עמוד:Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. I. 1910.pdf/109

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דף זה לא עבר הגהה


בישבם לפני רבה, וזה שמצינו שבת קנג. שרבה אמר להם מיסתיא את ורבא בר רב חנן, ובכתובות יח: קרא לאביי תרדא, וכן שקלו וטרו יחד כברכות מא., שבת קמח. קמח:, עירובין יד: לח: מה. נב. סח. עה: צג., ביצה ל., כתובות ו: סב., שבועות יח., בכורות נד:, כריתות יח:, אבל רבא נראה כשלמד אביי לפני רבה אז ישב רבא לפני ר"נ במחוזא ובנהרדעא, ולכן מצינו תמיד אביי עם רבה אבל עם ר"נ מצינו אך עירובין ג: שאמר משמיה דר"נ, וב"ב קיג תנא רבה בר חנינא קמיה דר"נ - א"ל אביי דלמא בין נחלות קאמרת, ובכתובות נז. אמר לרב יוסף והאמר ר"נ, ולהיפוך רבא כמעט שר"נ היה רבו היחידי ועם רבה לא מצינו אותו כלל, ואך כשנפטר רבה אמרו ב"מ פו. שנפקו אביי ורבא לעסוקי ביה.

ומצינו אותו עם רבא בכל הש"ס, בלשון אביי ורבא דאמרי תרוייהו לערך שלשים פעמים, מתיב לרבא לערך עשרים פעמים, א"ל אביי לערך ע' פעמים כמבואר בערך רבא כל הציונים.

וכן כל הנחותי דהדור ההוא היו כמו חביריו.

כרב ספרא שקראי זל"ז מר כביצה לח:, חולין נא..

הקשו זל"ז כעירובין מה: קג:, יומא יא:, בכורות ד. וב"ב קסז. יתיב רב ספרא ורב אחא בר הונא ור"ה בר חיננא ויתיב אביי גבייהו - א"ל אביי הכי אמר רב, ובחולין קי: א"ל אביי לר"ס כי סלקת להתם בעי מינייהו, כי סליק - כי אתא וכו', ומ"ק כה. כשנפטר רב ספרא לא קרעו רבנן עליה אמרי לא גמרינן מיניה, א"ל אביי מי תניא הרב שמת? חכם שמת תניא, ועוד כל יומא שמעתתיה בפומין בי מדרשא.

וכן רב דימי שקיל וטרי עמו כברכות מד. נ., שבת סג: עב. קמה., עירובין ו. כד., פסחים לד. מד., יבמות עח., נזיר לז., ב"ק מג:, ב"מ נח:, ב"ב קע., סנהדרין כ: מד: ק., חולין צט. קלג: קלו. קלז:, בכורות יא: כב., תמורה ד. [יד: קראו אביי מר], כריתות כה:.

וכן רבין כשבת כ: שישבו יחד קמיה דרבן נחמיה אחוה דריש גלותא - א"ל רבין היינו כלך דתנן - רבין ואביי הוו קאזלא בפתקא - א"ל רבין היינו אידן דתנן וכו', וב"ב קכט. אמר לרבין אנחתת לן חדא ואתקפתת לן חדא, ובקידושין יב. א"ל אביי לרב דימי נימא את ורבין בפלוגתא, ובחולין קי. אמר אביי תכלא והיא היא, וברכות מז. יסופר שרבין ואביי הוו קאזלי באורחא קדמיה חמריה דרבין לדאביי ולא א"ל ניזיל מר, אמר מדסליק האי מרבנן ממערבא גם ליה דעתיה, כי מטו לפתחא דבי כנישתא א"ל ניעל מר, א"ל אביי ועד השתא לאו מר אנא? א"ל הכי אר"י וכו'.

וכן רב יצחק בר יוסף, שקראו אביי מר כברכות מב:, זבחים פא: וע"י נשא את חומה לאשה וא"ל חזי דאלך קסמכינא כיבמות סד: ונראה מה שנחלקו רב יוסף ור' יצחק ביצה ג. ואביי מקשה לו הוא ר"י בר יוסף, וכן ר"ז השני (כי ר"ז הראשון עלה לא"י עוד בחיי ר"ל ור"י שאז היה אביי ילד קטן ושוב לא ירד לבבל) כעירובין צב., זבחים ה., יתיב ר"ז ור' יצחק בר אבא ויתיב אביי גבייהו, ובנדה נ: אמר אביי גברא רבה כר"ז לא תחיבו עליה, וקראו אביי מר כעירובין נט:, ושקלו וטרו יחד כעירובין יד., פסחים צו., יומא פ:, ר"ה ו:, סוכה ב. לד., ביצה כז., חגיגה ו., מו"ק יד., כתובות ה. מ., (ובערכין יד: גרס רב זעירא והיא היא) מ:, נדרים יט., גיטין סג: עא., קידושין יא., ב"ק יד. עד:, ב"מ ה., סנהדרין נג:,