משנה קידושין ב דפוסים
משנה קידושין, פרק ב':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
משנה א[עריכה]
האיש מקדש בו ובשלוחו.
האשה מתקדשת בה ובשלוחה.
האיש מקדש את בתו כשהיא נערה בו ובשלוחו.
האומר לאשה התקדשי לי בתמרה זו, התקדשי לי בזו, אם יש באחת מהן שוה פרוטה, מקודשת.
ואם לאו, אינה מקודשת.
בזו ובזו ובזו, אם יש שוה פרוטה בכולן, מקודשת.
ואם לאו, אינה מקודשת.
היתה אוכלת ראשונה ראשונה, אינה מקודשת, עד שיהא באחת מהן שוה פרוטה.
משנה ב[עריכה]
התקדשי לי בכוס זה של יין ונמצא של דבש, של דבש ונמצא של יין, בדינר זה של כסף ונמצא של זהב, של זהב ונמצא של כסף, על מנת שאני עשיר ונמצא עני, עני ונמצא עשיר, אינה מקודשת.
רבי שמעון אומר, אם הטעה לשבח, מקודשת.
משנה ג[עריכה]
על מנת שאני כהן ונמצא לוי, לוי ונמצא כהן, נתין ונמצא ממזר, ממזר ונמצא נתין, בן עיר ונמצא בן כרך, בן כרך ונמצא בן עיר, על מנת שביתי קרוב למרחץ ונמצא רחוק, רחוק ונמצא קרוב, על מנת שיש לי בת או שפחה גדלת ואין לו, או על מנת שאין לי ויש לו, על מנת שאין לי בנים ויש לו, או על מנת שיש לי ואין לו.
ובכולם אף על פי שאמרה: בליבי היה להתקדש לו אף על פי כן, אינה מקודשת.
וכן היא שהטעתו.
משנה ד[עריכה]
האומר לשלוחו: צא וקדש לי אשה פלונית במקום פלוני, והלך וקידשה במקום אחר, אינה מקודשת.
הרי היא במקום פלוני וקידשה במקום אחר, הרי זו מקודשת.
משנה ה[עריכה]
המקדש את האשה על מנת שאין עליה נדרים ונמצאו עליה נדרים, אינה מקודשת.
כנסה סתם ונמצאו עליה נדרים, תצא שלא בכתובה.
על מנת שאין עליה מומין ונמצאו בה מומין, אינה מקודשת.
כנסה סתם ונמצאו בה מומין, תצא שלא בכתובה.
כל המומין הפוסלים בכהנים, פוסלין בנשים.
משנה ו[עריכה]
המקדש שתי נשים בשוה פרוטה, או אשה אחת בפחות משוה פרוטה, אף על פי ששלח סבלונות לאחר מכאן, אינה מקודשת, שמחמת קידושין הראשונים שלח.
וכן קטן שקידש.
משנה ז[עריכה]
המקדש אשה ובתה או אשה ואחותה כאחת, אינן מקודשות.
ומעשה בחמש נשים ובהן שתי אחיות, וליקט אחד כלכלה של תאנים, ושלהן היתה ושל שביעית היתה, ואמר: הרי כולכם מקודשות לי בכלכלה זו, וקבלה אחת מהן על ידי כולן, ואמרו חכמים: אין האחיות מקודשות.
משנה ח[עריכה]
המקדש בחלקו, בין קדשי קדשים בין קדשים קלים, אינה מקודשת.
במעשר שני, בין שוגג בין מזיד, לא קידש, דברי רבי מאיר.
רבי יהודה אומר, בשוגג לא קידש, במזיד קידש.
ובהקדש, במזיד קידש, ובשוגג לא קידש, דברי רבי מאיר.
רבי יהודה אומר, בשוגג קידש, במזיד לא קידש.
משנה ט[עריכה]
המקדש בערלה, בכלאי הכרם, בשור הנסקל, ובעגלה ערופה, בצפורי מצורע, ובשער נזיר, ובפטר חמור, ובבשר בחלב, ובחולין שנשחטו בעזרה, אינה מקודשת.
מכרן וקידש בדמיהן, מקודשת.
משנה י[עריכה]
המקדש בתרומות ובמעשרות ובמתנות ובמי חטאת ובאפר חטאת, הרי זו מקודשת, ואפילו ישראל.
משנה קידושין, פרק ב':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב