מצודות על עזרא ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


פסוק א

לפירוש "פסוק א" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"וככלות אלה" - כאשר כלו הדברים האלה והם מסירת הכלים וגו' ואת דתי המלך

"כתועבותיהם" - רצה לומר עודם עושים כתועבותיהם של הכנענים וגו' 

מצודת ציון

"נבדלו" - ענין הפרשה

פסוק ב

לפירוש "פסוק ב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"כי נשאו" - כי לקחו נשים מבנותיהם ולזה אוחזים במעשיהם

"זרע הקודש" - המה בני ישראל

"ראשונה" - הם נשאו בתחלה נשים מבנות העובדי כוכבים ומהם למדו יתר העם 

מצודת ציון

"והתערבו" - מלשון תערובות ובלבול

"והסגנים" - מין שררה

"במעל" - ענין חטא ופשע

פסוק ג

לפירוש "פסוק ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"קרעתי וגו'" - מגודל הצער בעבור המעל הזה

"משומם" - משותק ונאלם כדרך המצטער 

מצודת ציון

"ומעילי" - הוא מין מלבוש עליון

"ואמרטה" - ענין תלישה כמו ואיש כי ימרט ראשו (ויקרא י"ג)

"משומם" - משותק ונאלם כמו משמים בתוכם (יחזקאל ג')

פסוק ד

לפירוש "פסוק ד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"כל חרד" - כל החרד בקיום דברי ה' היה נאסף אלי בעבור מעל הגולה ר"ל להעביר המעל הזה

"למנחת הערב" - לדורון ותשורת הערב ר"ל לזמן הקרבת תמיד של בין הערבים 

מצודת ציון

"חרד" - ענין מהירות כמו ויחרדו זקני העיר (שמואל א י"ו)

פסוק ה

לפירוש "פסוק ה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"קמתי מתעניתי" - ר"ל קמתי מעונה וחלש מתעניתי שלא אכל כל אותו היום

"ובקרע וגו'" - ובקריעת הבגדים בכדי לעורר הלבבות קם כשהוא מעונה ולבוש בגדים קרועים וכרע על ברכיו

"ואפרשה את כפי" - כן הוא דרך שואל החסד

פסוק ו

לפירוש "פסוק ו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"להרים וגו'" - הוא הפוך כמו להרים פני אליך אלהי

"רבו" - נתרבו ועלו למעלה מן הראש 

מצודת ציון

"ונכלמתי" - מלשון כלימה ובושה

"להרים" - לרומם ולהגביה

"ואשמתנו" - מלשון אשמה ופשע

פסוק ז

לפירוש "פסוק ז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"כהיום הזה" - וכאשר נראה היום אשר בני עשרת השבטים המה בגולה ואף מבני יהודה ובנימן רבים נשארו בבבל בגולה

פסוק ח

לפירוש "פסוק ח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"כמעט רגע" - מעט הזמן היה לנו חנינה מה' והיא מלשון שאלה ומליצה על כי הגאולה ההיא קטנה היא

"יתד וגו'" - קבועות בירושלים כיתד הקבוע

"מחיה מעט" - חיים מועטים בעת עבדותינו 

מצודת ציון

"תחנה" - חנינה וחן וכן לבלתי היות להם תחנה (יהושע י"א)

"פליטה" - ענין הצלה ושיור

"יתד" - מסמר

"מחיה" - מלשון חיות

פסוק ט

לפירוש "פסוק ט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"כי עבדים" - עדיין עבדים אנחנו למלכי פרס אבל בעבדותינו לא עזבנו מכל וכל

"את חרבותיו" - של הבית הזה

"גדר" - להיות גדורים מסביב לבל נהיה עוד למרמס לכל 

מצודת ציון

"חרבותיו" - מלשון חורבה

"גדר" - כותל מקיף

פסוק י

לפירוש "פסוק י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"אחרי זאת" - אחרי הטובה הזאת שעשית לנו מה נאמר ר"ל וכי נוכל לומר הטובה הזאת מעוטה היא כי הלא עזבנו מצותיך ואף המעט ההיא לחסד תחשב

פסוק יא

לפירוש "פסוק יא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ארץ נדה היא" - ארץ מרוחק ומתועב בעבור תעוב העובדי כוכבים בתועבות אשר מלאו הארץ משפתה אל שפתה ברוב טומאתם 

מצודת ציון

"נדה" - מלשון נדידה ורחוק

פסוק יב

לפירוש "פסוק יב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"למען תחזקו" - למען תאחזו בארץ להשאר בידכם

"עד עולם" - ר"ל ובניכם לבניהם וכן עד עולם

פסוק יג

לפירוש "פסוק יג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ואחרי וגו'" - אחרי שראינו כל העונש הבא עלינו וגו'

"חשכת" - ר"ל אף הגאולה המועטת ההיא אין אנו ראוים לה כי אתה בחסדך מנעת העונש לתתה למטה מעונינו ר"ל פחות מהם ובעבור זה נתת לנו פליטה ולא בצדקותינו 

מצודת ציון

"חשכת" - מנעת כמו ולא חשכת (בראשית כ"ב)

פסוק יד

לפירוש "פסוק יד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"הנשוב" - חוזר למעלה לומר אחרי שראינו העונש והחסד בפליטה הנשארת וכי מהראוי שנשוב להפר מצותיך

"עד כלה" - עד לכלות הכל מבלי שארית ולא תעשה עוד חסד 

מצודת ציון

"להפר" - לבטל

"ולהתחתן" - מלשון חתון

"תאנף" - מלשון אף וחמה

פסוק טו

לפירוש "פסוק טו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"צדיק אתה וגו'" - ר"ל צדקה עשית עמנו ולא במשפט

"כהיום הזה" - כאשר אנחנו היום פליטה מועטת

"הננו לפניך" - עדיין מחזיקים אנו בעון זה ובידינו הוא

"כי אין לעמוד" - ר"ל אין בנו זכות לעמוד לפניך על העון הזה להעביר אותו בעבור מעשה הזכות ואם כן עדיין אנו באשמה הזאת וטמון הוא בידינו והפליטה הנשארת בצדקה הוא