משתמש:Inkbug/שד"ל/בראשית/מז
(ב) מקצה המ"ם לשמוש, והראיה ולמקצה השמים ועד קצה השמים (דברים ד' ל"ב), מקצה הארץ ועד קצה הארץ (שם י"ג ו' וכ"ח ס"ד) כי קודם עד תבוא מ"ם משמשת, וכאן הכוונה מהם, מתוכם, מביניהם, חמשה מביניהם; וכן ולקחו עם הארץ איש אחד מקציהם (יחזקאל ל"ג ב') מתוכם, מביניהם, (וכן Lud. de Dieu וראז'): ואעפ"י אף על פי שמלת מקצה עיקרה מִן קְצֵה, נהפכה לשמש כאילו היא שם על חלק הדבר, וכן בל"ח לשון חכמים מקצת, כגון מקצת היום ככלו. (ד) לגור בארץ באנו כי אין מרעה: ולא נוכל להתפרנס על ידי מלאכתנו שהיא מלאכת המרעה, לפיכך באנו לכאן לראות אם נמצא פרנסה באיזה אופן שיהיה, על דרך ויהי רעב בארץ וילך איש מבית לחם יהודה לגור בשדי מואב (רות א' א'). (ה) באו אליך: יוסף אמר באו מארץ כנען והנם בארץ גשן, ולא אמר באו אלי, כאילו אינם צריכים לו, ופרעה אמר באו אליך, כדי שתעזרם, ועיין דון יצחק. (ו) ושמתם שרי מקנה על אשר לי: אמר ראב"ע רבי אברהם בן עזרא על הסוסים והפרדים, ועל פי מה שאביא למטה (שמות א' ח') בשם יאסט כי המלך הזה לא היה מצרי אלא מן המלכים הרועים שבאו מארץ אזיאה וכבשו את מצרים, יתכן שהיה המלך בעל מקנה צאן ובקר. (ז) ויברך: כל דרישת שלום יש לה ברכה, כגון שלום לך, יברכך ה'. (ט) ימי שני מגורי: רמז להשארות הנפש, כמו כי גר { (יא) בארץ רעמסס נראה שהוא חלק מארץ גשן (רש"י רבי שלמה יצחקי וראז'), ודעת Jablonski כי רעמסס מורכב מן rem שענינו בלשון מצרי אדם, sos שענינו רועה, ושנקרא כן ע"ש על שם שישבו שם בני ישראל שהיו רועים, ועיין שמות ו' כ'. ולדעת גיז' ואחרים הוא שם אחד ממלכי מצרים והוראתו בן השמש, והיתה הארץ ההיא נקראת כן בימי משה ולא בימי יוסף. (יב) לחם לפי עמוד:SD Luzzatto - Commentary on Bereshit.pdf/495 עמוד:SD Luzzatto - Commentary on Bereshit.pdf/496 עמוד:SD Luzzatto - Commentary on Bereshit.pdf/497 עמוד:SD Luzzatto - Commentary on Bereshit.pdf/498 עמוד:SD Luzzatto - Commentary on Bereshit.pdf/500 עמוד:SD Luzzatto - Commentary on Bereshit.pdf/501 עמוד:SD Luzzatto - Commentary on Bereshit.pdf/502