המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מימי אבתינו אנחנו באשמה גדלה עד היום הזה ובעונתינו נתנו אנחנו מלכינו כהנינו ביד מלכי הארצות בחרב בשבי ובבזה ובבשת פנים כהיום הזה
"נתנו" - כמו נתננו דגש הנו"ן תחת חסרון נו"ן אחרת כמו (דברי הימים ב' י"ד) כי עליך נשענו כמו נשעננו (בראשית ל"ד) ונתנו את בנותינו כמו ונתננו
"כהיום הזה" - כמו שנראה היום הזה שכבר גלו עשרת השבטים ועדיין נשארו בבבל הרבה מן הגולים
(ז) "מימי", הוסיף לאמר שחיוב העונש אינו מעתה רק "מימי אבותינו "נתמלא הסאה ונתחייבנו "בעונש עד היום הזה", ומה "שנתננו ביד מלכי הארצות" היה "בעונותינו", בענין שלפי מדת עונותינו ולפי חיוב העונש לא הגיע עדיין קץ הישועה, וכמו שגלה זאת המלאך לדניאל כמ"ש [דניאל ט' כ"ד] שבועים שבעים נחתך על עמך, ששיבת ישראל בבית שני היה רק חנינה לפי שעה והם צריכים עדיין למרק עונותיהם, וז"ש.
