מקורותיו הפרטים מצינו ברכות יח: שפ"א הפקיד זוזי גבי אושפזיכתיה, עד דאתא ואזיל לבי רב שכיבה אזל בתרה לחצר מות וכו'. ויען שהגמרא אקדמיה המעשה דזעירי לאבוה דשמואל משמע שקאי על זעירי הראשון.
ובסנהדרין סז: יסופר שפ"א איקלע לאלכסנדריא של מצרים זבן חמור כי מטא לאשקוייה פשר וקם גמלא דוסקניתא א"ל אי לאו זעירי את לא הוה מהדרינן לך.
זעירי ב)
היה ג"כ בבלי תלמידו דרב כדמוכח יבמות כא. אמר רב ד' נשים – וזעירי מוסיף אף אשת אבי אמו. וכן הוא ביוחסין שזעירי למד מרב, וכן מובא בהרא"ש ב"ק פ"ג ס"ז שרב רביה דזעירי.
וכן מצינו זעירי אמר רב כהנא ב"מ ס:, שבת פ"ז ה"ב.
ועלה לא"י עוד בחיי ר' חנינא כדמצינו אמר זעירי א"ר חנינא כשבת יז. נ., כתובות טו., סנהדרין צח., מנחות כא. ל:, נדה יט:. וכן מצינו בירושלמי ר' זעירא בשם ר' חנינא כברכות פ"ה ה"ב, יומא פ"ב ה"ב, תענית פ"ג ה"ד, ובל"ס הוא זעירי.
והיה תלמיד מובהק לר' יוחנן כקידושין עא: זעירי הוה קא משתמיט מר"י דהוה אמר ליה ר' יוחנן נסיב ברתי, יומא חד קאזלי באורחא מטו לעורקמא דמיה ארכביה לר"י אכתפיה ועבריה א"ל אורייתן כשרה ובנתן לא כשרן? ובע"ז נג. זעירי אר"י.
וביומא ט: ע"פ דעת ר"פ, שר"ל סחי בירדן אתא זעירי יהיב ליה ידא א"ל אלהא סנינא לכו וכו'.
ואח"כ ירד לבבל, וזה שמצינו חולין נו. כי סליק זעירי (מבבל) לנהרדעא (וזה יען כי נסיעתם היה לילך לא"י או מא"י דרך סורא שהיא סתם בבל וסורא עומדת למטה מנהרדעא כתענית י: וזעירי כשבא לבבל בא לסורא ואח"כ עלה לנהרדעא) אמר ברם כך אמרו משמיה דר"ל.
ושם היה חבר לרב נחמן כב"ב קנז. שקראו ר"נ זעירי חברין, אבל זעירי היה קשיש הרבה מר"נ ולכן מצינו ע"ז סא: ר"נ אמר זעירי.
וגדולי תלמידי דר"ה אמרו משמו כרבה ורב יוסף נדרים מו.
וכן מצינו אבא בר חנן בשמו ע"ז ס:, אבא בר רב חסדא שם מט:, אבא בר חמא שם לא., סורחב בר פפא בשמו כתובות יז:.
רבא אמר זעירי סוטה ה., ורבא אמר עליו זבחים מג: כל מתניתא דלא מפרשה לה זעירי לה מיפרשא.
ונזכר גיטין פז: תני זעירי, וביומא כז: תרגמא זעירי, ואולי הוא ר' זעירא תנאי הנזכר ברכות פ"א ה"א ו:.
זקני הגליל
מצינו פעמים שהיה שם קבוץ חכמי הדור כשהש"ר פ"ב־ג בשלפי השמד נתכנסו רבותינו לאושא ר' יהודה ור' נחמיה ר"מ ר' יוסי וכו' ושלחו אצל זקני הגליל כל מי שהוא למד יבא וילמוד וכו'. ונראה שזה היה כשגברו הגזירות ביהודה ברחו לגליל ששם לא הגיעו הגזירות כ"כ.
ומו"ק פ"ג ה"א ונדרים פ"ט ה"א ר' שמעון בר רבי לא מצא פתח לנדרו עד שבא אחד מזקני הגליל וכו'.
זקני דרום
נזכרו יבמות מה., זבחים כב:, חולין קלב:, וע"פ רוב הכונה על עיר לוד ושמה דרו כמה מהתנאים והאמוראים, כפסחים ע: שהלך לשם יהודה בן דורתאי, ור' אפס עירובין סה:, וריב"ל ור' שמלאי הדרומי ועוד כמה וכמה חכמי הדור.
זקנים הראשונים
נזכרו שבת סד: זקנים הראשונים
