תלמידו הגדול ר' אושעיא ככריתות ח. שר' אושעיא שבק את בר קפרא ואתא קמיה דר"ח. ובשבת לח: א"ר אושעיא פ"א היינו עומדין לעילא מר"ח רבה, ור' חייא מסר לו פירושי המשנה כפי שקיבל מרבותיו וכחולין קמא: שאר"ז כל מתניתא דלא מתניא בי ר"ח ור' אושעיא משבשתא היא.
זעירא תלמידו כשבת קנו. שמצאו כתוב על פנקסיה אמרית קמיה רבי ומנו ר' חייא.
יהודה בן נקוסא תלמידו כב"ק פא:.
ר' יונתן א"ר חייא ב"מ מ., ובגיטין לז. ר' יונתן מסר מילי לר' חייא (ושם בר אבא הוא ט"ס), וברכות יח. ששניהם שקלי ואזלי בב"הק וקשריא תכלתא דר' יונתן א"ל ר"ח דלייה וכו'.
ושניהם הלכו אחרי מטתו של ר' שמעון בר' יוסי בן לקוניא כברכות פ"ב ה"ג וקה"ר פ"ט־ה. ובד"וד ח"ג צד 46 יאמר שר' יונתן היה חברו דר"ח ויציין עירובין יז: והוא טעות כי שם אמרו אך אמרי דבי ר' ינאי – דתני ר' חייא, מתקיף לה ר' יונתן א"כ מה שייכות הוא לר"ח, ובירושלמי שם פ"ג ה"ד נתחלפו השמות.
ר' ינאי כיבמות צג. שר' ינאי אתא לקמיה דר"ח א"ל שפיר עבדת, ואח"כ נתחתן עמו שבן ר' חייא יהודה נשא בת ר' ינאי ככתובות סב: (ונראה שזה היה אחרי מות ר' חייא ולעת זקנת יהודה ואפשר שהיתה אשתו השניה). מחלקותן ברכות פ"ד ה"ה.
ר' יוחנן כסנהדרין פ"א ה"א שאזל מידון קומי ר"ח רבה.
רשב"ל משום ר"ח ע"ז ל. וכשהזכיר את שמו הזכיר ביראת הכבוד ואמר הריני כפרת ר"ח ובניו כסוכה כ. ובירושל' כלאים פ"ט סה"ג יסופר שרשב"ל צם ג' מאות תעניתא שיזכה ליחזי לר"ח (בחלום) ולא זכה, וכן ר' יוסי (ר' אסי) צם פ' יום ולבסוף חזי וכהו עיניו.
וכן מצינו שהיה לו תנא בישיבתו בשם אחי כברכות יד. שבעי מר"ח.
וכן מצינו הרבה שאמרו משמיה אע"פ שלא היו תלמידיו כר' אלעזר שאמרו בירושלמי כתובות פ"ט סה"ה שהיה תלמידו והכונה שהלך תמיד בשיטתו, כי כשעלה ר"א לא"י אז כבר נפטר ר"ח.
וכן ר' אבא בר זוטרא בשמו יבמות פ"ד הי"א, נדה פ"א ה"ג. ובמנחות לז. מצינו ר"ח ורב אחא בריה דרב אויא צ"ל ר' חייא בריה דרב אויא.
ר' חונא בשמו מגילה פ"א ה"א פ"ב סה"ג.
רב יהודה אר"ח שבת ז: ותענית י: ובשניהם צ"ל רב יהודה אמר רב אר"ח כשבת ק. וחולין עו.
וכן מצינו רבה אר"ח שבת קכז., עירובין עח. פח., ובכתובות פז. רבה – רב יוסף אר"ח בל"ס חסר שם האמורא האמצעי.
יוחנן חקוקאה הפקיד אצלו דיסקיא מלאה חמץ, פסחים פ"א ה"ד.
שמואל משום ר"ח שבת מה: קלח., פסחים כ:, סוכה יא:, חולין קיג.
שבתאי בריה דר' מרינוס אתא לקמיה דר"ח כב"מ יז.
מקראיו הפרטים ואשתו וב"ב
ר' חייא היה ארוך בדורו והיה מגיע לכתפו של רבי כנדה כד:, ופ"א הראה כריעה לפני רבי ונעשה פסח ונתרפא כברכות פ"א ה"ה־י.
והיה זהיר מאוד בכבוד חבריו יותר מכבוד עצמו כאשר יסופר סנהדרין יא. שפ"א ישב רבי וקא דריש והריח ריח שום אמר מי שאכל שום יצא, עמד ר"ח ויצא, עמדו כולם ויצאו. בשחר מצאו ר"ש בר רבי א"ל אתה הוא שציערת לאבא?
