ברטנורא על תרומות ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

(א)

האוכל תרומה מזיד - בלא התראה, דאילו אתרו ביה לוקה ואינו משלם. ואע"ג דבלא התראה חייב מיתה בידי שמים, אינה פוטרת מן התשלומין:

ואינו משלם את החומש - דלא חייבה תורה חומש אלא לאוכל תרומה בשגגה:

התשלומין חולין - דתשלומין דשוגג בלבד קרנהו רחמנא קדש, כדכתיב ונתן לכהן את הקדש, אבל תשלומין דמזיד חולין הן, והואיל והן חולין אם רצה הכהן למחול מוחל, משא"כ בתשלומין של שוגג שאם רצה למחול אינו מוחל מפני שהן קדש:

(ב)

בת כהן שנשאת לישראל - ואסורה לאכול בתרומה:

משלמת את הקרן - כדין גוזל את חבירו, אבל לא חומש דכהנת היא, וכתיב (ויקרא כב) וכל זר לא יאכל קדש יצאה זאת שאינה זרה ואפשר לה שתשוב לבית אביה כנעוריה ותהא מותרת לאכול בתרומה:

ומיתתה בשרפה - אם זנתה תחת בעלה ישראל, כדכתיב (ויקרא כא) ובת איש כהן כי תחל לזנות וכו', כל שהיא בת כהן לא שנא אשת כהן ולא שנא אשת ישראל באש תשרף:

נשאת לאחד מכל הפסולים - כגון חלל נתין וממזר, משלמת קרן וחומש, שהרי נתחללה בביאתו ואינה ראויה עוד לאכול בתרומה והרי היא כזרה:

ומיתתה בחנק - דכתיב ובת איש כהן כי תחל לזנות, מי שראויה לחזור לבית אביה אלמלא זנות זה היא בשרפה, יצתה נבעלת לפסול לה שאינה ראויה לחזור לבית אביה שזו אינה בשרפה:

וחכמים אומרים וכו' - דלא הויא זרה עד שתהא זרה מתחלתה ועד סופה וזו הואיל וכבר אכלה בתרומה אינה משלמת את החומש:

ומיתתה בשרפה - ובת איש כהן כתיב מכל מקום . והלכה כחכמים:

(ג)

המאכיל את בניו קטנים - דלאו בני חיובא נינהו, ועבדיו אפילו גדולים :

ותרומת חוץ לארץ - אע"פ שהיא מדמעת אין מוסיפין חומש עליה:

(ד)

' -אין פירוש למשנה זו

(ה)

לתוד של תרומה נפלה. ושל חולין מותרת. ודוקא בשתי קופות א' של חולין ואחת של תרומה, תלינן תרומה לתוך תרומה נפלה שיש היתר לשתי הקופות. אבל אחת חולין ואחת טבל או מעשר ראשון וכיוצא בזה, לא תלינן שנפלה התרומה לטבל כדי להתיר החולין, מאחר שהטבל נדמע ונאסר, דמאי חזית לאסור קופה זו יותר מזו. וכן טמאה וטהורה תלינן בטמאה או מדומעת ושאינה מדומעת תלינן במדומעת. כללא דמלתא כל היכא דאחת אינה מתקלקלת תלינן בה:

אכל אחת מהן פטור - דשמא של חולין אכל:

וחייבת בחלה - דספק חולין היא:

ורבי יוסי פוטר - דכיון דלא ידיע הוה ליה כמדומע דפטור מן החלה. והלכה כרבי יוסי בכל הני תלתא בבי דמתניתין:

אכל - אדם אחר את השניה, פטור:

כקטנה שבשניהן - להקל:

(ו)

אינה מדמעת - דשמא היינו אותה של חולין:

(ז)

זרע אחת מהן פטור - שהזורע את התרומה בשוגג צריך להפך את הקרקע, ואם לא הפך הגדולים תרומה, והכא פטור דכחולין הם:

בדבר שזרעו כלה - כגון חטים ושעורים , מותר לזרים, דאין זו תרומה ודאי, וחשבינן לה כגדולי [מדומע] דתנן לקמן בפרק ט' שהן חולין:

בדבר שאין זרעו כלה - כגון שום ובצלים , אסור, ואע"ג דחשבינן ליה כמדומע ולא כתרומה, בדבר שאין זרעו כלה יש להחמיר טפי: