ערכי לשון הקודש - אב
ספר השרשים לרד"ק
מחברת מנחם
- מתחלק לששה פנים. המראה הראשון "אב ואם" (אסתר ב ז). "אבי כל תופש כנור" (בראשית ד כא). "אביב קלוי באש" (ויקרא ב יד). והם אחודי דמיון שינויי פתרון ויסודתם אחת.
- "אב ואם" – הוא אב לבנים.
- "אבי כל תופש כנור" – הוא ראשון לכל תופשי כנור.
- "אביב" – הוא ראשון לכל ביכורים, תחילת כל כרמל, על כן קרו "אביב".
- וגם יתכן להיות מגזרת "אבי הנחל" (שיר השירים ו יא), בעבור רטיבתו ולחותו וקלייתו באש. וזה האחרון קרוב מן הראשון לתוכן עניינו.
- השני. "ולא אבה ה'" (דברים כג ו); "ולא אביתם לעלות" (דברים א כו); "אבי יבחן איוב עד נצח" (איוב לד לו); "ותפר האביונה" (קהלת יב ה); כולם גזרה אחת הם. וכולם לשון רצון.
- ופתרון "אבי יבחן איוב", רצוני ומאויי שיבחן איוב עד נצח.
- ופתרון "ותפר האביונה", תשבית תאות האדם ככלות כחו.
- השלישי. "אבי הנחל" (שיר השירים ו יא); "עודנו באבו לא יקטף" (איוב ח יב). ופתרונו לשון לחות פרי. ובעלי ארמית בלשון זה ספרו: "עפיה שפיר ואנביה שגיא" (דניאל ד ט); "לא יתן פריו" (ויקרא כו, כ), "לא יתן אִבֵּיה" .
- הרביעי. "כְּאֹבוֹת חדשים יבקע" (איוב לב יט). אין למלה זאת דמיון בתורה אבל העניין יורה עליה, וחצי הפסוק יורה על חציו. והיה די בחציו וְהָשְׁנָה עניינו שנית. ונמצא עניין אחד דבור פעמים בפסוק אחד וכהנה רבות. ואלה קצות הפסוקים שחציים יורה על חציים והיה די בחציים: "האזינו ושמעו קולי הקשיבו ושמעו אמרתי" (ישעיהו כח, כג). "יערף כמטר לקחי, תזל כטל אמרתי" (דברים לב, ב). "ותשכח כי רגל תזורה, וחית השדה תדושה" (איוב לט, טו). "גן נעול אחותי כלה גל נעול מעין חתום" (שיר השירים ד, יב). "גנון והציל, פסוח והמליט" (ישעיהו לא, ה). "רגלי עני, פעמי דלים" (ישעיהו כו, ו). "יגורהו בחרמו, ויאספהו במגמרתו" (חבקוק א, טו). "בל תלך בו אני שיט, וצי אדיר בל יעברנהו" (ישעיהו לג, כא). "הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה" (ישעיהו מג, טז). "וירא אפרים את חליו, ויהודה את מזורו" (הושע ה, יג). "מהר שלל, חש בז" (ישעיהו ח, יג) וכאלה רבות בדברי הנביאים, ועתה אכתבם בעניין הראוי להם. נשוב לעניין אובות. "הנה בטני כיין לא יפתח כאבות חדשים יבקע" הם נבלי יין הנבקעים מפני [נ"א מרוב] מליאתם ונפיחתם.
- החמישי. "אוב וידעוני" (דברים יח יא); "והיה כאוב מארץ קולך" (ישעיהו כט ד); "אשת בעלת אוב" (שמואל א כח ו); "דרשו אל האובות" (ישעיהו ח יט) – כולם מעשה כשפים העשויים לשוכני קברים.
- הששי. "למי אוי למי אבוי" (משלי כג כט), ענין ביאור תיבת או פועל הערך עגם ואנינה הוא לפי עניינו. ויתכן להיות מגזרת אביון.
ערכי מצודת ציון
מקורות נוספים
- סיכום הפירושים על:
הערות שוליים