משנה תרומות ז ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת תרומות · פרק ז · משנה ו | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

נפלה אחת מהן לתוך החולין, אינה מדמעתן, והשניה, נוהג בה כתרומה, וחייבת בחלה, דברי רבי מאיר.

ורבי יוסי פוטר.

נפלה שניה למקום אחר, אינה מדמעתן.

נפלו שתיהן למקום אחד, מדמעות כקטנה שבשתיהן.

משנה מנוקדת

[עריכה]

נָפְלָה אַחַת מֵהֶן לְתוֹךְ הַחֻלִּין, אֵינָּה מְדַמַּעְתָּן;

וְהַשְּׁנִיָּה, נוֹהֵג בָּהּ כִּתְרוּמָה,
וְִחַיֶּבֶת בַּחַלָּה, דִּבְרֵי רַבִּי מִאִיר;
וְרַבִּי יוֹסֵי פּוֹטֵר.
נָפְלָה שְׁנִיָּה לְמָקוֹם אַחֵר, אֵינָהּ מְדַמַּעְתָּן.
נָפְלוּ שְׁתֵּיהֶן לְמָקוֹם אֶחָד, מְדַמְּעוֹת כַּקְּטַנָּה שֶׁבִּשְׁתֵּיהֶן:נָפְלָה אַחַת מֵהֶן לְתוֹךְ הַחֻלִּין, אֵינָּה מְדַמַּעְתָּן;
וְהַשְּׁנִיָּה, נוֹהֵג בָּהּ כִּתְרוּמָה,
וְִחַיֶּבֶת בַּחַלָּה, דִּבְרֵי רַבִּי מִאִיר;
וְרַבִּי יוֹסֵי פּוֹטֵר.
נָפְלָה שְׁנִיָּה לְמָקוֹם אַחֵר, אֵינָהּ מְדַמַּעְתָּן.
נָפְלוּ שְׁתֵּיהֶן לְמָקוֹם אֶחָד, מְדַמְּעוֹת כַּקְּטַנָּה שֶׁבִּשְׁתֵּיהֶן:

נוסח הרמב"ם

נפלה אחת מהן לתוך החולין אינה מדמעתן והשניה נוהג בה כתרומה וחייבת בחלה דברי רבי מאיר רבי יוסי פוטר נפלה שניה למקום אחר אינה מדמעתן נפלו שתיהן למקום אחד מדמעות כקטנה שבשתיהן.

פירוש הרמב"ם

כבר בארנו בהלכה הראשונה מן הפרק השלישי ענין מדמעות כקטנה שבשתיהן והלכה כר' יוסי:

פירוש רבינו שמשון

אינה מדמעת. דשמא היינו אותה של חולין וכל בבא זו כקמייתא:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

אינה מדמעת - דשמא היינו אותה של חולין:

פירוש תוספות יום טוב

וחייבת בחלה. עיין מה שכתבתי בשם הר"ש במשנה ד פ"ק דחלה:

[*אבל אחר את השנייה פטור. ובבא כ"א לשאול ע"ע ובזה אחר זה. [ירושלמי]. וכדתנן במשנה ה פ"ה דטהרות. וע"ש בפי' הר"ב]:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

.אין פירוש למשנה זו

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

אינה מדמעתן:    דשמא היתה אותה של חולין. ופי' הר"ש שירילי"ו ז"ל וכל בבא זו דומיא דקמייתא וצריכא דאי תני רישא ה"א אכל אחר השנייה פטור משום דהמוציא וכו' ואינ' בעולם אבל סיפא דשני התערובות בעולם ה"א לידמע כקטנה שבשתיהן קמ"ל ואי תנא סיפא ה"א סיפא בדין הוא דאינה מדמעת דהא מעורבת היא השתא ומעיקרא נמי אינה ידועה אבל רישא דהא בעינה היא ואינה מעורבת אימא אכל השני את השנייה ליחייב קמ"ל ע"כ:

נוהג בה כתרומה:    מלת כתרומה בכ"ף צ"ל בכולהו תלתא בבי:

נפלו שתיהן למקום אחד:    מלת אחד בדל"ת צ"ל:


פירושים נוספים