נחמיאש על משלי ב י
<< | נחמיאש על משלי • פרק ב' • פסוק י' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
כִּֽי־תָב֣וֹא חׇכְמָ֣ה בְלִבֶּ֑ךָ
וְ֝דַ֗עַת לְֽנַפְשְׁךָ֥ יִנְעָֽם׃
<< · נחמיאש על משלי · ב · י · >>
ונוכל לפרש שהוא (פסוק ט) מוסב על מה שאחריו: כי תבוא חכמה בלבך ודעת לנפשך ינעם, כי דרך המקרא להזכיר פעמים התנאי תחילה והשכר באחרונה, כמו "ותחת כי אהב את אבותיך" (דברים ד לז); והשכר בראשונה, כמו "לכהן אחלק לו ברבים ואת עצומים יחלק שלל תחת אשר הערה למות נפשו" (ישעיהו נג יב), וכמוהו רבים.
מעגל נקרא כל דרך ישר בלי מכשול. וכתב הנגיד ז"ל שנקרא כן, לפי שיכול האדם ללכת בו במרוצה ובמהירות, מעניין "בעגלא ובזמן קריב"; וכן העגלות יכולות ללכת בו בנקל.
והקדים הלב לנפש בפסוק כי תבוא חכמה בלבך, על דרך "ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך".
וטעם תבוא, כאלו באה מעצמה, שהבא לטהר מסייעין אותו (שבת קד א).
ודעת לנפשך ינעם — לשון זכר, כמו "ודעת לנבון נקל" (להלן יד, ו). או טעמו, 'ולימוד דעת'.
והאמת, כשיתחיל האדם ללמוד, מחמת שצריך הלימוד עמל גדול וטורח עצום, הוא קשה בעיניו הלימוד; ואחר שיבקש וימצא, יערבו ויתבסם עליו, הדא הוא דכתיב: כי תבוא חכמה בלבך ודעת לנפשך ינעם. ולכך אמר תבוא ולא אמר 'תביא', כלומר: כשתגיע למעלה זו שתבוא חכמה בלבך בלא עמל ויגיעה, אז תנעם עליך. ודעת כפ"ה רפה בלשון ישמעאל.