מהדורת הכתיב:
ומני שים טעם למא די תעבדון עם שבי יהודיא אלך למבנא בית אלהא דך ומנכסי מלכא די מדת עבר נהרה אספרנא נפקתא תהוא מתיהבא לגבריא אלך די לא לבטלא
המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ומני שים טעם למא די תעבדון עם שבי יהודיא אלך למבנא בית אלהא דך ומנכסי מלכא די מדת עבר נהרה אספרנא נפקתא תהוא מתיהבא לגבריא אלך די לא לבטלא
(ח) "ומני שים טעם", אני נותן פקודה חדשה נוסף על פקדת כורש, שלפי פקודתי לא די במה שתהיו רחוקים ושתהיו בשוא"ת, כי אני מצוה שלא די במה שלא תשביתו את המלאכה, כי אתם מחויבים עוד לעזור אל המלאכה בקום ועשה, ועז"א "למה די תעבדון עם שבי יהודיא אלך" אתם צריכים לעשות עמהם לעזרם "למבנא בית אלהא דך", וכן אני מצוה כי "מנכסי מלכא די מדת "[מן מס מנדה] "של עבר הנהר, אספרנא נפקתא תהוא מתיהבא", שיתנו להם ממס זה ההוצאה במהרה [כי בפקודת כורש היה כתוב שההוצאה תהיה מבית מלכא, אבל לא נתן להם במהרה, ואני מצוה שתנתן מן מס עבר הנהר ושינתן תיכף], "די לא לבטלא כדי שלא" יתבטלו ממלאכתם ע"י חסרון ההוצאה: