א"ל לא תהא כזאת בישראל (ואך שלא לבייש את מי שאכל השום עשיתי כזאת).
שם אשתו היה יהודית כיבמות סה: וילדה לו תאומים את יהודה וחזקיה, ופזי וטוי אחיותיהם, והוה לה צער לידה, מה עשתה שינתה את בגדיה כדי שלא יכירה ר"ח ובאת לפניו ושאלה אותו אם אשה מצווה על מצוות פ"ור, וכשאמר לה לא, אזלה ושתתה סמא ונעשית עקרה, וכשנתודע לר' חייא היטב חרה לו ואמר לה איכי ילדת לי חדא כרסא אחריתא. ובקידושין יב: יסופר שפ"א (מרוב צער שהיה לה מלידה, תוס' ר"י הזקן) ספרה לר"ח שאמה אמרה לה שאביה קיבל ע"י קידושין מאחר כשהיתה קטנה. אך ר"ח השיב לה לאו כל כמינך.
וביבמות סג. יסופר שהיתה מצערת לו וכדי להשקיטה, כי הוה משכח מידי צייר ליה בסודריה ומייתי ניהלה. וכששאלו רב והא קא מצערא ליה למר? השיב לו דיינו שמגדלות בנינו ומצילות אותנו מן החטא. וזה שאמר שם סב: שבירך את רב רחמנא ליצלך ממידא דקשה ממותא – זו אשה רעה.
תורת ר' חייא
מצינו שחיבר הילכות רבות כב"מ סב: סה: תנא רב ספרא בריבית דבי ר"ח (בהלכות רבית ששנה ר"ח, רש"י).
וכן היה אצלו מגילות סתרים כשבת ו: צו:, ב"מ צב. וא"ב אטב"ח של ר"ח בסוכה נב:.
ועל כולם הברייתות שהשאיר לנו לברכה עד שאמרו חולין קמא: כל מתניתא דלא מתניא בי ר"ח ור' אושעיא משבשתא היא.
וזה יען שר' אושעיא תלמידו גמרם לכן נקראין על שמו, וכמו שנקרא ר' אושעיא בכ"מ אבי המשנה.
והברייתות דר"ח אינם מה שמצינו בש"ס ת"ר כדמוכח כתובות נב. ת"ר – סבר רב – א"ל ר"ח לית הלכתא כהא מתניתא.
ומי שיש לו ידיעה בש"ס יראה בהשקפה ראשונה שכל הת"ר שבש"ס המה מהתנאים הראשונים, טרם חיבר רבי המשנה וכל אחד ואחד היה שונה משנתו בטעם אחר אבל בלשון אחר, וכדמובא באגרת דרש"ג. וכן מכלתא דר"י וספרא וספרי המה רמזי הדינים מן התורה, אבל ברייתות דר"ח ודר' אושעיא המה אך פירושי המשנה וגידרה כפי שמסר לו רבינו הקדוש בדרך למודו.
והרב החכם רז"פ בספרו מבוא הירושלמי צד כב. ירצה לומר שר' חייא ור' אושעיא המה מסדרי התוספתא שבידינו היום ואשר ע"ז אמרו בסנהדרין פו. סתם תוספתא ר' נחמיה אליבא דר"ע וע"י שניהם היינו ר"ח ור' אושעיא נשלמה התוספתא.
וכן יאמר במבוא המשנה צד 306, ובמבוא הירושלמי צד כ' "שהחכמים אשר היו בימי רבי וקצת אחר מותו – ובראשם בר קפא, לוי וגם ר' חייא סרו מגרסת רבי במשנתו וקבעו להם גרסאות אחרות עיין שבת סח., ובדף כד במבוא הירושלמי יאמר עצת ר' חייא היתה בראשונה לתקן את בראשונה לתקן את משנת רבי והציג לפעמים הלכות אחרות במקום הלכות המשנה של רבי, כירושלמי שבת פ"א ה"ב אנן תנינן סמוך למנחה, תני ר"ח סמוך לחשיכה. ובע"ז פ"א ה"ה אנן תנינן תרנגול לבן, תני ר' חייא תרנגול סתם, ובריש ברכות אנן תנינן משעה שהכהנים תני ר' חייא משעה שדרך בני אדם וכו', ושם א"א לפרש הך תני ר' חייא כ"א ששנה ר"ח במשנתו ולא בתוספתא".
והרה"ח ראה"ו בספרו דור ודורשיו בח"ב צד 169 מביא ראיה שר' חייא חולק על המשנה מדמאי פ"ב ה"ה
