רש"י על נחמיה ב
<< · רש"י על נחמיה · ב · >>
פסוק א (כל הפסוק)
"לארתחשסתא" - הוא דריוש ועל שם המלכות נקרא כך
"יין לפניו" - הביאו יין לפני המלך בחצר
"ואשא את היין" - ואנכי נשאתי את כוס היין ונתתיה למלך וכך הוא המנהג שהמביא יין בחצר המלך אינו נושא ונותנו למלך אבל שר המשקים מקבל כוס היין מיד המביא והוא נושא ונותנו למלך
"ולא הייתי רע לפניו" - ואני לא הייתי רגיל להיות רע לפניו ברוע פנים כי אם שמח וטוב לב ועתה הייתי זועף ברוע פניםפסוק ב (כל הפסוק)
"ואתה אינך חולה" - והרי אין אתה חולה
"אין זה" - אין המעשה הזה כי אם רוע לב שיש בלבבך עלי להמיתני בסם המות בשתיית כוס זה
"ואירא הרבה מאד" - ונתיראתי מאד על כך שלא יעליל עלי המלך עלילהפסוק ג (כל הפסוק)
"מדוע לא ירעו פני" - מדוע לא יהיו פני רעים
"אשר העיר" - ירושלים שהיא בית קברות אבותי חרבהפסוק ד (כל הפסוק)
"על מה זה אתה מבקש" - אי זה דבר תבקש ממני ואעשה לך
"ואתפלל" - ואמרתי לפני המלך בתפילתי כן יהיה רצון מלפני אלהי השמים שתמלא שאלתי ובקשתיפסוק ה (כל הפסוק)
פסוק ו (כל הפסוק)
"ויאמר לי המלך" - בשעה שדבר אלי המלך היתה אשתו המלכה יושבת אצלו
"והשגל" - אשתו המלכה כענין שנאמר (דנייאל ח') שגלתיה ולחנתיה שכן נוהג המקרא לכתוב המלכה אצל הפלגש נשיו ופלגשיו כמו מלכות ופלגשים (שיר השירים ו')
"עד מתי יהיה מהלכך" - מתי תרצה שיהא מהלכך ומסעך
"ומתי תשוב" - ומתי דעתך לחזור
"ישלחני" - נתן לי רשות ללכת
"ואתנה לו זמן" - נתתי לו זמן לחזורפסוק ז (כל הפסוק)
"אגרות יתנו לי" - סופריך על רשותך ודעתך חתומות בחותמך על פחות עבר הנהר של צד ארץ ישראל
"אשר יעבירוני" - ויתיירוני לשלום
"עד אשר אבוא" - לירושלים אשר במדינת יהודהפסוק ח (כל הפסוק)
"ואגרת אל אסף" - ותשלח כתב אגרת אל אסף
"שומר הפרדס" - ממונה היה על היערים אשר למלך
"לקרות" - משקל חזק לעשות תקרות וקורות לשערי בירות הר הבית שהרי ב"ה בנו בבנינו אבל שערי חומות הר הבית וחומת החצר אשר סביב ב"ה לא בנו עדיין
"ולחומת העיר" - ולעשות קורות לחומת העיר
"ולבית אשר אבא אליו" - ולעשות בית אשר אשב בו לצורכי
"ויתן לי המלך" - את כל אשר שאלתי ממנו
"כיד" - כפי ידו של הקב"ה שהיתה טובה עלי להצליחניפסוק ט (כל הפסוק)
"ואתנה להם את אגרות המלך" - למען יתיירוני לשלום
"שרי חיל ופרשים" - שלח המלך עמי לכבודי למען אלך לשלוםפסוק י (כל הפסוק)
פסוק יא (כל הפסוק)
פסוק יב (כל הפסוק)
פסוק יג (כל הפסוק)
"ואצאה בשער הגיא" - יצאתי באותו שער בלילה עם האנשים אשר עמי לצד אותו מקום של עין התנין ולאותו שער האשפות שבחומות העיר והייתי פורץ בחומה והחומה היתה נוחה להפילה ולפרוץ בה לפי שהיתה שרופה באש
"אשר הם פרוצים" - שהם אותם מקומות שהיו פרוצים והם פרצו בהם יותרפסוק יד (כל הפסוק)
פסוק טו (כל הפסוק)
"ואהי עולה" - והייתי עולה מצד אחד בלילה והייתי שובר בחומה עם האנשים אשר עמי
"ואשוב ואבוא" - וכאשר חזרתי באתי דרך שער הגיאפסוק טז (כל הפסוק)
"והסגנים" - אשר בעיר לא היו יודעין להיכן הלכתי ואת המעשה אשר עשיתי
"עד כן" - עד עתה