קבא דקשייתא כו

קושיא כו

קשיא לי בהא דכתב הר״ן כתובות פרק נערה (דף מ״ח ע״ב) במסר האב לשלוחי הבעל, דאינו קונה, רק דמוציא מרשות אב ואינו מיפר נדרים, וגם אינה בסקילה, דלא קרינן בה "לזנות ביה אביה"; אבל מכל מקום לרשות הבעל עדיין לא נכנסה לשום דבר, רק ליורשה, מטעם אחולי אחיל, עיי״ש. וקשיא לי, דאם כן איך אפשר שתעשה נשואה גמורה אף אחר שנכנסה לרשות הבעל לגמרי? הרי כיון דבמסירה יצאה מרשות אב, אם כן הוי כקטנה שקידשה אביה ומת האב, דשוב אי אפשר שתעשה נשואה עד שתגדיל, כיון שאין לה דעת להקנות עצמה לנישואין, כמבואר במרדכי פרק ב דקידושין בשם הר׳ אפרים, עיין שם בסימן תקע״ז, ודברי הר״ת שם נפלאים. ואם כן, שוב אי אפשר שתיעשה נשואה מהתורה, ואף לא מדרבנן, כמו שכתב הר׳ אפרים שם. ואם כן, למה קתני (כתובות שם) ואם מתה בדרך? והרי אף שמתה אחר שנכנסה לגמרי לרשות הבעל, שוב לא יהיה הבעל יורש אותה. ואין לומר: כיון דכבר מסרה האב לנישואין, שוב הבעל גומר הנישואין בעל כרחו, עיין בית יעקב ריש כתובות; דזה אינו, דודאי בעל כרחה דבת יכול לגמור כיון דהאב מרוצה, אבל האב ודאי דיכול לחזור בו, כמו בלך חזק וקני (עיין ב״ב ע״ו ע״ב), יכול המוכר לחזור קודם הקניין. ובוודאי דאי מת המוכר או האב שוב אי אפשר לגמור הקניין; ואם כן, מה לי מת האב, מה לי שיצאה מרשותו על ידי מסירה, מכל מקום איך יכול להיות גמר נישואין? וצריך עיון כעת.