משנה תרומות ט ניקוד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


פרק ט

משניות: א ב ג ד ה ו ז

עריכה

(א) הַזּוֹרֵעַ תְּרוּמָה,
שׁוֹגֵג, יוֹפַךְ; וּמֵזִיד, יְקַיֵּם.
אִם הֵבִיאָה שְׁלִישׁ,
בֵּין שׁוֹגֵג, בֵּין מֵזִיד, יְקַיֵּם.
וּבַפִּשְׁתָּן, מֵזִיד, יוֹפַךְ:
(ב) וְחַיֶּבֶת בְּלֶקֶט וּבְשִׁכְחָה וּבְפֵאָה.
וַעֲנִיֵּי יִשְׂרָאֵל וַעֲנִיֵּי כֹּהֲנִים מְלַקְּטִים,
וַעֲנִיֵּי יִשְׂרָאֵל מוֹכְרִין אֶת שֶׁלָּהֶם לַכֹּהֲנִים בִּדְמֵי תְּרוּמָה, וְהַדָּמִים שֶׁלָּהֶם.
רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר:
לֹא יְלַקְּטוּ אֶלָּא עֲנִיֵּי כֹּהֲנִים,
שֶׁמָּא יִשְׁכְּחוּ וְיִתְּנוּ לְתוֹךְ פִּיהֶם.
אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא:
אִם כֵּן, לֹא יְלַקְּטוּ אֶלָּא טְהוֹרִים:
(ג) וְחַיֶּבֶת בְּמַעַשְׂרוֹת וּבְמַעְשַׂר עָנִי,
וַעֲנִיֵּי יַשְׂרָאֵל וַעֲנִיֵּי כֹּהֲנִים נוֹטְלִים,
וַעֲנִיֵּי יִשְׂרָאֵל מוֹכְרִין אֶת שֶׁלָּהֶם לַכֹּהֲנִים בִּדְמֵי תְּרוּמָה, וְהַדָּמִים שֶׁלָּהֶם.
הַחוֹבֵט מְשֻׁבָּח. וְהַדָּשׁ כֵּיצַד יַעֲשֶׂה?
תּוֹלֶה כְּפִיפוֹת בְּצַוְּארֵי בְּהֵמָה וְנוֹתֵן לְתוֹכָן מֵאוֹתוֹ הַמִּין;
נִמְצָא לֹא זוֹמֵם אֶת הַבְּהֵמָה, וְלֹא מַאֲכִיל אֶת הַתְּרוּמָה:
(ד) גִּדּוּלֵי תְּרוּמָה – תְּרוּמָה, וְגִּדּוּלֵי גִּדּוּלִין – חֻלִּין.
אֲבָל הַטֶּבֶל, וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן, וּסְפִיחֵי שְׁבִיעִית, וּתְרוּמַת חוּצָה לָאָרֶץ, וְהַמְּדֻמָּע, וְהַבִּכּוּרִים,
גִּדּוּלֵיהֶן חֻלִּין.
גִּדּוּלֵי הֶקְדֵּשׁ וּמַּעֲשֵׂר שֵׁנִי, חֻלִּין, וּפוֹדֶה אוֹתָם בִּזְמַן זַרְעָם:
(ה) מֵאָה לִגְנָה שֶׁל תְּרוּמָה וְאַחַת שֶׁל חֻלִּין, כֻּלָּן מֻתָּרִין,
בְּדָבָר שֶׁזַּרְעוֹ כָּלֶה.
אֲבָל בְּדָבָר שֶׁאֵין זַרְעוֹ כָּלֶה,
אֲפִלּוּ מֵאָה שֶׁל חֻלִּין וְאַחַת שֶׁל תְּרוּמָה, כֻּלָּן אֲסוּרִין:
(ו) הַטֶּבֶל – גִּדּוּלָיו מֻתָּרִין, בְּדָבָר שֶׁזַּרְעוֹ כָּלֶה.
אֲבָל בְּדָבָר שֶׁאֵין זַרְעוֹ כָּלֶה, גִּדּוּלֵי גִּדּוּלִין אֲסוּרִין.
אֵיזֶהוּ דָבָר שֶׁאֵין זַרְעוֹ כָּלֶה?
כְּגוֹן הַלּוּף וְהַשׁוּם וְהַבְּצָלִים.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הַשׁוּם כַּשְּׂעוֹרִים:
(ז) הַמְּנַכֵּשׁ עִם הַנָּכְרִי בַּחֲסִיּוֹת,
אַף עַל פִּי שֶׁפֵּרוֹתָיו טֶבֶל, אוֹכֵל מֵהֶם עֲרַאי.
שְׁתִילֵי תְּרוּמָה שֶׁנִטְמְאוּ,
שְׁתָלָן, טָהֲרוּ מִלְּטַמֵּא, וַאֲסוּרִין מִלֶּאֱכוֹל, עַד שֶׁיָּגוֹם אֶת הָאֹכֶל.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עַד שֶׁיָגוֹם וְיִשְׁנֶה: