המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"הוא יצליח לנו" - כאומר אף אם תלשינו למלך לומר כדברים האלה לא יועילו דבריכם להשבית המלאכה כי ה' יצליח לנו
"ואנחנו עבדיו" - ובעבור כי אנחנו עבדי ה' שומרי מצותיו לזה נקום ונבנה והוא יעזר לנו לבל יכנסו דבריכם באזני המלך
"ולכם" - כאומר ואם בעיניכם הדבר רע מה לכם לירושלים הלא אין לכם חלק בה
"וצדקה" - רצה לומר הצדקה והחסד הנעשה לירושלים במה ששבו ישראל אליה הלא במצות המלך נעשית ותחשב לו לצדקה ולזכרון טוב בירושלים אבל אתם מה לכם אלינו אין לכם לא חלק ולא צדקה ולא זכרון טוב בירושלים
(כ) "ואשיב אותם דבר," שזה השיב להם שהוא ברשות המלך, "ואומר להם" ואח"כ א"ל, "אלהי השמים," ר"ל לנו יש חלק בירושלים שהיא נחלת אבותינו, וזכרון, כי "אלהי השמים יצליח לנו", וישאר מעשה ידינו לזכרון וצדקה, כי אנחנו עבדיו ובונים לשם ה', וא"כ "נקום ובנינו", אבל אתם "אין לכם חלק" כי אתם נכרים, "ולא צדקה," כי אינכם עובדים את ה', ולא "זכרון" ממעשיכם כי ה' לא יצליח לכם:
