קהלת רבה ז ב
טוֹב לָלֶכֶת אֶל בֵּית אֵבֶל מִלֶּכֶת אֶל בֵּית מִשְׁתֶּה, לָמָּה שֶׁלֵּב חֲכָמִים בְּבֵית אֵבֶל, שֶׁכָּל מִי שֶׁמִּתְאַבֵּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשַׂמְּחוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כט, יט): וְיָסְפוּ עֲנָוִים בַּה' שִׂמְחָה. דָּבָר אַחֵר, טוֹב לָלֶכֶת אֶל בֵּית אֵבֶל מִלֶּכֶת אֶל בֵּית מִשְׁתֶּה, מוּטָב לָלֶכֶת לְמִדָּה שֶׁיֵּשׁ לָהּ פֵּרָעוֹן, מִמִּדָּה שֶׁאֵין לָהּ פֵּרָעוֹן. מוּטָב לֵילֵךְ בְּמִדָּה נוֹהֶגֶת בַּחַיִּים וּבַמֵּתִים, מִמִּדָּה שֶׁאֵינָה נוֹהֶגֶת אֶלָּא בַּחַיִּים. מוּטָב לֵילֵךְ בְּמִדָּה נוֹהֶגֶת בָּעֲשִׁירִים וּבָעֲנִיִּים, מִמִּדָּה שֶׁאֵינָה נוֹהֶגֶת אֶלָּא בָּעֲשִׁירִים. מוּטָב לֵילֵךְ בְּמִדָּה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ פִּיּוּס, מִמִּדָּה שֶׁאֵין בָּהּ פִּיּוּס.
אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה גְּמִילוּת חֶסֶד בַּתּוֹרָה, בְּרֹאשָׁהּ, וּבְאֶמְצָעִיתָהּ, וּבְסוֹפָהּ. בְּרֹאשָׁהּ, דִּכְתִיב (בראשית ב, כב): וַיִּבֶן ה' אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע, מְלַמֵּד שֶׁקִּלְעָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְחַוָּה וֶהֱבִיאָהּ אֶל הָאָדָם וְנַעֲשָׂה שׁוֹשְׁבִין לָהֶם, שֶׁכֵּן בִּכְרַכֵּי הַיָּם קוֹרִין לְקַלְעִיתָא בָּנְיָאתָא. וּבְאֶמְצָעִיתָהּ, דִּכְתִיב (בראשית יח, א): וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא, מְלַמֵּד שֶׁבִּקְּרוֹ (בראשית כה, יא): וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יִצְחָק בְּנוֹ, זוֹ בִּרְכַּת אֲבֵלִים. בְּסוֹפָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לד, ו): וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי. אָמַר רַבִּי חָנִין מִדַּת פֵּרָעוֹן מָה הִיא, יַעֲקֹב מֵת בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, מִי רָאוּי לְהִטָּפֵל בּוֹ, לֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאָמַר לוֹ (בראשית מו, ד): אָנֹכִי אֵרֵד עִמְךָ מִצְרַיְמָה וגו', בָּא יוֹסֵף וְחָטַף לוֹ אֶת הַמִּצְוָה, דִּכְתִיב (בראשית נ, ז): וַיַּעַל יוֹסֵף לִקְבֹּר אֶת אָבִיו. מֵת יוֹסֵף בְּמִצְרַיִם מִי רָאוּי לְהִטָּפֵל בּוֹ לֹא הַשְּׁבָטִים שֶׁהִשְׁבִּיעַ אוֹתָם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית נ, כה): וַיַּשְׁבַּע יוֹסֵף, בָּא משֶׁה וְחָטַף לוֹ אֶת הַמִּצְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יג, יט): וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף. מֵת משֶׁה וּפָרַע לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּכְבוֹדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לד, ו): וַיִקְבֹּר אוֹתוֹ בַגַּי.
כְּתִיב (בראשית ג, כא): וַיַּעַשׂ ה' אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם, מָצִינוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גּוֹמֵל חֲסָדִים, מְקַשֵּׁט כַּלּוֹת, מְבָרֵךְ חֲתָנִים, מְבַקֵּר חוֹלִים, וְקוֹבֵר מֵתִים, מְנַחֵם אֲבֵלִים. מְקַשֵּׁט כַּלּוֹת דִּכְתִיב (בראשית ב, כב): וַיִּבֶן ה' אֱלֹהִים, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר בְּנָאָהּ וְקִשְׁטָהּ וְהֶרְאָהּ לוֹ. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ שֶׁמָּא תֹאמַר מִתּוֹךְ חָרוּב אֶחָד אוֹ מִתּוֹךְ שִׁקְמָה אַחַת הֶרְאָהּ לוֹ, אֶלָּא מֵאַחַר שֶׁקִּשְׁטָהּ בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִינֵי תַּכְשִׁיטִין, אַחַר כָּךְ הֶרְאָהּ לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ב, כב): וַיְבִאֶהָ אֶל הָאָדָם. מְבָרֵךְ חֲתָנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א, כח): וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים. מְבַקֵּר חוֹלִים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יח, א): וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא. קוֹבֵר מֵתִים, דִּכְתִיב (דברים לד, ו): וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי. מְנַחֵם אֲבֵלִים, דִּכְתִיב (בראשית לה, ח): וַיִּקְרָא שְׁמוֹ אַלּוֹן בָּכוּת. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן מַהוּ אַלּוֹן בָּכוּת, עַד שֶׁמְשַׁמֵּר אֶבְלָהּ שֶׁל דְּבוֹרָה מֵנִיקְתּוֹ בָּאתָה לוֹ שְׁמוּעַת רִבְקָה אִמּוֹ וּבָכָה שְׁתֵּי בְכִיּוֹת, לְכָךְ נֶאֱמַר אַלּוֹן בָּכוּת. וְיַעֲקֹב הוּא אוֹמֵר (בראשית לה, ט): וַיְבָרֶךְ, בִּרְכַּת אֲבֵלִים בֵּרְכוֹ.
אָמַר רַבִּי סִימוֹן מָצִינוּ שֶׁהָלְכוּ לְבֵית הַמִּשְׁתֶּה וְלֹא נִתְפָּרְשׁוּ שְׁמוֹתָן, לְבֵית הָאֵבֶל וְנִתְפָּרְשׁוּ שְׁמוֹתָן, עוֹג הָלַךְ בְּמִשְׁתֵּה אַבְרָהָם וְלֹא נִתְפָּרֵשׁ שְׁמוֹ, שְׁלשֶׁת רֵעֵי אִיוֹב הָלְכוּ לְבֵית הָאֵבֶל וְנִתְפָּרְשׁוּ שְׁמוֹתָן. מָצִינוּ שֶׁהָלְכוּ לְבֵית הַמִּשְׁתֶּה וְלֹא נִדְחוּ מִגֵּיהִנֹּם, וְהָלְכוּ לְבֵית הָאֵבֶל וְנִדְּחוּ מִגֵּיהִנֹּם, עוֹג הָיָה בְּמִשְׁתֵּה אַבְרָהָם וְלֹא נִדְחֶה מִגֵּיהִנֹּם, וְאֵלּוּ שֶׁהָלְכוּ לְבֵית הָאֵבֶל נִדְחוּ מִגֵּיהִנֹּם. אָמַר רַבִּי יִשָֹּׂשכָר דִּכְפַר מַנְדִּי דַּרְכָּן שֶׁל רְשָׁעִים לְהִנָּתֵן בִּדְיוֹטָא תַּחְתּוֹנָה שֶׁל גֵּיהִנֹּם, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב לד, כו): תַּחַת רְשָׁעִים סְפָקָם. שְׁלשֶׁת רֵעֵי אִיּוֹב הָלְכוּ לְבֵית הָאֵבֶל וְנִדְחוּ מִגֵּיהִנֹּם, דִּכְתִיב (איוב ב, יא): וַיָּבֹא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ, אִישׁ מִבֵּיתוֹ, אִישׁ מֵעִירוֹ, אִישׁ מֵאַרְצוֹ, אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא אִישׁ מִמְּקוֹמוֹ, מִמְּקוֹם שֶׁנִּתְבַּצֵּר לָהֶם בַּגֵּיהִנֹּם נִדְחוּ וְנִצּוֹלוּ מִמֶּנּוּ. מָצִינוּ שֶׁהָלְכוּ לְבֵית הַמִּשְׁתֶּה וְלֹא שָׁרַת עֲלֵיהֶם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, זֶה עוֹג, וּשְׁלשֶׁת רֵעֵי אִיּוֹב הָלְכוּ לְבֵית הָאֵבֶל וְשָׁרַת עֲלֵיהֶם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב ד, א): וַיַּעַן אֱלִיפַז (איוב ח, א): וַיַּעַן בִּלְדַד. תָּנֵי בְּשֵׁם רַבִּי מֵאִיר כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר עֲנִיָּה וַאֲמִירָה, כֹּה כָּכָה, אֵלּוּ בְּלָשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ הוּא מְדַבֵּר.
וְהַחַי יִתֵּן אֶל לִבּוֹ, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר, עֲבֵיד חִסְדָּא, דְּיַעַבְדוּן לָךְ. לַוֵּוי, דִּילַוּוּנָיךְ. סְפוֹד, דְּיִסְפְּדוּנָךְ. קְבוֹר, דְּיִקְבְּרוּנָךְ. גְּמוֹל חֶסֶד, דְּתִתְגַּמֵּל חֶסֶד. אָמַר רַבִּי מָנָא, וְהַחַי יִתֵּן אֶל לִבּוֹ, אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים שֶׁנּוֹתְנִין מִיתָתָן כְּנֶגֶד לִבָּן, וְלָמָּה כּוֹתְשִׁין עַל הַלֵּב, מֵימַר דְּכֹלָּה תַּמָּן. דָּבָר אַחֵר, וְהַחַי יִתֵּן אֶל לִבּוֹ, זֶה חֵי הָעוֹלָמִים שֶׁהוּא מְשַׁלֵּם שָׂכָר לְבַר נָשׁ עַל כָּל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה בִּגְמִילוּת חֲסָדִים. דְּאָמַר רַבִּי יוֹנָה אֵין שׁוֹאֲלִין הֲלָכוֹת לִפְנֵי מִטָּתוֹ שֶׁל מֵת, וְהָא רַבִּי יוֹחָנָן שָׁאַל לְרַבִּי יַנַּאי קוֹמֵיהּ עַרְסֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוֹצָדָק הִקְדִּישׁ עוֹלָתוֹ לְבֶדֶק הַבַּיִת מַהוּ מוֹעֲלִים בָּהּ. וּמְגִיב לֵיהּ מִשֶּׁהַכֹּהֲנִים מְעַכְּבִין בִּשְׁחִיטָתָהּ מָעַל, נֶאֱמַר כַּד הֲוָה רָחִיק הֲוָה מְגִיב לֵיהּ. תָּנֵי הַכַּתָּפִין אֲסוּרִים בִּנְעִילַת הַסַּנְדָּל, שֶׁמָּא יִפָּסֵק סַנְדָּלוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶם וְנִמְצָא מִתְעַכֵּב מִן הַמִּצְוָה. רַבִּי זְעֵירָא שְׁרַע בְּדִיבּוּרָא, אָזְלוּן מוֹזְקוֹפוּנֵיהּ וְאַשְׁכְּחוּנֵיהּ אִיעַנֵּי בְּדִבּוּרָא, אָמְרִין לֵיהּ מַהוּ כֵן, אֲמַר לוֹן עָלְמָא דְּאָתֵינַן מִן לְתַמָּן, הָא מַה דְּאִתְּמָר: וְהַחַי יִתֵּן אֶל לִבּוֹ.