ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/קלח א
או גדולה ובאות אשר לצדה טעם, אתה משפיל התנועה הראשונה אף על פי שהיא גדולה, כמו "זָכַ֤רְתִּי לָךְ" (ירמיהו ב ב), הנה הטעם בכ"ף והיא תנועה קטנה, ואף על פי כן תעמידנה מפני הטעם שבה, ולפי שתעמידנה תשפיל קריאת הזי"ן אף על פי שהיא קמוצה. אבל אם יהיה הטעם רחוק לה ולא יהיה באות שבצדה אתה מעמיד האות הקמוצה כמשפטה, ותשפיל האות שבצדה, אם היא בתנועה קטנה כמשפטה, כמו "וְשָׁמַרְתָּ֖ כָּל חֻקָּיו" (שמות טו כו), "וְהָלַכְתָּ֖" (דברים כח ט). וכן הצרי: "מֵֽרֵשִׁית֙ הַשָּׁנָה" (דברים יא יב), "מֵרֹאשׁ֖וֹ וְעַד רַגְלָיו" (ויקרא יג יב), לפי שהטעם בשי"ן שהוא רחוק מתנועת המ"ם תעמיד תנועת המ"ם כמשפט, אבל הצרי שברי"ש או החולם תשפילנו אף על פי שהיא תנועה גדולה, מפני הטעם שבצדו. אבל כשהטעם ברי"ש אתה משפיל קריאת המ"ם, כמו "מֵרֹ֥אשׁ וְעַד סוֹף" (קהלת ג יא). וכן החולם: "וְהִתְיַצְּבוּ בְּכוֹבָעִ֑ים" (ירמיהו מו ד), "אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁר֑וֹת" (תהלים סח ז), "תּוֹעֵבָ֖ה הִוא" (ויקרא יח כב), "נֹטֵרָ֣ה אֶת הַכְּרָמִים" (שה"ש א ו), לפי שהטעם רחוק מן החולם תעמיד האות החלומה כמשפט. אבל כשהטעם באות שבצדה תשפילנה, כמו "תַנּוּר בֹּעֵ֖רָה" (הושע ז ד) שהטעם בעי"ן, וכן אוֹמֵ֫ר, שׁוֹמֵ֫ר, וכן החירק ביו"ד: שִׁירָ֫ה, חִידָ֫ה; "חוּדָה חִידָתְךָ֖" (שופטים יד יג), אתה משפיל קריאת החירק, לפי שהטעם באות שבצדה, אבל שִׁירָתִ֫י, חִידָתִ֫י, שהטעם בתי"ו רחוק ממנה אתה מאריך החירק כמשפט. וכן השורק בו"ו: "שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שׁוּעָלִ֑ים" (שופטים טו ד), לפי שהטעם בלמ"ד שהוא רחוק ממנה תעמיד השורק, וכשתאמר שׁוּעָ֫ל, עוּגָ֫ב, שהטעם קרוב לה תשפיל קריאת השורק. וכן משפט החירק והשורק, אף על פי שחסרו ו"ו יו"ד פעמים, כמו "שֻׁעָלִים" (תהלים סג יא), "לְסֻסָתִי" (שה"ש א ט), "וְעֻגָבִי לְקוֹל בֹּכִים" (איוב ל לא) והדומים להם, אחר שמקומם ו"ו או יו"ד תארך קריאתם כמו עם הו"ו ועם היו"ד. והתנועה הקטנה אף על פי שמשפטה להחטף, אם תבוא על אות גרונית תעמידנה אם לא יהיה הטעם באות