משנה תרומות ט ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת תרומות · פרק ט · משנה ה | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

מאה לגינה של תרומה ואחת של חולין, כולן מותרין, בדבר שזרעו כלה.

אבל בדבר שאין זרעו כלה, אפילו מאה של חולין ואחת של תרומה, כולן אסורים.

משנה מנוקדת

[עריכה]

מֵאָה לִגְנָה שֶׁל תְּרוּמָה וְאַחַת שֶׁל חֻלִּין, כֻּלָּן מֻתָּרִין,

בְּדָבָר שֶׁזַּרְעוֹ כָּלֶה.
אֲבָל בְּדָבָר שֶׁאֵין זַרְעוֹ כָּלֶה,
אֲפִלּוּ מֵאָה שֶׁל חֻלִּין וְאַחַת שֶׁל תְּרוּמָה, כֻּלָּן אֲסוּרִין:

נוסח הרמב"ם

מאה לגנה של תרומה ואחת של חולין כלן מותרין בדבר שזרעו כלה אבל בדבר שאין זרעו כלה אפילו מאה של חולין ואחת של תרומה כלן אסורין.

פירוש הרמב"ם

לגנה. שם למקום זרוע מן הארץ והוא אומר בכאן כי אם היתה כמו ערוגה אחת מן הארץ זרועה חולין ומאה ערוגות זרועות תרומה ולא ידע איזו ערוגה היא זרועה תרומה שכולן מותרות כשהוא דבר שזרעו כלה אבל אם הוא דבר שאין זרעו כלה כולן אסורות ולא נדון אותן בדין מדומע לפי שהתרומה מופרשת היא ולא נתערבה בחולין:

פירוש רבינו שמשון

לגנה. שדה שנזרעו ערוגות ויש ק' ערוגות של תרומה ואחת של חולין ולא ידיע הי דחולין ובתוספתא (פ"ח) תני ק' לוג משמע דלגנה לשון לוג שזרעו ק' לוגין של תרומה ולוג א' של חולין ובערוך פי' לשון לגון:

בדבר שזרעו כלה. כגון חטים הכל מותר:

אבל בדבר שאין זרעו כלה אפי' מאה של חולין וא' של תרומה ולא ידיע הי מינייהו הכל אסור דאע"ג דתרומה עולה בק"א הכא דזרען אין הקרקע עולה והכי תניא בתוספתא (שם) אבל דבר שאין זרעו כלה לא יעלה שאין הקרקע עולה בק"א תלש יעלה ובלבד שלא יתכוין לתלוש רבי יהודה אומר אף יתכוין לתלוש ויעלה בק"א:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

מאה לגנה של תרומה - שדה שנזרעה ערוגות ערוגות ויש בה מאה ערוגות ה של תרומה ואחת של חולין ולא ידיע הי דחולין:

כולן מותרים - קולא הוא שהקילו בגדולי תרומה דערוגה אחת של חולין מתרת ערוגות רבות בדבר שזרעו כלה:

אבל בדבר שאין זרעו כלה - אחת של תרומה אוסרת מאה של חולין, לפי שאין הקרקע עולה באחת ומאה ו:

פירוש תוספות יום טוב

[*לגנה. פי' הר"ב ערוגה. וכ"כ בפי' שהזכרתי ומסיים לשון כסלי לגיא בברכות ע"כ. והוא שם פ"ק ריש דף ו והגירסא שם לאוגיא ופירשו התוספות כי כסלא לאוגיא כעין תלמים המקיפים את הערוגה כדאמרינן בריש נדרים הדין אוגיא להוי פאה עכ"ל. ותמיהה לי שאין הלמדי"ם שוים שבמשנתנו נראה שהיא שרשית ובברכות היא משמשת]:

כולן אסורים. פירש הר"ב לפי שאין הקרקע עולה בק"א. תוספתא. ויהיב הרמב"ם טעמא לפי שהתרומה מופרשת היא ולא נתערבה בחולין ע"כ. ולא דמי למשנה י דפ"ד דהתם בתלוש ראויין הן להתערב [*ועיין לעיל פ"ד מ"ח]:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ה) (על הברטנורא) והוא מלשון כסלי לגיא בברכות פ"ק ד"ו והגירסא שם לאוגיא:

(ו) (על הברטנורא) תוספתא וטעמא לפי שהתרומה מופרשת היא ולא נתערבה בחולין. הר"מ. ול"ד למ"י פ"ד דהתם בתלוש ראוין הן להתערב. תוי"ט:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

מאה לגינה:    פי' בערוך לגינה לשון לגין ובתוספתא קתני מאה לוג משמע דלגינה לשון לוג ע"כ. וכתב הר"ש שירילי"ו ז"ל ולי נראה שהוא לשון ערוגה שתרגם יונתן בפסוק הלוא אם שוה פניה (ישעי' כ"ח כ"ה). ויקרב יתהון זרעיין זרעיין לשבטין הא כזרעי חטין על לגינין [לפנינו הגי' בתרגום חטין על בייר] שערין על שומנין וכונתין על תחומין. לגנה לשון דבר פרוץ ורחב ע"כ:

אפי' מאה של חולין ואחת של תרומה כולן אסורין:    אפי' מאה לגינין של הזרע חולין ואחת של הזרע תרומה ולא ידוע הי מינייהו תרומה הכל אסור ואע"ג דתרומה עולה באחד ומאה הכא דזרועין אין הקרקע עולה דהרי הקרקע עומד במקומו והלגינה עומדת במקומה והכי תניא בתוספתא אבל דבר שאין זרעו כלה לא יעלה שאין הקרקע עולה באחד ומאה תלש יעלה ובלבד שלא יתכוין לתלוש ר' יוסי אומר אף יתכוין וילקוט ויעלה באחד ומאה ע"כ. ואע"ג דאין מבטלין איסור לכתחלה אפשר לומר דס"ל דבמילתא דלא שכיחא לא גזור ואזיל לטעמיה דתנן נמי בפ"ק דערלה ר"י אומר אף יתכוין וילקוט ויעלה באחד ומאתים:


פירושים נוספים