לדלג לתוכן

נחמיאש על משלי ב א

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | נחמיאש על משליפרק ב' • פסוק א' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי ב', א':

בְּ֭נִי אִם־תִּקַּ֣ח אֲמָרָ֑י
  וּ֝מִצְוֺתַ֗י תִּצְפֹּ֥ן אִתָּֽךְ׃





בני אם תקח אמרי ומצותי תצפן אתך — מלת אם על דרך התנאי, כאדם האומר לחבירו: אם תעשה כך וכך. וכל ד' פסוקים הראשונים תנאי, והשכר: "אז תבין יראת ה'" (פסוק ה).

בני אם תקח אמרי — כלומר, תקבלם לשומרם היטב, וזה טעם ומצותי תצפון אתך.

ובמדרש: אימתי תקרא אתה בני? כרשתקח אמרי ומצותי תצפון אתך; היה מצפינם ומחבבם, כאדם שיש לו מרגלית ומצפינה, כך תהא יגע בתורה בהצנע לכת. הטעם, שלא תהיה כוונת האדם בעשיית המצוות אלא לשם המצוה.