עמוד:Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. I. 1910.pdf/162

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דף זה לא עבר הגהה


ומצינו ע"ז ג: שהקשה לר"נ בר יצחק, (אבל גרסת דק"ס וע"י רב אחא גלילאה).

וכן היה בידו קבלות משמיה דרב יהודה כתענית כד:, כתובות ז:, וכן משמיה דרב יוסף כפסחים כט..

והוא לקח חלק גדול בישיבת רב אשי בדבר חיתום הש"ס כמנחות לח: בעי רב אשי - א"ל רב אחא בר רבא כ"ש דמינכר מצותייהו, וב"ק עב. א"ל רב חביבי מחוזנאה לרב אשי - א"ל רב אחא בריה דרבא כי קא מחייב - א"ל רב אשי לא תידחייה וכו', ובשבת סו: א"ל רב אחא בריה דרבא (לגרסת דק"ס ובגמרא בריה דר"ה ט"ס) לרב אשי, ובמנחות ה: א"ל רב אחא בריה דרב אחי לרב אשי צ"ל בריה דרבא, דק"ס, וכן שבת קא. א"ל רב אחא בריה דרב אחי לרב אשי צ"ל בריה דרבא, דק"ס, וב"מ ח. א"ל רב אחא בריה דרב אדא לרב אשי צ"ל בריה דרבא כי רב אחא בר אדא היה כבר זקן בימי רבא, ופסחים קג: אמימר ומר זוטרא ורב אשי הוו יתבי בסעודה וקאי עלייהו רב אחא בריה דרבא. ובכל הש"ס מצינו א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי כברכות ו. נ., שבת כז: לח: סז. פט. צג: קכ: קמו., עירובין מב: עז: עח. פא. פא: קד., פסחים מח. (אמר לאביי וצ"ל לרב אשי, דק"ס) קיג:, יומא כה:, מגילה כח:, כתובות ז. לד: עה., גיטין לב:, קידושין כא., ב"ק מז. סב., ב"מ כב: סד., ב"ב ו. ק:, סנהדרין י., ע"ז לג., שבועות כז: מא., מכות ה. כא., זבחים יא: סו., מנחות ג: ו. לד., חולין ב. י: מ. מא. מז: נז: פ. פו: קא: קה. קלז., בכורות ו., תמורה ו. נדה יד:, ובכולן שקיל וטרי עמו כשני חברים לברר הדברים ולהוציא הדין לאמיתו, ולפעמים מצינו סתם רב אחא עם רב אשי והוא בל"ס בריה דרבא כיבמות צד:, נדרים ח., סנהדרין מב., וכן חולק עם רב אשי כעירובין צ:, זבחים יא:, ובגיטין נט. אמר על רב אשי שמימות רבי ועד רב אשי לא מצינו תורה וגדולה במקום אחד, כי באמת היה רב אשי עליון על כל חכמי ישראל בדור ההוא כמבואר בערכו, אבל רב אשי החשיב מאוד את רב אחא בר רבא כחולין יז: שישב הוא ורבינא קמיה דרב אשי אייתו סכינא לקמיה דרב אשי לבדקה א"ל לר' אחא ב"ר שהוא יבדוק הסכין, בדקה אטופרא - א"ל יישר.

וכן רבינא קראו מר כעירובין צג: ושקלו וטרו בהדדי כשבת קכ:, פסחים לט., גיטין לב: ב"ק סב., חולין סו:, שאל מרבינא כב"ב ז:, אמר לרבינא איקלע אמימיר לאתרין יבמות מה: וב"ב קכד: (ושם רב אחא בר רב אבל צ"ל בר רבא והיה כתוב רב' כדמובא בדק"ס).

ובזבחים צא. א"ל רב אחא בריה דרב אשי לרבינא צ"ל בריה דרבא דק"ס, ובשבת ד. א"ל רב אחא בר אביי לרבינא צ"ל בר רבא.

וביוחסין מביא שכ"מ שחולק סתם רב אחא עם רבינא הוא בר רבא, והצדק אתו כי א"א לומר שהוא בר רב שהיה צעיר הרבה מרבינא והיה כתלמיד חבר שלו וכ"מ שנזכר עם רבינא יזכיר את רבינא בריש, אבל רב אחא בר רבא נזכר תמיד קודם רבינא וזה ברור.

אבל מה שכתב היוחסין וז"ל וסברו התוס' בפ' השואל את הפרה צה. כי הם (רב אחא ורבינא) ראשונים לרב פפא, במחילה שגג בזה ולא ראה דברי התוס' שם שהוא ממש היפוך מדבריו, ושם פא. מפורש ההיפוך, וכבר תפסו עליו הגאונים בעל נחל עדן ובעל דורות הראשונים.

ובפסחים עד: אמרו אומצא ביעי ומיזרקי פליגי בה רב אחא ורבינא, בכל התורה כולה רב אחא לחומרא ורבינא לקולא, והלכתא כרבינא לבר מהני תלת