נחמיאש על משלי ב יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | נחמיאש על משליפרק ב' • פסוק י"ט | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי ב', י"ט:

כׇּל־בָּ֭אֶיהָ לֹ֣א יְשׁוּב֑וּן
  וְלֹֽא־יַ֝שִּׂ֗יגוּ אׇרְח֥וֹת חַיִּֽים׃





כל באיה לא ישובון ולא ישיגו ארחות חיים — פירוש, כל באים אליה לא ישובו בתשובה. או לא ישובו משם, אלא שם תהיה קבורתם.

דבר אחר: כל באיה מוסב אל ביתה האמור למעלה, כלומר: כל באי ביתה.

ולא ישיגו אורחות חיים – שֵם, או תואר.

במסכת עבודה זרה דרשו פסוק זה על המינות: כל באיה לא ישובון, וכי מאחר דלא ישובון, מהיכן ישיגון? אלא הכי קאמר: ואם ישובו, לא ישיגו אורחות חיים. פירוש, מתוך צרתם וכפיית יצרם, וזו גזרת מלך עליהם.