משנה פרה יב ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת פרה · פרק יב · משנה ו | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

המזה באזוב טמאטו, אם יש בו כביצה, המים פסולים והזייתו פסולה.

אין בו כביצה, המים כשרים, והזייתו פסולה.

ומטמא את חבירו, וחבירו את חבירו, אפילו הן מאה.

משנה מנוקדת

[עריכה]

הַמַּזֶּה בְאֵזוֹב טָמֵא, אִם יֶשׁ בּוֹ כַבֵּיצָה, הַמַּיִם פְּסוּלִים, וְהַזָּיָתוֹ פְסוּלָה. אֵין בּוֹ כַבֵּיצָה, הַמַּיִם כְּשֵׁרִים, וְהַזָּיָתוֹ פְסוּלָה. וּמְטַמֵּא אֶת חֲבֵרוֹ, וַחֲבֵרוֹ אֶת חֲבֵרוֹ, אֲפִלּוּ הֵן מֵאָה.

נוסח הרמב"ם

המזה באיזוב טמא אם יש בו כביצה המים פסולין והזיתו פסולה אין בו כביצה המים כשרין והזיתו פסולה מטמא את חברו וחברו את חברו אפילו הן מאה.


פירוש הרמב"ם

כבר ידעת שאוכלין טמאים לא יטמאו זולתן אלא כביצה, ואחר אמר שזה האזוב הטמא אם היה בו כביצה הנה הוא יטמא אזוב שני ושני לשלישי וכן עד עולם לענין מי חטאת ביחוד לפי שלא אמר בהן לא רביעי ולא עשירי אלא הכל טמא:

דע שאמרו פה המזה באזוב טמא, אמנם ירצה בו אזוב הטמא לחטאת אשר כבר אמרנו, שהוא אפילו היה רחוק אלף מדריגות מן הטומאה הנה הוא טמא, ולכן המים פסולים. אמנם אילו היה האזוב הטמא לקדש או לתרומה היו המים טמאים כמו שביארנו בפרק אשר קודם זה:

פירוש רבינו שמשון

המזה באזוב טמא:    כגון דלקטן לאכיל' כדתנן בפירקין דלעיל (פי"א מ"ח):

אם יש בו כביצה:    דזהו שיעור אוכל לטמא אחרים:

והזאתו פסולה:    משום דכתיב (במדבר יט, יט) והזה הטהור שיהא המזה טהור והאזוב טהור:

אפי' הן מאה:    כולם טמאין לחטאת דאין אומרים בחטאת זה ראשון וזה אחרון:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

המזה באזוב טמא - כגון אזוב של גינה שלקטו לאכילה:

אם יש בו כביצה - דזהו שיעור אוכל, בין לקבל טומאה בין לטמא אחרים:

והזאתו פסולה - דכתיב [שם] והזה הטהור, שיהיה המזה טהור והאזוב טהור:

אפילו הן מאה - כולן טמאין לחטאת, דאין מונין ראשון ושני בחטאת אלא כולן הן תחילה:

פירוש תוספות יום טוב

באזוב טמא. ירצה בו אזוב הטמא לחטאת אשר כבר אמרנו שהוא אפילו היה רחוק אלף מדרגות מן הטומאה הנה הוא טמא ולכן המים פסולין. אמנם אילו היה האזוב הטמא לקדש או לתרומה היו המים טמאים כמו שבארנו בפ' אשר קודם זה (מ"ז) הרמב"ם:

אם יש בו כביצה. כ' הר"ב דזהו שיעור אוכל בין לקבל טומאה בין לטמא אחרים. וכך מפרש במקומות אחרים. וקשיא מרפ"ב דטהרות. ושם אפרש בס"ד:

ומטמא את חבירו. פי' (הרמב"ם) [הכ"מ ספט"ו מה"פ כצ"ל] שזה האזוב הטמא אם היה בו כביצה הנה הוא יטמא שני ושני לשלישי וכו'. וע' במשנה דלקמן:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(טו) (על המשנה) טמא. פירוש, לחטאת, לכן המים פסולין. אבל אי הוי טמא לקודש ולתרומה היו המים טמאין. הר"מ.

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

ומטמא את חברו וכו':    אם יש בו כביצה כדקתני רישא:


פירושים נוספים