משנה תרומות ט רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) הזורע תרומה -

שוגג - יופך.

ומזיד - יקיים.

ואם הביאה שליש -

בין שוגג, בין מזיד - יקיים.

ובפשתן -

מזיד - יופך.

(ב) וחייבת - בלקט, ובשכחה, ובפאה.

ועניי ישראל, ועניי כהנים - מלקטין.

עניי ישראל,

מוכרין את שלהן לכהנים - בדמי תרומה,

והדמים - שלהן.

אמר רבי טרפון:

אם כן,

לא ילקטו - אלא עניי הכהנים,

שמא ישכחו - וייתנו לתוך פיהם.

אמר לו רבי עקיבה:

אם כן,

לא ילקטו - אלא טהורים.

(ג) וחייבת - במעשרות, ובמעשר עני.

עניי ישראל, ועניי כהנים - נוטלין.

עניי ישראל,

מוכרין את שלהם לכהנים - בדמי תרומה,

והדמים - שלהם.

החובט - משובח.

והדש, כיצד יעשה? -

תולה קפיפות - בצווארי בהמה,

ונותן לתוכן - מאותו המין,

ונמצא,

לא זומם - את הבהמה,

ולא מאכיל - את התרומה.

(ד) גידולי תרומה - תרומה.

וגידולי גידולין - חולין.

אבל - הטבל,

ומעשר ראשון,

וספיחי שביעית,

ותרומת חוצה לארץ,

והמדומע,

והבכורים - גידוליהן, חולין.

גידולי הקדש, ומעשר שני -

חולין, ופודין אותן - בזמן זרען.

(ה) מאה, לגנה של תרומה,

ואחת של חולין -

כולן מותרין - בדבר שזרעו כולה.

אבל, בדבר שאין זרעו כולה -

אפילו מאה של חולין, ואחת של תרומה - כולן אסורין.

(ו) הטבל -

גידוליו מותרין - בדבר שזרעו כולה.

אבל, בדבר שאין זרעו כולה -

גידולי גידולין - אסורין.

ואיזה הוא דבר, שאין זרעו כולה? -

כגון הלוף, והשום, והבצלים.

רבי יהודה אומר:

השום - כשעורים.

(ז) המנכש עם הנוכרי, בחסיות -

אף על פי שפירותיו טבל - אוכל מהן עראי.

שתילי תרומה שנטמאו, ושתלן -

טהרו - מלטמא,

ואסורין מלאכל - עד שיגום את האוכל.

רבי יהודה אומר:

עד שיגום, וישנה.

הדף הראשי של משנה תרומות ט

משנה תרומות, פרק ט':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב