנָתְנוּ לֵב לַחֲזֹר לְמִצְרַיִם, וְחָזְרוּ לַאֲחוֹרֵיהֶם שְׁמוֹנָה מַסָּעוֹת מֵהֹר הָהָר לְמוֹסֵרָה; שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נָסְעוּ מִבְּאֵרוֹת בְּנֵי יַעֲקָן מוֹסֵרָה, שָׁם מֵת אַהֲרֹן" (דברים י,ו). וַהֲלֹא בְּהֹר הָהָר מֵת, וּמִמּוֹסֵרָה עַד הֹר הָהָר שְׁמוֹנָה מַסָּעוֹת יֵשׁ לְמַפְרֵעַ? אֶלָּא שֶׁחָזְרוּ לַאֲחוֹרֵיהֶם, וְרָדְפוּ בְּנֵי לֵוִי אַחֲרֵיהֶם לְהַחֲזִירָם, וְהָרְגוּ מֵהֶם שֶׁבַע מִשְׁפָּחוֹת, וּמִבְּנֵי לֵוִי נָפְלוּ אַרְבַּע מִשְׁפָּחוֹת: מִשְׁפַּחַת שִׁמְעִי, וְעָזִּיאֵלִי, וּמִבְּנֵי יִצְהָר לֹא נִמְנוּ כָּאן אֶלָּא מִשְׁפַּחַת הַקָּרְחִי; וְהָרְבִיעִית לֹא יָדַעְתִּי מַה הִיא. וְרַבִּי תַּנְחוּמָא דָּרַשׁ שֶׁמֵּתוּ בַּמַּגֵּפָה בִּדְבַר בִּלְעָם (מדרש תנחומא פינחס ה). אֲבָל לְפִי הַחִסָּרוֹן שֶׁחָסַר מִשֵּׁבֶט שִׁמְעוֹן בְּמִנְיָן זֶה מִמִּנְיָן הָרִאשׁוֹן שֶׁבְּמִדְבַּר סִינַי, נִרְאֶה שֶכָּל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף נָפְלוּ מִשִּׁבְטוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן.

רמב"ן

עריכה

• לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק •

"לזרח" - הוא צוחר (בראשית מו י) לשון צהר אבל משפחת אהד בטלה וכן חמש משפחות משבט בנימין שהרי בעשרה בנים ירד למצרים (שם פסוק כא) וכאן לא מנה אלא חמשה לשון רש"י ועוד כתב (בפסוק כד) כל המשפחות נקראו על שם יורדי מצרים והנולדים משם ואילך לא נקראו משפחות חוץ ממשפחות אפרים ומנשה שנולדו כלם במצרים וארד ונעמן בני בלע בן בנימן ומצאתי ביסודו של ר' משה הדרשן שירדה אמן למצרים כשהיא מעוברת מהן ואם אגדה היא הרי טוב ואם לאו אני אומר שהיו לבלע בנים הרבה ומשנים הללו ארד ונעמן יצתה מכל אחד ואחד משפחה רבה ונקראו תולדות שאר הבנים על שם בלע ותולדות השנים הללו נקראו על שמם כל זה לשון הרב ז"ל ואני תמה עליו שאין הקושיא בעבור שימנה הכתוב משפחת הבלעי לעצמה ומשפחת הארדי ומשפחת הנעמי בניו לעצמן כי זה היה מפני היותן למשפחות כדברי הרב וכן יעשה בבני יהודה ובבני מנשה ואפרים וכן בבני אשר אבל אם נאמר שנולדו ארד ונעמן לבלע בן בנימן אחרי רדתו למצרים לא היו ראויים להמנות כאן למשפחות ואם נחשוב שנולדו לו קודם לכן יהיו יותר משבעים נפש כי אז היו בני בנימן עשרה ואלה בני בלע שנים על כן דרש רבי משה הדרשן שהיתה אמם מעוברת מהן ולא ימנה אותם שם וכאן יחשבם לנולדים ואם אגדה היא נסבול הדוחק לקבלה ונצטרך עוד לומר כי יוכבד נולדה בין החומות ביום הכנסם שם ולכך יזכיר אותה בשבעים נפש ואלה נולדו אחרי החדשים ואם אינה קבלת רבותינו נדחה סברתו זאת בשתי ידים אבל נוכל לומר כי ארד ונעמן בני בנימן מתו בלא בנים ובלע רצה להקים לאחיו שם בישראל וקרא שם בניו על שם אחיו המתים ואולי היה יבם בנשותיהם כי הוא הבכור והיו ארד ונעמן בני בלע לראשי משפחות להקים שם לארד ונעמן בני בנימן יורדי מצרים והנכון בעיני כי נעמן וארד אשר ימנה בבני בנימין שם בפרשת ואלה שמות (בראשית מו כא) הם בני בנו הבכור בלע כמו שמפורש כאן וכן ימנה אותם בדברי הימים (א ח א-ה) ומנהג הכתוב לעשות בני הבנים כבנים כמו שאמר (בראשית כט ה) את לבן בן נחור וכתיב בדברי הימים (א א יז) בני שם עילם ואשור וארפכשד ולוד וארם ועוץ וחול וגתר ומשך והנה אלה ארבעה האחרונים בני בניו ואע"פ שלא עשה כן בבני פרץ ובבני בריעה אולי נולדו על ברכי בנימין ויחשבם לו כדרך ואלה תולדות אהרן ומשה (לעיל ג א) או בעבור שהיו בני בנימין רבים שהיו שמנה טפל המיעוט לרוב ועל דרך הסברא יתכן עוד שנאמר שלא מנה הכתוב המשפחות ליורדי מצרים לבדם כי גם הנולדים במצרים מאותו יום ואילך מנה למשפחות כמו שעשה באפרים ומנשה ואין טעם לעשות כן בעבור היותם במצרים כי לעת הירידה ראוי שימנו כולם למספר אחד ויעשה משפחות משבעים נפש וכן ימנם הכתוב בכל מקום ביורדי מצרים בשבעים נפש ירדו אבותיך מצרימה (דברים י כב) וכן בני בלע אחרי כן נולדו אבל הענין כי היה המנהג בישראל לעשות להם ראשי בתי אבות יתיחסו כל יוצאי ירכו לעולם אל האיש ההוא ויקראו על שמו לכבודו כאשר יעשו גם היום כל הישמעאלים וכל ישראל הדרים בארצותם להקרא כולם למשפחות אבן עזרא אבן שושאן וזה שנאמר (שמות ו יד) אלה ראשי בית אבותם כי מעת אשר פרו ורבו במצרים העמידו להם ראשי משפחות להתיחס עליהן ואולי התחילו הענין הזה במצרים שלא יתערבו בגוים ויהיו נכרים וידועים לשבטיהם ששם עלו שבטים שבטי יה עדות לישראל ותהי לחק בישראל והנה היו אלה הנזכרים כאן במצרים איש איש לראש לבית אבותיו תתיחס המשפחה אליו ולכך ימנה בבית מכיר משפחת המכירי ומשפחת הגלעדי בנו ומשפחת האיעזרי והחלקי בניו ואחיהם ובן בבני יהודה ואפרים כי הבנים האלה הנזכרים גדולים ונכבדים ויהיו לראש לא היה זה בעבור הולידם משפחה רבה כדברי הרב כי כולם הולידו משפחות רבות כי פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד אבל היה זה לכבוד ששמו עליהם ראש ורוב המשפחות בהיותם במצרים היו מתיחסות אל היורדים למצרים שהם להם האבות הנכבדים והשאר עשו להם מן הנולדים שם בקרוב ראשי האבות ולכן יהיו להם רוב הנזכרים כאן יורדי מצרים והנה יהיה יחוס המשפחות האלה ליורדי מצרים כי שם תקנו אותם

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

(יב - יג) "בני שמעון", זרח הוא צוחר הנזכר (בראשי' מו י'. שמות יד טו) ומשפחת אהד בטלה רש"י, כי משמעון חסר במנין זה ל"ז אלף ומאה, שמתו כל משפחת אהד, וגם מתו רבים ממשפחות נמואל וצוחר ושינו שמם מנמואל ימואל ומצחר זרח, ששנוי השם מבטל הגזרה:

אור החיים

עריכה

• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •

לשאול משפחת וגו'. רז"ל (במד"ר פכ"א) אמרו וזה לשונם אמר ר' יוחנן ה' שמות נקראו לו זמרי וגו' שאול בן הכנענית וגו', וקשה לדברי המדרש ששאול האמור כאן הוא זמרי למה מיחס ה' שמו על משפחתו המתכנית עליו והלא אמרו ז"ל (יומא ל"ח) בפסוק ושם רשעים ירקב דלא מסקינן בשמייהו עד כאן, ואין צריך לומר להחתימו בשמו יתברך, ולפי אחד מהדרכים שפירשנו בפסוק (כ"ה י"ד) אשר הוכה את המדינית שלא הוכה אלא בהיותה עמה ולא אחר כך, הוא מה שהצדיק ה' במאמרו כאן שהחתים שמו עליו, וכן משמע גם כן מדבריהם ז"ל (במד"ר פכ"א) שאמרו וזה לשונם שאול שהשאיל עצמו לעבירה, וידוע הוא דין השאלה שחוזרת בעינה:

^ בירושלמי איתא שמונה.
^ בירושלמי איתא שמונה.

פרשנות מודרנית:

כתבו ביאור על הפסוק! • המפרשים עונים לשאלות

פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • בייס-הספר • תרגום לאנגלית

דפים בקטגוריה "במדבר כו יג"

קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.

*

מ"ג במדבר כו יג

מ

ר

[1] בירושלמי איתא שמונה.

[2] בירושלמי איתא שמונה.

[2]