מ"ג עזרא ו ט
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ומה חשחן ובני תורין ודכרין ואמרין לעלון לאלה שמיא חנטין מלח חמר ומשח כמאמר כהניא די בירושלם להוא מתיהב להם יום ביום די לא שלו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּמָה חַשְׁחָן וּבְנֵי תוֹרִין וְדִכְרִין וְאִמְּרִין לַעֲלָוָן לֶאֱלָהּ שְׁמַיָּא חִנְטִין מְלַח חֲמַר וּמְשַׁח כְּמֵאמַר כָּהֲנַיָּא דִי בִירוּשְׁלֶם לֶהֱוֵא מִתְיְהֵב לְהֹם יוֹם בְּיוֹם דִּי לָא שָׁלוּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּמָ֣ה חַשְׁחָ֡ן וּבְנֵ֣י תוֹרִ֣ין וְדִכְרִ֣ין וְאִמְּרִ֣ין ׀ לַעֲלָוָ֣ן ׀ לֶאֱלָ֪הּ שְׁמַיָּ֟א חִנְטִ֞ין מְלַ֣ח ׀ חֲמַ֣ר וּמְשַׁ֗ח כְּמֵאמַ֨ר כָּהֲנַיָּ֤א דִי־בִירֽוּשְׁלֶם֙ לֶהֱוֵ֨א מִתְיְהֵ֥ב לְהֹ֛ם י֥וֹם ׀ בְּי֖וֹם דִּי־לָ֥א שָׁלֽוּ׃
רש"י
"ובני תורין" - בני בקר ואילים וכבשים לעולות לאלהי השמים
"וחנטין" - לסלתות
"ומלח" - לקרבנות
"ויין" - לנסכים
"ושמן" - למנחות כאשר יאמרו הכהנים אשר בירושלים יהי נתון להם דבר יום ביומו
"די לא שלו" - בלא דיחוי שנ"צ דישטורבי"ר בלע"זמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"חשחן" - כמו חוששין וכן לא חשחין אנחנא (דנייאל ג)
"שלו" - ענין משגה ושכחה כמו על השל (שמואל ב ו')
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
השאלות
(ט – יב) תחלה אמר שיהיו רחוקים מן תמן משמע שלא יתערבו כלל, ואח"כ אמר די תעבדון עם שבי יהודיא שיעזרום בבנין, ולמה שלש ומני שים טעם ג' פעמים:
(ט - י) "ומה חשחן", עוד הוסיף על פקודת כורש, שגם הוצאת הקרבנות וצרכי העבודה ינתן להם [שזה לא נזכר בפקודה הקודמת], ור"ל "מה שיצטרכו בני בקר ואילים וכבשים לעולות לאלהי השמים חטים מלח יין ושמן כמאמר הכהנים שבירושלם ינתן להם יום ביום בלא דיחוי", כדי שיקריבו לאלהי השמים ויתפללו על חיי המלך ובניו: