ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/סה א
כאחת. אבל הסגול עם הקמץ קריאתה נכונה, כי הסגול קריאתו למטה והקמץ למעלה, לפיכך תכון קריאתם כאחת. וזה אנחנו זוכרים תמיד בזה הספר, שיבא הסגול קודם הקמץ לתקן הקריאה. וזהו הנכון מכל מה ששמעתי שנאמר במלה הזאת.
והצווי והמקור בתוספת ה"א, ה"א בפתח והעי"ן בחירק, כמו "הֵעֲבַרְתָּ הַעֲבִיר אֶת הָעָם" (יהושע ז ז), "וּלְהַכְחִיד וּלְהַשְׁמִיד" (מ"א יג לד), "עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים" (קהלת ג ה),[1] "וּבְהַקְהִיל אֶת הַקָּהָל" (במדבר י ז), "וּבְהַאֲרִיךְ הֶעָנָן" (במדבר ט יט). או בצרי: "וְהַשְׁלֵךְ אֶל הָאֵשׁ אֲשֶׁר אֶל הָאָח" (ירמיהו לו כג), "אָדָם תּוֹעֶה מִדֶּרֶךְ הַשְׂכֵּל" (משלי כא טז), "מוּסַר הַשְׂכֵּל" (משלי א ג), "הַעֲמֵד הַמְצַפֶּה" (ישעיהו כא ו), "הַחֲזֵק מָגֵן וְצִנָּה" (תהלים לה ב), "הַעְמֵק שְׁאָלָה" (ישעיהו ז יא). ואם במקף בסגול: "הַעֲבֶר־נָא אֶת עֲוֹן עַבְדְּךָ כִּי נִסְכַּלְתִּי" (ש"ב כד י). ויבא בפתח: "הַנְחַת יְיָ גִּבּוֹרֶיךָ" (יואל ד יא), "הַיְשַׁר לְפָנַי דַּרְכֶּךָ" (תהלים ה ט). ובא גם בהפסק בפתח: "כַּפְּךָ מֵעָלַי הַרְחַ֑ק" (איוב יג כא) – בפתח באתנח, וכן "וּמָתְנֵיהֶם תָּמִיד הַמְעַֽד" (תהלים סט כד) בפתח בסוף-פסוק, "וְאָוֶן וּתְרָפִים הַפְצַ֑ר" (ש"א טו כג) – מקור, והוא בפתח באתנח. וכן "יַעַן הַזְכַּרְכֶם עֲוֹנְכֶם" (יחזקאל כא כט) בפתח. ואלה שיבאו בצרי או בפתח לא יבאו כן כי אם היחיד, או הרבות – שיאמר הַפְקֵדְנָה לעולם בצרי. אבל היחידה והרבים בחירק לעולם: הַחֲזִיקִי, הַחֲזִיקוּ, הַעֲמִיקִי, הַעֲמִיקוּ, והם מלעיל. ובהתחברם עם הכנויים לעולם כלם בחירק. והמקור, כשיבא באותיות בכל"ם: בְּהַרְחִיק, כְּהַרְחִיק, לְהַרְחִיק, מֵהַרְחִיק. ויבא בהעדר הה"א: "וְלַנְפִּל יָרֵךְ" (במדבר ה כב), "לַעֲבִיר אֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ" (ש"ב יט יט) בשוא-ופתח, "לַחְלִק מִשָּׁם בְּתוֹךְ הָעָם" (ירמיהו לז יב עי"ש) בשוא לבדו, "וְלַשְׁבִּית עֲנִיֵּי אָרֶץ" (עמוס ח ד), "לַרְאֹתְכֶם בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תֵּלְכוּ בָהּ" (דברים א לג), "בַּגְלוֹתוֹ אֶת יְכָנְיָה בֶן יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה" (ירמיהו כז כ), "וַיֹּאמֶר מֵהָחֵל הַתְּרוּמָה לָבִיא בֵית יְיָ" (דה"ב לא י),
נימוקי רבי אליהו בחור
[עריכה]- ^ שאין להביא ראייה מן "לְהַכְחִיד וּלְהַשְׁמִיד" ו"לְהַשְׁלִיךְ" וכו' לפי שהם עם אותיות בכל"ם שדרכם תמיד לבא בחירק, וגם מן האחרים שהם בצירי אין להביא ראייה לפי שהם זולת בכל"ם שדרכם לבא בצירי.