קבא דקשייתא כה

<< · קבא דקשייתא · כה · >>

קושיא כה

קשה לי על התוס׳ חולין (דף ע״ב ע״א) ד״ה כי קאמר, שכתבו דמוכח דטהרה בלועה לא מיטמאה מהא דמותר לאכול בתרומה תיכף אחר שקיעת החמה, אף דנוגעת בנבלת עוף טהור שבמעיו.

וצ״ע מכריתות (דף ז׳ ע״א), דתרומה אחר אכילה נתחלל ונעשית חולין. ולדידן דקיימא לן (עיין כתובות נ׳ ע״ב וחולין דף ק״ג ע״ב) הנאת גרונו, אם כן כשבאה למעיו כבר נתחללה.

ובאמת תירוצם בלאו הכי נכון, מדמותר לאכול קדשים דבה לא שייך חילול. ובזה היה מתורץ קושייתם שאחר כך מבלע טבעת טמאה, דשם קתני רק "ואוכל בתרומה", ומזה לא מוכח כלל. אבל מה דנקטו תרומה, צריך עיון*).

השמטה:

*) הגם דלפי דעת רבינו תם בתוס׳ יומא (דף ע״ז ע״א) ד״ה דתנן, לא אמרינן דנתחללה, רק בסיכה דאסור רק מדרבנן, [ולפלא, כי בירושלמי ריש פרק ב דמעשר שני הלכה א ופרק קמא דתענית הלכה ו מפורש דסיכה בתרומה אסור מהתורה בעשה].

אבל ביותר קשה על הרשב״א ז״ל, דבחולין שם כתב גם כן כדברי התוס׳, ואילו בשבת (דף י״ד) כתב דתרומה אחר שלעסה שוב ליכא איסור תורה לטמאותה [הגם דסברתו אינו מובן, דהרי לא קיימא לן כר׳ אליעזר בירושלמי ריש פרק ח דתרומות הלכה א דסובר לעוס כבלוע].

ואפשר דהרשב״א שבת שם קאי להך שיטה שהביא בגיטין (דף נ״ג) דלטמא תרומה לא אסור אלא מדרבנן, וקרא דמשמרת תרומותי אסמכתא בעלמא היא.

ובתוס׳ פסחים (דף י״ג ע״א) ד״ה ושורפין מסופקים אי להפסיד תרומה אסור מהתורה כמו שאסור לטמאותה. אבל לפלא עליהם, דהא בש״ס ב״מ (דף צ׳ ע״א) מוכח להדיא דאסור להפסיד תרומה מהתורה, ואפילו ליתן תרומה הראויה לאדם לפני בהמה אסור מהתורה; דהרי באיסור דרבנן אמרינן שם דעובר, משום בל תחסום, ועיין שם בתוס׳ ד״ה וחדשות. ואם כן מכל שכן דאסור לטמאותה מהתורה [אך הרמב״ם פרק י״ג דשכירות הלכה ד יש לו שיטה אחרת, עיי״ש, דרק בפרה של ישראל אסור מהתורה].

ואגב קשיא לי מה דמבואר בבבא מציעא שם, דמעשר שני בתוך החומה עוברין בלא תחסום למאן דאמר ממון הדיוט, והרי מבואר להדיא בסוכה (דף ל״ה ע״ב) דאסור לטמאות מעשר שני אף למאן דאמר ממון הדיוט, דהרי לרבי אסי דסובר דין ממון, אינו יוצא באתרוג של מעשר שני למאן דאמר ממון גבוה, ועל כרחך לדידיה סבירא לה להמשנה דמעשר שני ממון הדיוט, ואפילו הכי אמרינן שם בש״ס דלמאן דאמר מפני שמכשירה הרי מכשירה, למאן דאמר מפני שמפסידה הרי מפסידה, ועיין שם ברש״י, דמעשר שני איקרי קודש; הרי דאסור להפסיד מעשר שני לכולי עלמא.

ומה שכתב השיטה מקובצת שם, דתבואה כל זמן שהיא בשיבלין לא מיקרי ראויה לאדם ומותר ליתנה לפני בהמה, קשה, אם כן גם בתרומה נימא הכי, ולמה לא יעבור הכהן בבל תחסום? וצ״ע.