משנה פרה יב ט
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת פרה · פרק יב · משנה ט | >>
הסלים שבקנתל, והמטה של טרבל, וקרן של כליבה, וקרנין של יוצאי דרכים, ושלשלת המפתחותכב, ושלל הכובסים, והבגד שהוא תפור בכלאים, חבור לטומאה ואינו חבור להזייה.
משנה מנוקדת
הַסַּלִּים שֶׁבַּקַּנְתָּל, וְהַמִּטָּה שֶׁל טַרְבָּל, וְקֶרֶן שֶׁל כְּלִיבָה, וּקְרָנִין שֶׁל יוֹצְאֵי דְרָכִים, וְשַׁלְשֶׁלֶת הַמַּפְתְּחוֹת, וּשְׁלַל הַכּוֹבְסִים, וְהַבֶּגֶד שֶׁהוּא תָפוּר בְּכִלְאַיִם, חִבּוּר לַטֻּמְאָה וְאֵינוֹ חִבּוּר לַהַזָּיָה.
נוסח הרמב"ם
הסלים שבקנתל, והמטה של טרבל,
- וקרן של כליכה, וקרנים של יוצאי דרכים,
- ושלשלת המפתחות, ושלל הכובסים,
- והבגד שהוא תפור בכלאים - חיבור לטומאה, ואינו חיבור להזיה.
פירוש הרמב"ם
סלים וקנתל - כלי מחובר מקנים, יתרכב בה אלה הסלים, עד שינטל הכל בפעם אחת.
ומטה של טרבל - כלי מעץ דומה לעץ שדשים בה התבואה, והוא כלי בעל חוליות, יתרכב קצת חלקיה בקצת.
וכליבה - נעשית מופרקת הרגלים, ורגל מרגליה יקרא קרן של כליבה.
וכן קרנים של יוצאי דרכים - כלים בעלי חוליות יצאו בהן הולכי דרכים, ישתו בהן המים.
ושלשלת המפתחות - שלשלת יתחברו בה המפתחות.
ושלל הכובסין - תפירת הכובסים, וזה שהכובסין יתפרו הבגדים כי יקל התלבנותם בעלותם יחד, ואין התפירה מתוקנת.
אבל אלו החיבורין התלושין כולן הן חבור לטומאה ואם נטמא אחד מן החיבורים נטמא הכל, ואינן חיבור להזאה אבל יצטרך שיזה על כל פרק:
פירוש רבינו שמשון
הסלים שבקנתל: פי' בערוך סלים עשויין להוליך בהם ע"ג החמור פירות או דבלים והן קשורין זה בזה ולחמור קורין בלשון ישמעאל קנתל:
מטה של טרבל: הם המוריגין דאמר בהקומץ רבה (דף כב א) ובפרק אין מעמידין (דף כד ב) מאי מוריגים אמר עולא מטה של טרבל מאי מטה של טרבל אמר רב יהודה עיזא דקורקסא דדיישא דישתא והוא כמין עז של ברזל שדשין בו תבואה:
קרן של כליבה: פי' בערוך מטה של מתים עושין לה קרן של ברזל לקשר המת שלא יפול:
וקרנים של יוצאי דרכים: פי' בערוך קרני בהמה או חיה שמוליכין עמהן יוצאי דרכים למלאות בהן מים לשתות בשביל שלא תשבר:
שלל של כובסים: דרכם לשלול הבגדים זה עם זה הקטן עם הגדול כדי שלא יאבד:
והבגד שהוא תפור בכלאים: שתי חתיכות של בגד צמר שתפרן בחוטי פשתן וסופו להפרד משום איסור כלאים וכן שלל כובסים סופו ליפרד ואפ"ה חיבור לטומאה ובריש במה טומנין (דף מח ב) מייתי ברייתא דקתני בה חיבור עד שיתחיל להתיר והוה מצי לאתויי התם ממתני' אלא ברייתא ניחא ליה לאתויי משום דקתני עד שיתחיל להתיר:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
הסלים שבקנתל - סלים שדרכן להוליך בהן פירות או זבלים על גבי החמור והן מחוברין זה בזה:
מטה של טרבל - כמין עז של ברזל שדשין בו את התבואה כא:
קרן של כליבה - המטה של מתים עושים לה כמין קרן של ברזל וקושרין בו המת שלא יפול. וקורים למטה של מתים כליבה, שהיא עשויה ככלוב של עופות:
וקרנים של יוצאי דרכים - קרני בהמה וחיה שמוליכים עמהם עוברי דרכים למלאות בהן מים לשתות:
ושלשלת המפתחות - שלשלת שתולים בה המפתחות:
ושלל של כובסים - דרך הכובסים לשלול הבגדים זה עם זה הקטן עם הגדול בשביל שלא יאבד:
והבגד שהוא תפור בכלאים - שתי חתיכות של בגד צמר שתפרן בחוטי פשתן וסופו להפרד משום איסור כלאים, וכן שלל של כובסים סופו להפרד, ואפילו הכי הוי חיבור לטומאה:
פירוש תוספות יום טוב
הסלים שבקנתל. פי' הר"ב סלים שדרכן להוליך וכו' על גבי החמור ולחמור קורין בל' ישמעאל קנתל. הר"ש בשם הערוך:
והמטה של טרבל. פי' הר"ב כמין עז וכו'. והוא כלי בעל חוליות יתרכב קצת חלקים בקצתם הרמב"ם [וז"ל רש"י זבחים דף קי"ו ב' כמין עז של עץ ויש בו יתדות חדים (וגם עשוי) חריצין ומוליכו ומביאו על הקשין של דישה לאחר שנידש ומחתכין ונעשין (תרין) [תבן]. והר"ב שפירש שדשין בו כו' כן פירש"י בעכו"ם דף כ"ד ב']:
וקרנין של יוצאי דרכים. פי' הר"ב קרני בהמה וחיה שמוליכים כו' והם כלים בעלי חוליות. כמ"ש הרמב"ם:
ושלשלת המפתחות. והמפתחות נעשים חבור לטומאה ע"י השלשלת ולא להזייה. כ"כ הרמב"ם פי"ב מה"פ [הלכה ו']:
ושלל הכובסים וכו'. עיין עוד מזה במ"ו פ"ב דעוקצים:
[חבור לטומאה ואינו חבור להזייה. לקח החומרא בשני הפנים. הרמב"ם בנא"י. וז"ל בפי"ב מה"פ כל מקום שאתה שומע חבור לטומאה ואינו חבור להזייה. אין זה אלא גזירה מדבריהם] (שם הלכה ד'):
[להזייה ובמתניתין דלעיל קתני לטהרה.ואין להקפיד. ובמתני' דלקמן קתני נמי להזייה]:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(כא) (על הברטנורא) והוא כלי בעל חוליות יתרכב קצתם בקצתם. הר"מ. וכן קרנין הם בעלי חוליות:
(כב) (על המשנה) המפתחות. והמפתחות נעשו חבור ע"י השלשלת לטומאה ולא להזאה. וכל זה אינו אלא גזירה מדבריהם. הר"מ:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
שבקנתל: בערוך פי' לחמר קורין בלשון ישמעאל נתאל פי' בשטגי ע"כ. והרמב"ם ז"ל פי' קנתל כלי מחובר מקנים יתרכב בה אלה הסלים עד שינטל הכל בפעם אחת:
והמטה של טורבל: היינו מוריגים. הכי מפרש לה בגמרא בפרק אין מעמידין דכ"ד ובפ' פרת חטאת דקט"ז ובפ' הקומץ רבה דכ"ב:
חבור לטומאה וכו': בשבת פ' במה טומנין (שבת דף מ"ח) אלא דההיא דהתם משמע שהיא ברייתא וכמו שכתבו שם תוס' ז"ל משום דקתני בה חבור לטומאה עד שיתחיל להתיר ומשמע התם דמתני' ר"מ דסבר כל המחובר לו הרי הוא כמוה בההיא דבית הפך דבפ"ה דמסכת כלים וכתבו שם תוס' בשם ר"י ז"ל דשלל של כובסין ודאי לא הוי חבור אלא מדרבנן אפילו בשעת מלאכה שאינם צריכין זה לזה ולהכי מדמה לה לבית הפך ולבית התבלין שכל אחד הוא תשמיש בפני עצמו ולהכי אינו חבור להזאה כיון דמדאוריי' אינו חבור ע"כ. והתם בתוספתא איתא למתני':
ואינו חבור להזאה: אלא צריך שיגעו המים מן המזה בכל סל וסל ובכל מפתח ומפתח ובכל קרן וקרן ובכל קורה וקורה ממטה זו המפוצלת. כך הוא לשון הרמב"ם ז"ל שם פי"ב סימן ו':
תפארת ישראל
יכין
הסלים שבקנתל: קנתל הוא מוט שמחוברין תחת כל שטח שוליו יתידות עבות לדוש בהן התבואה. ולפעמים מוציאין אותן היתדות מהשוליים:
והמטה של טרבל: כלי של חוליות מחוברין לדוש בו:
וקרן של כליבה: הוא מטת מתים שעשוי בדפנותיו נקבים נקבים ככלובי עופות. ותוחבין בצד הדופן הא' קרן ברזל. כדי לקשור המת שלא יתנדנד וישמט. וכשהמת גדול תוחב הקרן בראש המטה. וכשהמת קטן תוחב הקרן למטה מאותו מקום. ולתוספות [מ"ק כז"ב] כליכה גרסינן:
וקרנין של יוצאי דרכים: ההולכי דרכים מוליכין עמהן קרן לשאוב בו מים בפגשם בבור. ומדלפעמים הבור עמוק. או כשירצו לשאוב מים הרבה. לכן עושין אותו חוליות הרבה מכמה קרנות שתוחבין זה לתוך זה. כדי להאריך קרן השאיבה לכשירצו. כשנמשכו הפנימיים לצד חוץ:
ושלשלת המפתחות: ר"ל מפתחות רבות שתלויין יחד בשלשלת:
ושלל הכובסים: הכובסין תופרים בגדים זל"ז. אי כדי שלא יתחלפו בגדים של א' בשל חבירו. או כדי שלא יאבדו הבגדים הקטנים בכביסה:
והבגד שהוא תפור בכלאים: שתפר בגד א' בחבירו בכלאים. לאחד מב' טעמים הנ"ל. וקתני שלל לרבותא דאינו חיבור להזייה. אע"ג דאין איסור בחיבורין. וקתני כלאים לרבותא דחיבור לטומאה. אע"ג דגם מצד איסור לא חזי למידי בעודן מחוברים:
ואינו חבור להזייה: דרק לחומרא הוה חומרא מד"ס. מיהו שלל כובסים אם הן רק כשעור הקבוע [כלים פכ"ט מ"ג] הר"ז חיבור לזה וזה. כמבואר שם:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת