קהלת רבה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


סדר קהלת

פרשיות: פתיחתא א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא קהלת רבה פתיחתא

קהלת רבה · א · >>

מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל

פרשה א

קהלת רבה פרשה א פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז


קהלת רבה · א · א · >>

פסוק א: "דִּבְרֵי קֹהֶלֶת בֶּן דָּוִד מֶלֶךְ בִּירוּשָׁלָ‍ִם"


[א] א "דִּבְרֵי קֹהֶלֶת בֶּן דָּוִד מֶלֶךְ בִּירוּשָׁלִָם" זה שאמר הכתוב ברוח הקדש על ידי שלמה מלך ישראל (משלי כב, כט): "חָזִיתָ אִישׁ מָהִיר בִּמְלַאכְתּוֹ לִפְנֵי מְלָכִים יִתְיַצָּב" מעשה בר' חנינא בן דוסא שראה בני עירו מעלין נדרים ונדבות לירושלים אמר הכל מעלין לירושלים נדרים ונדבות ואני איני מעלה דבר מה עשה יצא למדברה של עירו וראה שם אבן אחת ושבבה וסיתתה ומירקה ואמר הרי עלי להעלותה לירושלים בקש לשכור לו פועלים נזדמנו לו חמשה בני אדם אמר להן מעלין לי אתם אבן זו לירושלים אמרו לו תן לנו חמשה סלעים ואנו מעלים אותה לירושלם בקש ליתן להם ולא נמצא בידו דבר לשעה הניחוהו והלכו להם זימן לו הקדוש ברוך הוא חמשה מלאכים בדמות בני אדם אמר להם אתם מעלין לי אבן זו אמרו לו תן לנו חמשה סלעים ואנו מעלין לך אבנך לירושלים ובלבד שתתן ידך ואצבעך עמנו נתן ידו ואצבעו עמהם ונמצאו עומדים בירושלים בקש ליתן להם שכרן ולא מצאן נכנס ללשכת הגזית ושאל בשבילם אמרו לו דומה שמלאכי השרת העלו אבנך לירושלים וקראו עליו המקרא הזה "חָזִיתָ אִישׁ מָהִיר בִּמְלַאכְתּוֹ לִפְנֵי מְלָכִים יִתְיַצָּב" קרי ביה לפני מלאכים יתיצב. א"ר סימון בשם ר' שמעון בן חלפתא לבלווטוס שהיה גדל בפלטין של מלכים אמר לו המלך שאל מה אתן לך אמר אותו בלווטוס אם שואל אני כסף וזהב או מרגליות טובות הוא נותן לי בגדים הוא נותן לי אלא אני שואל בתו והכל ינתן לי בכלל בתו כך (מ"א ג, ה): "בְּגִבְעוֹן נִרְאָה ה' אֶל שְׁלֹמֹה בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים שְׁאַל מָה אֶתֶּן לָךְ" אמר שלמה אם אני שואל כסף וזהב ומרגליות הוא נותן לי אלא הריני שואל את החכמה והכל בכלל הה"ד (שם, ט) "וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ" אמר לו הקב"ה החכמה שאלת ולא שאלת לך עושר וכבוד ונפש אויביך לפיכך החכמה והמדע נתון לך ועל ידי כן גם עושר ונכסים וכבוד אתן לך מיד (שם, טו) "ויקץ שלמה והנה חלום" א"ר יצחק חלום עומד על כנו צפור מצויץ ויודע על מה מצויץ חמור נוהק ויודע על מה נוהק מיד (שם) א"ר יצחק מכאן שעושין סעודה לגמרה של תורה מיד שרתה עליו רוח הקודש ואמר שלשה ספרים הללו משלי ושיר השירים וקהלת הה"ד "דברי קהלת בן דוד":

[א] ב ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "דברי קהלת בן דוד" שלשה נביאים ע"י שהיה נבואתן דברי קנתרין נתלת נבואתן בעצמן ואלו הן:

ולמה נקרא שמו ירמיה שבימיו נעשה ירושלים אירמיאה. עמוס למה נקרא שמו עמוס א"ר פנחס שהיה עמוס בלשונו אמרו אנשי דורו הניח הקדוש ברוך הוא את כל בריותיו ולא השרה שכינתו אלא על הדין קטיע לישנא פסילוסא קהלת למה נקרא שמו קהלת שהיו דבריו נאמרין בהקהל על שם שאמר (מ"א ח, א): "אז יקהל שלמה" ר' אחא בשם ר' הונא משמר נכנס משמר יוצא לשמוע חכמת שלמה והוא שמלכת שבא אמרה לו (שם י, ח) "אַשְׁרֵי אֲנָשֶׁיךָ וְאַשְׁרֵי עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה" וכתיב (שם ה, יד) "וַיָּבֹאוּ מִכָּל הָעַמִּים לִשְׁמֹעַ אֵת חָכְמַת שְׁלֹמֹה".
שלש שמות נקרא לו:

ידידיה
קהלת
שלמה

ר' יהושע אומר שבעה:

אגור
יקה
למואל
איתיאל

אמר שמואל עיקר אותנטייא שלהם ידידיה קהלת שלמה מודה ר' שמואל באילין ארבעה אלא שנתכנה בהן שלמה ושנתנו להדרש אגור שאגור בדברי תורה יקה שהיה מקיא בדבריו כספל הזה שמתמלא בשעתו ומתפנה בשעתו כך שלמה למד תורה בשעתה ושכחה בשעתה למואל שנם לאל בלבו ואמר יכול אני להרבות ולא לחטוא איתיאל שאמר אתי אל ואוכל בן דוד מלך בן מלך חכם בן חכם צדיק בן צדיק אבגינוס בן אבגינוס ר' יודן בשם ר' אלכסנדרי השור הזה עד שלא נחתכו גידיו נתלה הוא אפילו בגיד אחד משלו אבל משנחתכו גידיו כמה חבלים וכמה מסמרות צריך לתלות בהן כך עד שלא חטא שלמה היה נתלה בזכות עצמו וכיון שחטא תלו לו בזכות אבותיו הה"ד (ישעיה לז, לה): "ולמען דוד עבדי" תני ר"ש בן יוחאי אשרי מי שזכה למלוך במקום מלכות להלן כתיב (דברים א, ד): "אשר יושב בעשתרות באדרעי" ברם הכא "מלך בירושלים" במקום מלכות:




<< · קהלת רבה · א · ב · >>

פסוק ב: "הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל"




[ב] א "הבל הבלים" ר' הונא בשם ר' אחא אמר דוד אמר דבר אחד ולא פירשו ופירשו שלמה בנו.
שלמה אמר דבר אחד ולא פירשו ופירשו דוד אביו.
דוד אמר (תהלים קמד, ד): "אדם להבל דמה" לאיזה הבל אם להבל של תנור יש בו ממש אם להבל של כירה יש בו ממש בא שלמה בנו ופירש הדא הוא דכתיב"הבל הבלים אמר קהלת" ר' שמואל בר נחמן מתני לה בשם ר' יהושע בן קרחה לאדם ששופת שבע קדרות זו למעלה מזו וזו למעלה מזו והבל של עליונה אין בו ממש שלמה אמר (קהלת ו, יב): "כי מי יודע מה טוב לאדם בחיים ויעשם כצל" באיזה צל אם כצלו של כותל יש בו ממש אם כצלו של דקל יש בו ממש בא דוד ופירש (שם) ר' הונא בשם רב אחא כהדין עופא דעבר וטוליה עבר עמיה שמואל אמר כצלן של דבורים שאין בו ממש של כלום.
ר' שמואל בר רב יצחק מתני לה בשם ר' שמעון בן אלעזר שבעה הבלים שאמר קהלת כנגד שבעה עולמות שאדם רואה בן שנה דומה למלך נתון באיספקרפסטי והכל מחבקין ומנשקין אותו בן שתים ושלש דומה לחזיר שפושט ידיו בביבין בן עשר שנה קופץ כגדי בן עשרים כסוס נהים משפר גרמיה ובעי אתתא נשא אשה הרי הוא כחמור הוליד בנים מעיז פניו ככלב להביא לחם [נ"א להם] ומזונות הזקין הרי הוא כקוף הדא דתימר בעמי הארץ אבל בבני תורה כתיב (מ"א א, א): "והמלך דוד זקן" אע"פ שהוא זקן מלך.

ר' יהודה בר' סימון אמר ז' הבלים שאמר קהלת כנגד שבעה ימי בראשית:
בראשון (בראשית א, א): "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ" וכתיב (ישעיה, נא): "כי שמים כעשן נמלחו"
בשני (שם, ו) "יהי רקיע" וכתיב (שם לד, ד) "וְנָגֹלּוּ כַסֵּפֶר הַשָּׁמָיִם"
בשלישי (שם, ט) "יקוו המים" וכתיב (שם יא,) "והחרים ה' את לשון ים מצרים"
ברביעי (שם, יד) "יהי מאורות" וכתיב (שם כד,) "וחפרה הלבנה"
בחמישי (שם, כ) "ישרצו המים" וכתיב (צפניה א,): "אסף עוף השמים"
בששי (שם, כו) "נעשה אדם" וכתיב (שם,) "אסף אדם ובהמה"
בשבת מאי אית לך למימר (שמות לא,): "מחלליה מות יומת" הדא אמר במזיד אבל בשוגג יביא קרבן ויתכפר לו אמר ר' ברכיה כיון שראה אדם שבחו של שבת שהמביא קרבן מתכפר לו התחיל משורר עליה להקב"ה שבח ומזמור הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב (תהלים צב, א): "מזמור שיר ליום השבת" א"ר לוי אדם הראשון אמרו:





קהלת רבה א גקהלת רבה א דקהלת רבה א הקהלת רבה א וקהלת רבה א זקהלת רבה א חקהלת רבה א טקהלת רבה א יקהלת רבה א יאקהלת רבה א יבקהלת רבה א יג קהלת רבה א יד קהלת רבה א טו קהלת רבה א טז קהלת רבה א יז

קהלת רבה ב קהלת רבה גקהלת רבה דקהלת רבה הקהלת רבה ו

<< · קהלת רבה · ז · >>

מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל

פרשה ז

קהלת רבה פרשה ז פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא

קהלת רבה · ז · א · >>


א.

<< · קהלת רבה · ז · ב · >>


=== ב. ===

<< · קהלת רבה · ז · ג · >>


=== ג. ===

<< · קהלת רבה · ז · ד · >>


=== ד. ===

<< · קהלת רבה · ז · ה · >>


=== ה. ===

<< · קהלת רבה · ז · ו · >>


=== ו. ===

<< · קהלת רבה · ז · ז · >>


=== ז. ===

<< · קהלת רבה · ז · ח · >>


=== ח. ===

<< · קהלת רבה · ז · ט · >>


=== ט. ===

<< · קהלת רבה · ז · י · >>


=== י. ===

<< · קהלת רבה · ז · יא · >>


=== יא. ===

<< · קהלת רבה · ז · יב · >>


=== יב. ===

<< · קהלת רבה · ז · יג · >>


יג.

<< · קהלת רבה · ז · יד · >>

פסוק יד: "כִּי הָעֹשֶׁק יְהוֹלֵל חָכָם וִיאַבֵּד אֶת לֵב מַתָּנָה"


קהלת רבה ז יד א





עסק שתלמידי חכמים עסוקין בו זה עם זה - "יהולל חכם", מערבבין חכמתו.

אמר ריב"ל: פ' הלכות למדתי מיהודה בן פדיה בחרישת הקבר, וע"י שהייתי עסוק בצרכי רבים - שכחתים!

איזהו תלמיד חכם?

  • ר' אבהו בשם ר' יוחנן: כל שהוא מבטל עסקיו מפני משנתו.
  • תני: כל ששואלין אותו הלכה ממשנתו - ומשיב עליה.

<< · קהלת רבה · ז · טו · >>

פסוק טו: "כִּי הָעֹשֶׁק יְהוֹלֵל חָכָם וִיאַבֵּד אֶת לֵב מַתָּנָה"


קהלת רבה ז טו א





חמישה תלמידים היו לו לרבי יוחנן בן זכאי (אבות ב, ח), כל זמן שהיה קיים - היו יושבין לפניו. כשנפטר - הלכו ליבנה, והלך ר' אלעזר בן ערך אצל אשתו לאמאוס, מקום מים יפים ונוה יפה. המתין להם שיבאו אצלו - ולא באו. כיון שלא באו בקש לילך אצלם - ולא הניחתו אשתו. אמרה: מי צריך למי? אמר לה: הן צריכין לי. אמרה לו: חמת העכברים, מי דרכו לילך אצל מי: העכברים אצל החמת, או החמת אצל העכברים? - שמע לה, וישב לו - עד ששכח תלמודו.

מאחר זמן באו אצלו. שאלו אותו: "פת חטין או פת שעורים מי טב אוכלה בלפתן" (נגעים יג, ט) - ולא ידע להשיבן.

"בליפתן": רבי אליעזר ורבי יוסי אומרים: ב' תבשילין לפותין זה בזה.

ר' הוה ממני תרין מנאין בכל שנה. אין הוון כדי - הוון מתקיימין, ואין לא - הוון דמכין. מן דאתא רבי למדמך, אמר לבריה: לא תעביד כן, אלא הוי ממני כולהון כחדא, ומני לך ר' חנינא קדמאי. והוא למה לא מנייה? ר' יוסי בר זביד אמר: על דצווחין ציפוריא עליה. ומן צווחא עבדין? הא כדון צווחין טבאות, אם אנן שמעין בהדא אוף בההיא צריכין שמוע להון!

ר' בון: אמר ליה קדם מן קרייתא? א"ל: קדם רבי המנונא ספרא דבבל. א"ל: כד תיזל לתמן, אמור ליה שמניתיך זקן! וידע דלא מתמני ביומיה. כיון דדמך - בעא בריה דימניניה, ולא קביל עליה. אמר: לית אנא מקבל, אלא קדם ר' אפס דרומא. הוה תמן חד סב, אמר: אם רבי חנינא קדמי - אנא תניין; ואם רבי אפס קדמי - אנא תניין. קביל עלוי ר' חנינא למתמני תליתוי, וזכה למארכה סגין שנין. אמר: לית אנא ידע מן בגין מה זכיתי מארכה שנין סגין: מן בגין הדא מילתא - ואם מן בגין דהוינא סליק מן טבריה לציפורין, והוינא עקים איסטרטיא, שאיל בשלמה דרבי שמעון בן חלפתא. באידין מתניין לית אנא ידע.

ד"א כי העושק יהולל חכם - עושק שעשקו דתן ואבירם למשה רבן אבדו חכמתו ממנו. ויאבד את לב מתנה - מתונה כתיב. אלו היה משה מתון - היה ניצול, אלא שהקניטו והקפידו אותו. ואמרו לו (שמות ה) "ירא ה' עליכם", ולא סבל, אלא אוף הוא הקפיד מכעסו, ואמר (שם) "ומאז באתי..." אמר לו הקב"ה: אני כתבתי עליך שאת חכם, ואת מקפיד ואומר לי כך? חייך יש לך לידע וליידע: טוב אחריתן של בני מראשית שנתתי להם במצרים! דכתיב (שם) "עתה תראה". באותה שעה אמר הקב"ה: ווי דמובדין ולא משתכחין! אבדתי את אברהם יצחק ויעקב, שלא הרהרו אחרי, ולא מצאתי כיוצא בהן! באותה שעה בקשה מדת הדין לפגוע בו, דכתיב (שמות ו) "וידבר אלהים", ואין אלהים אלא מדת הדין. ונאמר (שם) "ויאמר אליו אני ה'". אמר לו: את בשר ודם לא יכולת לסבול אותם. אני ה' - רחמן, בעל הרחמים, במדותי ארחם. שנאמר (ירמיה מו) "אני עשיתי ואני אשא". קהלת רבה ז טז קהלת רבה ז יז קהלת רבה ז יח קהלת רבה ז יט קהלת רבה ז כ קהלת רבה ז כאקהלת רבה ז כבקהלת רבה ז כגקהלת רבה ז כדקהלת רבה ז כהקהלת רבה ז כוקהלת רבה ז כזקהלת רבה ז כחקהלת רבה ז כטקהלת רבה ז לקהלת רבה ז לאקהלת רבה ז לבקהלת רבה ז לגקהלת רבה ז לדקהלת רבה ז להקהלת רבה ז לוקהלת רבה ז לזקהלת רבה ז לחקהלת רבה ז לטקהלת רבה ז מקהלת רבה ז מא

<< · קהלת רבה · ז · >>

קהלת רבה חקהלת רבה טקהלת רבה יקהלת רבה יא