רש"י על נחמיה ב
<< · רש"י על נחמיה · ב · >>
פסוק א
"לארתחשסתא" - הוא דריוש ועל שם המלכות נקרא כך
"יין לפניו" - הביאו יין לפני המלך בחצר
"ואשא את היין" - ואנכי נשאתי את כוס היין ונתתיה למלך וכך הוא המנהג שהמביא יין בחצר המלך אינו נושא ונותנו למלך אבל שר המשקים מקבל כוס היין מיד המביא והוא נושא ונותנו למלך
"ולא הייתי רע לפניו" - ואני לא הייתי רגיל להיות רע לפניו ברוע פנים כי אם שמח וטוב לב ועתה הייתי זועף ברוע פניםפסוק ב
"ואתה אינך חולה" - והרי אין אתה חולה
"אין זה" - אין המעשה הזה כי אם רוע לב שיש בלבבך עלי להמיתני בסם המות בשתיית כוס זה
"ואירא הרבה מאד" - ונתיראתי מאד על כך שלא יעליל עלי המלך עלילהפסוק ג
"מדוע לא ירעו פני" - מדוע לא יהיו פני רעים
"אשר העיר" - ירושלים שהיא בית קברות אבותי חרבהפסוק ד
"על מה זה אתה מבקש" - אי זה דבר תבקש ממני ואעשה לך
"ואתפלל" - ואמרתי לפני המלך בתפילתי כן יהיה רצון מלפני אלהי השמים שתמלא שאלתי ובקשתיפסוק ה
פסוק ו
"ויאמר לי המלך" - בשעה שדבר אלי המלך היתה אשתו המלכה יושבת אצלו
"והשגל" - אשתו המלכה כענין שנאמר (דנייאל ח') שגלתיה ולחנתיה שכן נוהג המקרא לכתוב המלכה אצל הפלגש נשיו ופלגשיו כמו מלכות ופלגשים (שיר השירים ו')
"עד מתי יהיה מהלכך" - מתי תרצה שיהא מהלכך ומסעך
"ומתי תשוב" - ומתי דעתך לחזור
"ישלחני" - נתן לי רשות ללכת
"ואתנה לו זמן" - נתתי לו זמן לחזורפסוק ז
"אגרות יתנו לי" - סופריך על רשותך ודעתך חתומות בחותמך על פחות עבר הנהר של צד ארץ ישראל
"אשר יעבירוני" - ויתיירוני לשלום
"עד אשר אבוא" - לירושלים אשר במדינת יהודהפסוק ח
"ואגרת אל אסף" - ותשלח כתב אגרת אל אסף
"שומר הפרדס" - ממונה היה על היערים אשר למלך
"לקרות" - משקל חזק לעשות תקרות וקורות לשערי בירות הר הבית שהרי ב"ה בנו בבנינו אבל שערי חומות הר הבית וחומת החצר אשר סביב ב"ה לא בנו עדיין
"ולחומת העיר" - ולעשות קורות לחומת העיר
"ולבית אשר אבא אליו" - ולעשות בית אשר אשב בו לצורכי
"ויתן לי המלך" - את כל אשר שאלתי ממנו
"כיד" - כפי ידו של הקב"ה שהיתה טובה עלי להצליחניפסוק ט
"ואתנה להם את אגרות המלך" - למען יתיירוני לשלום
"שרי חיל ופרשים" - שלח המלך עמי לכבודי למען אלך לשלוםפסוק י
פסוק יא
פסוק יב
פסוק יג
"ואצאה בשער הגיא" - יצאתי באותו שער בלילה עם האנשים אשר עמי לצד אותו מקום של עין התנין ולאותו שער האשפות שבחומות העיר והייתי פורץ בחומה והחומה היתה נוחה להפילה ולפרוץ בה לפי שהיתה שרופה באש
"אשר הם פרוצים" - שהם אותם מקומות שהיו פרוצים והם פרצו בהם יותרפסוק יד
פסוק טו
"ואהי עולה" - והייתי עולה מצד אחד בלילה והייתי שובר בחומה עם האנשים אשר עמי
"ואשוב ואבוא" - וכאשר חזרתי באתי דרך שער הגיאפסוק טז
"והסגנים" - אשר בעיר לא היו יודעין להיכן הלכתי ואת המעשה אשר עשיתי
"עד כן" - עד עתהפסוק יז
"ואומר אליהם" - למחר אמרתי להם
"ולא נהיה עוד חרפה" - שלא יהיו צרינו בוזזים ושוללים אותנופסוק יח
"את יד אלהי" - אשר נתן לי חן והצלחה לפני המלך
"לטובה" - הכל נתכונו לטובה לבנות חומת העיר ומגדליהפסוק יט
"וילעיגו" - כאשר שמעו הצרים שמועת בנין חומת העיר היו מלעיגים עלינו
"העל המלך" - אם על המלך אתם מורדים לבנות חומת העיר כדי למרוד בו