משנה תרומות ז ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת תרומות · פרק ז · משנה ה | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

שתי קופות, אחת של תרומה ואחת של חולין, שנפלה סאה תרומה לתוך אחת מהן ואין ידוע לאיזו מהן נפלה, הרי אני אומר, לתוך של תרומה נפלהז.

אין ידוע איזו היא של תרומה ואיזו היא של חולין, אכל אחת מהן, פטור, והשניה, נוהג בה כתרומה, וחייבת בחלה, דברי רבי מאיר.

רבי יוסי פוטר.

אכל אחר את השניה, פטורח.

אכל אחד את שתיהן, משלם כקטנה שבשתיהן.

משנה מנוקדת

[עריכה]

שְׁתֵּי קֻפּוֹת, אַחַת שֶׁל תְּרוּמָה וְאַחַת שֶׁל חֻלִּין,

שֶׁנָּפְלָה סְאָה תְּרוּמָה לְתוֹךְ אַחַת מֵהֶן, וְאֵין יָדוּעַ לְאֵיזוֹ מֵהֶן נָפְלָה,
הֲרֵי אֲנִי אוֹמֵר, לְתוֹךְ שֶׁל תְּרוּמָה נָפְלָה.
אֵין יָדוּעַ אֵיזוֹ הִיא שֶׁל תְּרוּמָה וְאֵיזוֹ הִיא שֶׁל חֻלִּין,
אָכַל אַחַת מֵהֶן, פָּטוּר;
וְהַשְּׁנִיָּה, נוֹהֵג בָּהּ כִּתְרוּמָה,
וְחַיֶּבֶת בַּחַלָּה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר;
רַבִּי יוֹסֵי פּוֹטֵר.
אָכַל אַחֵר אֶת הַשְּׁנִיָּה, פָּטוּר.
אָכַל אֶחָד אֶת שְׁתֵּיהֶן, מְשַׁלֵּם כַּקְּטַנָּה שֶׁבִּשְׁתֵּיהֶן:

נוסח הרמב"ם

שתי קופות אחת של תרומה ואחת של חולין שנפלה סאה תרומה לתוך אחת מהן ואין ידוע לאיזו מהן נפלה הריני אומר לתוך של תרומה נפלה אין ידוע איזו היא של תרומה ואיזו היא של חולין אכל את אחת מהן פטור והשניה נוהג בה כתרומה וחייבת בחלה דברי רבי מאיר רבי יוסי פוטר אכל אחר את השניה פטור אכל אחד את שתיהן משלם כקטנה שבשתיהן.

פירוש הרמב"ם

וחייבת בחלה הוא להחמיר לפי שנאמר שמא של חולין היא וסאה של תרומה נפלה לקופה שאכל ויהיו אלו חולין וחייבים בחלה ור' יוסי אומר נדון אותה כדין מדומע שאינו חייב בחלה כמו שיתבאר במס' חלה (פ"ג מ"ב) והל' כר' יוסי:

פירוש רבינו שמשון

הריני אומר לתוך של תרומה נפלה ומתרת קופה של חולין ובתוספתא (פרק ו, טו) תני היה טבל ומעשר ראשון ומעשר שני הרי זה אסור שלא התירו ספק מדומע אלא בדבר שיש לו מתירים כלומר מב' קופות אחת של חולין ואחת של תרומה תלינן תרומה לתוך תרומה נפלה שיש היתר לשתיהם אבל כשהאחת חולין והשניה טבל או מעשר ראשון או מעשר שני לא תלינן התרומה שנפלה בשל טבל כדי להתיר החולין מאחר שהטבל נאסר בכך ונדמע ותימה בסוף הערל גבי ב' קופות ולפניהן ב' סאין דאיפלוג עליה רבי יוחנן וריש לקיש אמאי לא פליגי אמתני' דהכא דההיא ברייתא היא וכן בפ"ק דפסחים [ט:] גבי ב' בתים אחד בדוק ואחד שאינו בדוק ואתו שני עכברים כו' היינו ב' קופות אמאי לא מייתי הך דהכא וי"ל דהאי רבותא טפי דאיכא תרי שאני אומר דתלינן חולין בחולין ותרומה בתרומה אבל הכא דליכא אלא חד סאה דמספקינן אי הכא נפל אין חידוש כל כך ושמא הכא כולהו מודו דלא בעינן רבייה ומיהו אמתני' נמי פליגי עלה בירושלמי (הל' ג) רבי יוחנן וריש לקיש וגבי בדיקת חמץ דרבנן שרינן בתרי שאני אומר ומיהו אכתי קשה דלא מייתי מתני' דידים (פ"ב מ"ד) דאשמעינן תרתי דומיא דסאה אחת ודומיא דב' סאין דתנן היו שתי ידיו אחת טמאה ואחת טהורה ולפניו ב' ככרין טהורין נגע באחת מהן ספק בטמאה נגע ספק בטהורה נגע או ב' ככרים אחד טמא ואחד טהור ספק טמאה בטמא וטהורה בטהור או טמאה בטהור וטהורה בטמא הידים כמו שהיו והככרין כמו שהיו וי"ל דשאני פסולי ידים דעיקרן לא הוי [אלא] מדרבנן ובפרק אלו עוברין (דף מד.) ובפרק ג' מינים (דף לו:) פריך אי אמרת כזית בכדי אכילת פרס דאורייתא אמאי אמרינן שאני אומר מברייתא דוקא פריך דמקילינן כולי האי דאמרינן תרתי שאני אומר ומיהו קשה בנדה בפרק האשה (דף ס.) דמדמה התם כתם של חלוק אחד לשני שבילין משמע דלא שייך לחלק בין חד לתרי וי"ל כיון שיש לטהר בשני שבילין מדינא אפילו היכא דליכא חזקה מטעם ספק טומאה ברשות הרבים להכי מסתבר למימר דלרשב"ג תלינן טמא בטמא כמו בכתם שתולין בטמאה ועוד יש לפרש דאית ליה למימר טפי תרי שאני אומר גבי שבילין משום דאוקימנא גברא אחזקת טהרה אבל קופות לא שייך חזקת היתר אם נפלה התרומה בחולין והא דמייתי לה אשני בתים דקאי בחזקת בדוק כל שכן דאיכא ראיה טפי דאפילו היכא דלא שייך חזקה אמרינן תרי שאני אומר:

אכל אחת מהן פטור. דשמא של חולין אכל:

והשניה נוהג בה תרומה. מספק:

וחייבת בחלה. דשמא של חולין היא ור' יוסי פוטר דכיון דלא ידיע הוה ליה כמדומע דפטור מן החלה כדתנן במס' חלה (פ"א מ"ד):

אכל אחר את השניה פטור. בירושל' (שם) אמר רבי יוחנן דרבי יהודה היא דאמר אם נשאלו בבת אחת טמאים בזה אחר זה טהורים רבי יוסי אומר בין כך ובין כך טמאין פלוגתייהו גבי שנים שהלכו בב' שבילין א' טמא וא' טהור ואסיק בירושלמי דמתני' דברי הכל דבזה אחר זה אפילו רבי יוסי מודה ובבא לישאל עליו ועל חברו פליגי רבי יהודה אומר אומרים לו שאל דידך וזיל לך ר' יוסי אומר כמו שנשאלו שנים באחת:

כקטנה שבשתיהן. לקולא:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

לתוד של תרומה נפלה. ושל חולין מותרת. ודוקא בשתי קופות א' של חולין ואחת של תרומה, תלינן תרומה לתוך תרומה נפלה שיש היתר לשתי הקופות. אבל אחת חולין ואחת טבל או מעשר ראשון וכיוצא בזה, לא תלינן שנפלה התרומה לטבל כדי להתיר החולין, מאחר שהטבל נדמע ונאסר, דמאי חזית לאסור קופה זו יותר מזו. וכן טמאה וטהורה תלינן בטמאה או מדומעת ושאינה מדומעת תלינן במדומעת. כללא דמלתא כל היכא דאחת אינה מתקלקלת תלינן בה:

אכל אחת מהן פטור - דשמא של חולין אכל:

וחייבת בחלה - דספק חולין היא:

ורבי יוסי פוטר - דכיון דלא ידיע הוה ליה כמדומע דפטור מן החלה. והלכה כרבי יוסי בכל הני תלתא בבי דמתניתין:

אכל - אדם אחר את השניה, פטור:

כקטנה שבשניהן - להקל:

פירוש תוספות יום טוב

[*הרי אנו אומרים לתוך של תרומה נפלה. ואע"פ שלא רבו חולין על התרומה בד"א בזמן הזה שהוא מדבריהם אבל בתרומה של תורה עד שירבו חולין על התרומה. [ועיין בטור יורה דעה ריש סי' קי"א. ועיין פ"ה משנה ז ועיין מה שכתבתי במשנה ז פ"ד] הרמב"ם פרק י"ג מהלכות תרומה. ועיין בגמרא פרק ח דיבמות דף פב]:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ז) (על המשנה) הרי כו'. ואע"פ שלא רבו חולין על התרומה בר'א בזמן הזה שהוא מדבריהם אבל בתרומה של תורה עד שירבו חולין על התרומה. הר"מ:

(ח) (על המשנה) אכל כו'. פטור ובבא כ"א לשאול על עצמו ובזה אחר זה ועיין בפירוש הר'ב פ"ה דטהרות:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

לתוך של תרומה נפלה:    כתב הר"ש שירילי"ו ז"ל דבירוש' פליגי אמוראי אי בעינן בקופה של חולין כפל מהתרומה וקסבר ריש לקיש דבעי' בקופה של חולין רוב כנגד התרומה דהשתא אפי' תמצא לומר שנפלה סאה תרומה בחולין מדאורייתא בטל ברוב כדין יבש ביבש ור' יוחנן אמר אפי' שאין בשנייה רוב דסמכינן אשאני אומר דקסבר דתרומה בזה"ז דרבנן והכי אמרי' בפ' הערל ע"כ. אבל בבבלי שם דף פ"ב לא אפליגו רק אברייתא דתניא התם שתי קופות אחת של תרומה ואחת של חולין ולפניהם שתי סאין אחת של תרומה ואחת של חולין ונפלו אלו בתוך אלו מותר שאני אומר תרומה לתוך של תרומה נפלה וחולין לתוך של חולין נפלו וכתבו תוס' והר"ש ז"ל דלרבותא דר' יוחנן מייתי ברייתא דאפי' בשתי קופות ושתי סאים דאיכא תרתי שאני אומר אעפ"כ שרי בה ר' יוחנן בלא רבייה ואפשר דבסאה אחת אפי' ר"ל שרי בלא רבייה דסמכינן אחזקת חולין שבקופה ולהכי לא פליגי אמתני' אלא אברייתא ע"כ. וכתב הר"ר יהוסף ז"ל לתוך ס"א בתוך בבי"ת ע"כ. עוד כתב אין ידוע איזוהי של תרומה ברוב הספרים גרסי' ואין בוי"ו. עוד כתב איזו היא של תרומה פי' לאו אנפלה קאי אלא אם יש בכאן שתי קופות ואין ידוע וכו' ועל כן נראה דלא גרסי' לעיל בריש מתני' שנפלה אלא גרסי' נפלה והפי' כשיש בכאן שתי קופות וכו' אם נפלה סאה וכו' ואין ידוע הריני אומר ואם יש בכאן ספק אחר שאין ידוע איזוהי וכו' של תרומה וכו' אכל אחת וכו' עכ"ל ז"ל:

ור' יוסי פוטר:    דהוי כמו מדומע דפטור מן החלה כדתנן בפ"ק דחלה אכל אחר את השנייה פטור. דאמרי' חברו הראשון אכלה:

משלם:    קרן וחומש:

כקטנה שבשתיהן:    לקולא דאם אינם שוות נאמר הקטנה היתה של התרומה וישלם לכהנים דמי הקטנה דמי התרומה. ובירוש' א"ר יוחנן הא דתנן אכל אחד את שתיהן משלם כקטנה שבשתיהן דמשמע הא בא אחד לשאול עליו ועל חבירו פטורין ר' יהודה היא דתנינן בפ"ה דמס' טהרות שני שבילין וכו' ר"י אומר אם נשאלו בבת אחת טמאים בזה אחר זה טהורים ר' יוסי אומר בין כך ובין כך טמאים ולרבי יהודה דמטהר התם הכא נמי פטורים ע"כ פי' דהתם נמי לא פליג ר' יהודה ור' יוסי רק בבא לישאל עליו ועל חברו וכדפי' התם כבר ר"ע ז"ל:


פירושים נוספים