ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/מב א
"תְּבֹרַךְ מִנָּשִׁים" (שופטים ה כד) – יוֹתֵר מִנָּשִׁים, "שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ" (תהלים מה ח), "וְדַעַת אֱלֹהִים מֵעֹלוֹת" (הושע ו ו), "הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב" (תהלים יט יא) והדומים להם.
ויש מ"ם תשמש במקום בי"ת, כמו "מִסִּינַי בָּא" (דברים לג ב), כמו בְּסִינַי בָּא, "בָּגְדָה אִשָּׁה מֵרֵעָהּ" (ירמיהו ג כ), כמו בְּרֵעָהּ, "מֵהֵיכָלֶךָ עַל יְרוּשָׁלִָם" (תהלים סח ל), כמו בְּהֵיכָלֶךָ. ויש לפרשם כמשמעם בשמוש מ"ם. כי פירוש "מִסִּינַי" רוצה לומר כי מסיני נגלה כבודו ובא לישראל. ופירוש "מֵהֵיכָלֶךָ" כי משם תבא להם היראה, כמו שאמר "נוֹרָא אֱלֹהִים מִמִּקְדָּשֶׁיךָ" (תהלים סח לו), מפני הכבוד השוכן במקדש, לפיכך "לְךָ יוֹבִילוּ מְלָכִים שָׁי" (שם פסוק ל).
ונמצא מ"ם במקומות שיראה בתחלת העיון שהיא יתירה, כמו "וּמִלְּפָנִים וְנֹאמַר צַדִּיק" (ישעיהו מא כו), "מִטֶּרֶם שׂוּם אֶבֶן אֶל אֶבֶן" (חגי ב טו), "לֹא יִהְיֶה מִשָּׁם עוֹד עוּל יָמִים וְזָקֵן" (ישעיהו סה כ), "עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת" (ויקרא כג טז), "מֵאֵין כָּמוֹךָ" (ירמיהו י ו), "מֵאַיִן כָּמֹהוּ" (ירמיהו ל ז). ועוד נבאר הענין בחלק השני מזה הספר בשרש מן (שרשים אות המם).
ותשמש המ"ם עם הלמ"ד: "מִלְּפָנִים", "מִלְמַעְלָה", "מִלְּמַטָּה". ובחלק הענין בשרש מן יתבאר שמושה עוד.
והשי"ן
[עריכה]תשמש במקום אֲשֶׁר. והיא נקודה בפתח-קטן, כמו "שֶׁשְּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ" (שה"ש א ו), "שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי" (שה"ש א ז), "שֶׁכָּכָה הִשְׁבַּעְתָּנוּ" (שה"ש ה ט), "עַד שֶׁתֶּחְפָּץ" (שה"ש ב ז).{{א"א כי זה נמצא לרוב בשיר השירים ובקהלת בתילים, ובשאר ספרים לא נמצאים [רק] מעט מזער.}} ויבא פתח-גדול תחת פתח-קטן: "עַד שַׁקַּמְתִּי דְּבוֹרָה שַׁקַּמְתִּי אֵם בְּיִשְׂרָאֵל" (שופטים ה ז), "שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה" (שה"ש א ז), "לְמַעַן תֵּדְעוּן שַׁדּוּן" (איוב יט כט), "שָׁאַתָּה מְדַבֵּר עִמִּי" (שופטים ו יז) בקמץ להרחיב על האל"ף. ויבא בשוא: "שְׁהוּא עָמֵל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ" (קהלת ב כב), "שְׁהֶם בְּהֵמָה הֵמָּה לָהֶם" (קהלת ג יח).[1]
ונקשרה השי"ן עם הלמ"ד והיתה מלה אחת: "בְּשֶׁל אֲשֶׁר יַעֲמֹל הָאָדָם לְבַקֵּשׁ וְלֹא יִמְצָא" (קהלת ח יז). ורבותינו ז"ל הרגילו זאת המלה
- ^ א"א: לא נמצאו לבד אלה השנים.