נחמיאש על משלי ב ו
<< | נחמיאש על משלי • פרק ב' • פסוק ו' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
כִּֽי־יְ֭הֹוָה יִתֵּ֣ן חׇכְמָ֑ה
מִ֝פִּ֗יו דַּ֣עַת וּתְבוּנָֽה׃
<< · נחמיאש על משלי · ב · ו · >>
כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה — והמקבל מתנה נותן שבח והודאה לנותנה. נמצאת אומר: פסוק זה – טעם למה שכתוב: "ודעת אלהים תמצא" (פסוק ה).
דבר אחר: להזהיר אדם לרדוף אחר החכמה והדעת והתבונה, כי מעלה גדולה להם, שהם מפי הקדוש ברוך הוא ומתנה שחונן בה לעבדיו, וכמו שכתוב בסוף נדה: מה יעשה אדם ויתחכם? ירבה בישיבה וימעט בסחורה. והשיגו ואמרו: הרבה עשו כן ולא הועילו. והעמידו הדבר בסיוע אלהי: יבקש רחמים ממי שהחכמה שלו, שנאמר: כי ה' יתן חכמה וגו'.
ואני אומר, כי פסוק "אז תבין" (פסוק ה – כנגד "להקשיב לחכמה אזנך תטה לבך לתבונה" (פסוק ב), כי אם אין יראה אין חכמה, אם אין חכמה אין יראה (אבות דרבי נתן). והרי במעמד הר סיני הוא אומר: "כי לבעבור נסות אתכם בא האלהים" וגו' (שמות כ כ). כי ה' יתן חכמה – כנגד "אם לבינה תקרא" (פסוק ג), וכמו שפירש רבינו יונה ז"ל, שיבקש רחמים על כך. והנה מה שכתוב בסוף נדה מסייעתו.
מפיו דעת ותבונה – כמה דאת אמר: "וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר" (שמות כ א), ואומר במשה: "פה אל פה אדבר בו" (במדבר יב ח).