משנה שבועות ד דפוסים
משנה שבועות, פרק ד':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
שבועת העדות נוהגת באנשים ולא בנשים, ברחוקין ולא בקרובין, בכשרים ולא בפסולין.
ואינה נוהגת אלא בראויין להעיד, בפני בית דין ושלא בפני בית דין, מפי עצמו.
ומפי אחרים, אין חייבין עד שיכפרו בהן בבית דין, דברי רבי מאיר.
וחכמים אומרים, בין מפי עצמו ובין מפי אחרים, אינן חייבין עד שיכפרו בהן בבית דין.
וחייבין על זדון השבועה, ועל שגגתה עם זדון העדות, ואינן חייבין על שגגתה.
ומה הן חייבין על זדון השבועה, קרבן עולה ויורד.
שבועת העדות כיצד.
אמר לשנים בואו והעידוני. שבועה שאין אנו יודעין לך עדות.
או שאמרו לו אין אנו יודעין לך עדות, משביע אני עליכם ואמרו אמן,
הרי אלו חייבין.
השביע עליהן חמשה פעמים חוץ לבית דין ובאו לבית דין והודו, פטורים.
כפרו, חייבים על כל אחת ואחת.
השביע עליהן חמשה פעמים בפני בית דין וכפרו, אינן חייבין אלא אחת.
אמר רבי שמעון, מה טעם, הואיל ואינם יכולין לחזור ולהודות.
כפרו שניהן כאחת, שניהן חייבין.
בזה אחר זה, הראשון חייב והשני פטור.
כפר אחד והודה אחד, הכופר חייב.
היו שתי כתי עדים, כפרה הראשונה ואחר כך כפרה השניה, שתיהם חייבות, מפני שהעדות יכולה להתקיים בשתיהן.
משביע אני עליכם אם לא תבואו ותעידוני שיש לי ביד פלוני פקדון ותשומת יד וגזל ואבידה.
שבועה שאין אנו יודעין לך עדות, אין חייבין אלא אחת.
שבועה שאין אנו יודעין שיש לך ביד פלוני פקדון ותשומת יד וגזל ואבידה, חייבין על כל אחת ואחת.
משביע אני עליכם אם לא תבואו ותעידוני שיש לי ביד פלוני פקדון חטין ושעורין וכוסמין.
שבועה שאין אנו יודעין לך עדות, אין חייבין אלא אחת.
שבועה שאין אנו יודעין לך עדות שיש לך ביד פלוני חטין ושעורין וכוסמין, חייבין על כל אחת ואחת.
משביע אני עליכם אם לא תבואו ותעידוני שיש לי ביד פלוני נזק וחצי נזק, תשלומי כפל, תשלומי ארבעה וחמשה, ושאנס איש פלוני את בתי, ופתה את בתי, ושהכני בני, ושחבל בי חברי, ושהדליק את גדישי ביום הכפורים, הרי אלו חייבין.
משביע אני עליכם אם לא תבואו ותעידוני שאני כהן, שאני לוי, שאיני בן גרושה, שאיני בן חלוצה, שאיש פלוני כהן, שאיש פלוני לוי, שאינו בן גרושה, שאינו בן חלוצה, שאנס איש פלוני את בתו, ופתה את בתו, ושחבל בי בני, ושחבל בי חברי, ושהדליק גדישי בשבת, הרי אלו פטורין.
משביע אני עליכם, אם לא תבואו ותעידוני שאמר איש פלוני ליתן לי מאתים זוז ולא נתן לי, הרי אלו פטורים, שאין חייבין אלא על תביעת ממון כפקדון.
משביע אני עליכם, כשתדעון לי עדות שתבואו ותעידוני, הרי אלו פטורים, מפני שקדמה שבועה לעדות.
עמד בבית הכנסת ואמר, משביע אני עליכם שאם אתם יודעים לי עדות שתבואו ותעידוני, הרי אלו פטורין [ עד שיהיה מתכון להם ].
אמר לשנים, משביע אני עליכם איש פלוני ופלוני שאם אתם יודעין לי עדות שתבואו ותעידוני, [ שבועה שאין אנו יודעין לך עדות ], והם יודעין לו עדות עד מפי עד או שהיה אחד מהן קרוב או פסול, הרי אלו פטורין.
שלח ביד עבדו או שאמר להן הנתבע משביע אני עליכם שאם אתם יודעין לו עדות שתבואו ותעידוהו, הרי אלו פטורין עד שישמעו מפי התובע.
משביע אני עליכם, מצוה אני עליכם, אוסרכם אני, הרי אלו חייבין.
בשמים ובארץ, הרי אלו פטורין.
באל״ף דל״ת, ביו״ד ה״א, בשדי, בצבאות, בחנון ורחום, בארך אפים ורב חסד, ובכל הכנויין , הרי אלו חייבין.
המקלל בכולן, חייב, דברי רבי מאיר, וחכמים פוטרין.
המקלל אביו ואמו בכולן, חייב, דברי רבי מאיר, וחכמים פוטרין.
המקלל עצמו וחברו בכולן, עובר בלא תעשה.
יככה אלהים, וכן יככה אלהים, זו היא אלה הכתובה בתורה.
אל יכך, ויברכך, וייטיב לך, רבי מאיר מחייב וחכמים פוטרין.
משנה שבועות, פרק ד':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב