משנה תמיד ג ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת תמיד · פרק ג · משנה ה | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

מי שזכה בתמיד, מושכו והולך לבית המטבחים, ומי שזכו באברים הולכין אחריו.

בית המטבחים היה לצפונו של מזבח, ועליו שמונה עמודים ננסין, ורביעית של ארז על גביהן, ואונקליות של ברזל היו קבועין בהן, ושלשה סדרים היה לכל אחד ואחד, שבהן תולין.

ומפשיטין על שלחנות י של שיש שבין העמודים.

נוסח הרמב"ם

מי שזכה בתמיד מושכו והולך לבית המטבחיים ומי שזכו באיברים הולכין אחריו ובית המטבחיים היה בצפונו של מזבח ועליו שמונה עמודים ננסים ורביעים של ארז על גביהם ואונקליות של ברזל היו קבועין בהן ושלשה סדרים היו בכל אחד ואחד שבהן תולין ומפשיטין על שולחנות של שיש שבין העמודים.

פירוש הרמב"ם

מי שזכה בתמיד מושכו והולך לבית המטבחים וכו': עמודים ננסים עמודים קצרים. ורביעית של ארז אדנים של ארז רוצה לומר עצים עגולות ותחתיהם עבות ואונקליות של ברזל מזלג של ברזל וכבר נתבאר בששי משקלים שהיו בבית המטבחים ג' שולחנות של שיש שעליהם מדיחים הקרביים מפני מה עשו אותו של שיש ולא עשו אותן של זהב הואיל והעיקר בידינו בכל מלאכת המקדש כמו שזכרתי פעמים להראות יכולת אין עניות במקום עשירות לפי שהזהב מפסיד הבשר ומעפשו והשיש מקררו ומרחיקו מן העפוש וכן אמרו בטעם זה מפני שמרתיח ומסריח את הקרבן:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

לצפונו של מזבח - דתמיד עולה הוא, ועולה טעונה צפון:

שמונה עמודים - עמודים של אבן נמוכים:

ורביעית של ארז - חתיכות מרובעות של ארז היו על העמודים:

אונקליות - כעין ווים. אינציני"ש בלע"ז: היו קבועים, באותן רביעיות של ארז, ותולין בהן הבהמה:

ושלשה סדרים - של אונקליות זו למעלה מזו היה בכל חתיכת עץ, לתלות בהמה גדולה או קטנה:

על שלחנות של שיש שבין העמודים - שעליהם מדיחין הקרבים. והיה אפשר לעשותן של זהב, שאין עניות במקום עשירות, ולא עשאום אלא של שיש לפי שהזהב מרתיח ומסריח, והשיש מקרר ומצנן ומעמידו שלא יסריח:

פירוש תוספות יום טוב

ועליו ח' עמודים ננסין. והכי תנן נמי במשנה ה' פ"ג דמדות. ושם כתב הרר"ש ועליו כלומר באותו מקום: [ורביעית של ארז על גביהן. מונחין לא קבועין. וכי הא דכתבתי בשם המפרש למכילתין לקמן פ"ג דמדות משנה ח'. עוד שם לעיל מינה בשם הכ"מ]:

ומפשיטין על שולחנות של שיש שבין העמודים. שהיו מניחין הבהמה על השולחנות. כדי שלא תהא נגררת ע"ג קרקע תוס' פ"ק דיומא ד' י"ו. ומ"ש הר"ב שעליהן מדיחין הקרבים כדתנן בפ' דלקמן סוף משנה ב'. ותנן נמי בשקלים פ"ו משנה ד' שמונה שלחנות של שיש בבית המטבחים שעליהן מדיחין את הקרבים. וכתבו התוס' שם דאע"ג דתנן בסוף מדות מן השלחנות לננסים ד'. אפ"ה קרי להו בין העמודים. ואע"פ שרחוקים ד"א. לא היתה בהמה נגררת בארץ שגוף הבהמה גדול ומגיע לשולחנות. כדאיתא בב"ר דכשמרכיבים כבשי התמיד על הגמלים היו נגררים בארץ. ע"כ. ולפי מה שאכתוב במדות [פ"ה מ"ב] בשם הרמב"ם מעיקרא לא קשיא ולא מידי. שהוא מפרש מן השלחנות לננסים ד' מאמצע השולחנות כו':

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(י) (על המשנה) שולחנות. שהיו מניחים הבהמה על שולחנות כדי שלא תהא נגררת ע"ג קרקע. תוס':יא) שנפתח. למדין בגמרא, אל פתח אהל מועד, עד שיהא פתוח, משם למדין לכל הקרבנות. עתוי"ט:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

בית המטבחיים וכו':    תוספות פ"ק דיומא דף ט"ז. וכתבו שם ומפשיטים על שולחנות של שיש שבין העמודים שהם מניחין הבהמה על השולחנות כדי שלא תהא נגררת ע"ג קרקע. ואע"ג דתנן בסוף מדות מן השלחנות ולננסין ד' אפ"ה קרי להו בין העמודים ואע"פ שרחוקים ד"א לא היתה בהמה נגררת בארץ שגוף הבהמה גדול ומגיע לשלחנות כדאיתא בבראשית רבה דכשמרכיבין כבשי התמיד על הגמלים היו נגררין בארץ ע"כ וכתבתיו עוד שם בסוף מדות. וביד שם ר"פ ששי:

ורבעֵין:    כך הגיה הר"ר יהוסף ז"ל בנון והבית בנקודת צירי. ופירש הראב"ד ז"ל בית המטבחיים היה לצפונו של מזבח פירוש מקום המטבחיים דאין נראה שהיה שם שום בית עשוי:

ועליו ח' עמודים ננסין:    פירוש על אותו מקום היו נעשין ננסין קצרים כלומר שלא היו גבוהין כשאר עמודים שבעזרה כמו שהננס הוא קצר משאר בני אדם:

ורביעית של ארז:    י"ל שלכך נקראת רביעית מפני שהיתה מתוחה מעמוד זה לעמוד זה והרי היא כמו רובצת על שני עמודים דרובץ תחת משאו תרגומו רביע תחות טועניה ע"כ. ונמצא כתוב בגליון גמרא ישנה ועליו שמנה עמודים פירוש אצלו כמו ועליו מטה מנשה ע"כ:

ושלשה סדרים של אונקליות:    ואית דגרסי ושלשה טפחים לכל אחד וכן כתוב בספר יחזקאל ע"ה והשפתים טפח אחד ותרגומו עונקלין פשך חד כלומר טפח היה בולט מן העץ ושני טפחים מן האונקלי היה שקוע בתוך העץ הרא"ש ז"ל. וכתב הראב"ד ז"ל ושלשה סדרים היה לכל אחד ואחד פירוש לכל מקום שהיתה רביעית של ארז היה בתוכה אונקליות קבועין שלשה סדרים כי רביעית של ארז היתה רחבה כ"כ בכדי שהיתה מחזקת שלשה סדרים מן האונקליות כזה % ומיהו בציור זה אינו כי אם סדר אחד אבל ברביעית היו עשויין שלשה סדרים שבהם תולין ומפשיטים פירוש לאחר שהפשיטו על השלחנות של שיש שבין העמודים כמו שדרך הטבחים שמפשיטין תחלה בקרקע ואח"כ תולין למעלה לפשוט את כולה ולפחות ולהוציא את בני מעיה לחוץ. ומה שטבחי הדיוט עושין בארץ הן היו עושין על השלחנות מיהו הא דקתני שבין העמודים לאו דוקא ממש בין העמודים דהא תנן בפ' בתרא דמדות דשלחנות היו מרוחקים מן הננסין ד' אמות אלא האי דקתני שבין העמודים כלומר מכוונים היו כנגד בין העמודים אבל ודאי מרוחקים היו ד' אמות ע"כ והרא"ש ז"ל תירץ וצ"ל דתרי גווני שלחנות היו אותם העומדים בין העמודים מפשיטים עליהם ואחרים רחוקים מהם ד' אמות ועליהן מניחים הקרביים ע"כ:

שבהם תולין ומפשיטין:    על אותם האונקליות היו תולין ומפשיטין:

על שלחנות:    יש ספרים דגרסי ושלחנות של שיש בין העמודים וכך נראה שמוכרח לגרוס לפי הפירוש האחד שכתבתי דתולין ומפשיטין קאי אאונקליות. וכתב הראב"ד ז"ל מיהו הא תימה לי למה הוצרך לשנות זה בכאן היאך היה בית המטבחים הא תנא ליה חדא זימנא כבר במסכת מדות כולה הך בבא דבית המטבחים ואי משום דהזכיר בית המטבחים במשנתנו נקיט לכולה מילתא דבית המטבחיים כדקתני מושכו והולך לבית המטבחיים א"כ הא דתנן נמי לעיל נכנסו ללשכת הכלים הל"ל היאך היתה עומדת ואעפ"כ בין כך ובין כך תימא הוא למה אינו מודיענו היאך היתה עומדת ועוד תימא במסכת מדות נמי לא קחשיב לה בהכי [הגה"ה נלע"ד שר"ל דשום לשכה מן הנזכרוח שם במדות אינו מזכיר בה שהיו משתמשים בה לשמור בה הכלים] שום לשכה דקחשיב התם ובמסכת שקלים פ' אלו הן הממונים תנינן שתי לשכות היו במקדש אחת לשכת חשאים ואחת לשכת הכלים ולא ידענא אי דוקא במקדש קאמר כגון סניף למקדש. או בעזרה וכדאמרינן בעלמא אין שבות במקדש דהיינו נמי עזרה וכתיב את מקדש ה' טמא והיינו אפילו נמי בעזרה ועוד דהתם לאו משום דהי' גונזין בה כלי שרת אלא כל מי שיתנדב כלי זורקו לתוכה לפיכך צריכה עיון באיזה מקום היתה עומדת ע"כ:

תפארת ישראל

יכין

מי שזכה בתמיד:    לשרטו:

מושכו והולך לבית המטבחים:    ר"ל למקום הטבעות שקבועות בארץ בצפונה של מזבח [כמדות פ"ג מ"ה]:

ומי שזכה באיברים הולכין אחריו:    כדי לאוחזו להתמיד בשעת שחיטה [כרפ"ד]:

בית המטבחים היה לצפונו של מזבח:    דצריך לשחטו על ירך המזבח צפונה:

ועליו:    ר"ל על אותו מקום:

שמונה עמודים ננסין:    ר"ל עמודים נמוכין פחות מקומת איש, כדי שיהיה נוח לתלות בו ולהפשיט:

ורביעית של ארז על גביהן:    חתיכות מרובעות של עץ ארז היו קבועין על ראש העמודים. דהעמודים של שיש היו, ואין האונקלי נאחז באבן יפה:

ואונקליות של ברזל היו קבועין בהן:    בהרביעיות של עץ:

ושלשה סדרים היה לכל אחד ואחד:    ר"ל ג' סדרים אונקלות היו בהרביעיות, בג' צדדי העמוד, ולא במערב העמוד, כדי שלא יהפכו המפשיטין אחוריהן להיכל:

שבהן תולין:    את הקרבן:

ומפשיטין על שלחנות של שיש שבין העמודים:    ר"ל מחמת שהיו העמודים ננסין, כשתלו הבהמה באונקל, היתה עררת על הארץ, ובפרט כבשי התמיד שהיו גדולים מאוד [כתוס' מנחות פ"ז א'], לכן העמידו שולחנות תחת האונקלות, להניח שולי הבהמה עליו בשעת הפשנו. מיהו אינן אותן שמונה השולחנות שהיו יותר קרובים למזבח [כשקלים פ"ו מ"ד], שעליהן מדיחים הקרביים [כפ"ד מ"ב]. אבל אלו בין העמודים עמדו:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים