ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/קמד א
דְּבָרִי. ויבא כנוי המדבר פעמים בנו"ן ויו"ד, כמו "תַּכְרִיעַ קָמַי תַּחְתֵּנִי" (ש"ב כב מ), "וְלַיְלָה אוֹר בַּעֲדֵנִי" (תהלים קלט יא), "הֵן בְּעוֹדֶנִּי חַי עִמָּכֶם" (דברים לא כז). ודגש שבנו"ן "בְּעוֹדֶנִּי" לתפארת המלה.
וכנוי הנסתרים: דְּבָרָם. ואפשר שיאמר בה"ם-מ"ם, כמו שאמר "אוֹתְהֶם" (יחזקאל כג מה) כמו אוֹתָם, וכן בא "וְנָשְׂאוּ אֵלַיִךְ בְּנִיהֶם קִינָה" (יחזקאל כז לב), בה"א מ"ם הכנוי, כי אלו היתה הה"א מן השרש היה אומר בְּנִיהָם בקמץ, כמו עִירָם, שִׁירָם. אבל היא לכנוי, לפיכך היא בסגול כמשפט כל ה"א-מ"ם לכנוי. וכן פִּיהֶם, וכן מִנְּהֶם, וכן "שֶׁבַע כִּבְשֹׂת הַצֹּאן לְבַדְּהֶן" (בראשית כא כח), וכן "וְאִכְלוּ אֶת פְּרִיהֶן" (ירמיהו כט כח) כמו פִּרְיָן, "הַמִּתְנַבְּאוֹת מִלִּבְּהֶן" (יחזקאל יג יז) כמו מִלִּבָּן, וכן "חֶלְבְּהֶן" (ויקרא ח טז), "וּמֵחֶלְבֵהֶן" (בראשית ד ד). ואפשר שיהיה "וּמֵחֶלְבֵהֶן" לרבים, לפי שהבי"ת בצרי, ואף על פי שאין בו יו"ד, הוא חסר יו"ד הרבים, כמו שבא כן במקומות רבים חסר יו"ד הרבים כמו שכתבנו (לעיל יא ע"א). ואפשר שיבא הכנוי הזה במ"ם-ו"ו, כמו שיבא בהדבק ברבים "נְדִיבֵמוֹ… נְסִיכֵמוֹ" (תהלים פג יב), "פָנֵימוֹ" (תהלים יא ז), וכן בא "פִּרְיָמוֹ מֵאֶרֶץ תְּאַבֵּד" (תהלים כא יא), כמו פִּרְיָם.
וכנוי הנמצאים: דְּבַרְכֶם. אבל "עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ" (יחזקאל לו ח) אינו מגזרת עָנָף, כי היה לו לומר עֲנַפְכֶם בשוא-ופתח, אלא מגזרת אֶרֶץ, גֶּפֶן.
וכנוי המדברים-בעדם: דְּבָרֵנוּ.
וכנוי הנקבה הנסתרת: דְּבָרָהּ.
וכנוי הנקבה הנמצאת: דְּבָרֵךְ. ונוספה יו"ד עם הכ"ף והכ"ף בחירק: "הַסֹּלֵחַ לְכָל עֲוֹנֵכִי" (תהלים קג ג). ואפשר שהוא לשון רבים, אף על פי שאין בו יו"ד. ונכון הוא לומר כן לפי שאמר "לְכָל".
וכנוי הנסתרות: דְּבָרָן. ופעמים ה"א נוספת אחר הנו"ן: "אֲשֶׁר הִצַּבְתָּ לְבַדָּנָה" (בראשית כא כט), "אֲשֶׁר נָשָׂא לִבָּן אֹתָנָה" (שמות לה כו), "עָלַי הָיוּ כֻלָּנָה" (בראשית מב לו), "וַתָּבֹאנָה אֶל קִרְבֶּנָה" (בראשית מא כא), ובא הבי"ת בסגול שלא כמנהג.
וכנוי הנקבות הנמצאות: