משנה תמיד ג ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת תמיד · פרק ג · משנה ה | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

מי שזכה בתמיד, מושכו והולך לבית המטבחים, ומי שזכו באברים הולכין אחריו.

בית המטבחים היה לצפונו של מזבח, ועליו שמונה עמודים ננסין, ורביעית של ארז על גביהן, ואונקליות של ברזל היו קבועין בהן, ושלשה סדרים היה לכל אחד ואחד, שבהן תולין.

ומפשיטין על שלחנות י של שיש שבין העמודים.

נוסח הרמב"ם

מי שזכה בתמיד מושכו והולך לבית המטבחיים ומי שזכו באיברים הולכין אחריו ובית המטבחיים היה בצפונו של מזבח ועליו שמונה עמודים ננסים ורביעים של ארז על גביהם ואונקליות של ברזל היו קבועין בהן ושלשה סדרים היו בכל אחד ואחד שבהן תולין ומפשיטין על שולחנות של שיש שבין העמודים.

פירוש הרמב"ם

מי שזכה בתמיד מושכו והולך לבית המטבחים וכו': עמודים ננסים עמודים קצרים. ורביעית של ארז אדנים של ארז רוצה לומר עצים עגולות ותחתיהם עבות ואונקליות של ברזל מזלג של ברזל וכבר נתבאר בששי משקלים שהיו בבית המטבחים ג' שולחנות של שיש שעליהם מדיחים הקרביים מפני מה עשו אותו של שיש ולא עשו אותן של זהב הואיל והעיקר בידינו בכל מלאכת המקדש כמו שזכרתי פעמים להראות יכולת אין עניות במקום עשירות לפי שהזהב מפסיד הבשר ומעפשו והשיש מקררו ומרחיקו מן העפוש וכן אמרו בטעם זה מפני שמרתיח ומסריח את הקרבן:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

לצפונו של מזבח - דתמיד עולה הוא, ועולה טעונה צפון:

שמונה עמודים - עמודים של אבן נמוכים:

ורביעית של ארז - חתיכות מרובעות של ארז היו על העמודים:

אונקליות - כעין ווים. אינציני"ש בלע"ז: היו קבועים, באותן רביעיות של ארז, ותולין בהן הבהמה:

ושלשה סדרים - של אונקליות זו למעלה מזו היה בכל חתיכת עץ, לתלות בהמה גדולה או קטנה:

על שלחנות של שיש שבין העמודים - שעליהם מדיחין הקרבים. והיה אפשר לעשותן של זהב, שאין עניות במקום עשירות, ולא עשאום אלא של שיש לפי שהזהב מרתיח ומסריח, והשיש מקרר ומצנן ומעמידו שלא יסריח:

פירוש תוספות יום טוב

ועליו ח' עמודים ננסין. והכי תנן נמי במשנה ה' פ"ג דמדות. ושם כתב הרר"ש ועליו כלומר באותו מקום: [ורביעית של ארז על גביהן. מונחין לא קבועין. וכי הא דכתבתי בשם המפרש למכילתין לקמן פ"ג דמדות משנה ח'. עוד שם לעיל מינה בשם הכ"מ]:

ומפשיטין על שולחנות של שיש שבין העמודים. שהיו מניחין הבהמה על השולחנות. כדי שלא תהא נגררת ע"ג קרקע תוס' פ"ק דיומא ד' י"ו. ומ"ש הר"ב שעליהן מדיחין הקרבים כדתנן בפ' דלקמן סוף משנה ב'. ותנן נמי בשקלים פ"ו משנה ד' שמונה שלחנות של שיש בבית המטבחים שעליהן מדיחין את הקרבים. וכתבו התוס' שם דאע"ג דתנן בסוף מדות מן השלחנות לננסים ד'. אפ"ה קרי להו בין העמודים. ואע"פ שרחוקים ד"א. לא היתה בהמה נגררת בארץ שגוף הבהמה גדול ומגיע לשולחנות. כדאיתא בב"ר דכשמרכיבים כבשי התמיד על הגמלים היו נגררים בארץ. ע"כ. ולפי מה שאכתוב במדות [פ"ה מ"ב] בשם הרמב"ם מעיקרא לא קשיא ולא מידי. שהוא מפרש מן השלחנות לננסים ד' מאמצע השולחנות כו':

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(י) (על המשנה) שולחנות. שהיו מניחים הבהמה על שולחנות כדי שלא תהא נגררת ע"ג קרקע. תוס':יא) שנפתח. למדין בגמרא, אל פתח אהל מועד, עד שיהא פתוח, משם למדין לכל הקרבנות. עתוי"ט:


פירושים נוספים