משנה פרה ז ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת פרה · פרק ז · משנה ג | >>

לחצו כאן למהדורת ויקיטקסט המבוארת

[עריכה]

המקדש באחת ידו ועושה מלאכה באחת ידו, אם לו, פסול.

ואם לאחר, כשר.

המקדש לו ולאחר, שלו פסול, ושל אחר כשר.

המקדש לשנים כאחד, שניהן כשרין.

משנה מנוקדת

[עריכה]

הַמְקַדֵּשׁ בְּאַחַת יָדוֹ וְעוֹשֶׂה מְלָאכָה בְאַחַת יָדוֹ, אִם לוֹ, פָּסוּל. וְאִם לְאַחֵר, כָּשֵׁר. הַמְקַדֵּשׁ לוֹ וּלְאַחֵר, שֶׁלּוֹ פָּסוּל, וְשֶׁל אַחֵר כָּשֵׁר. הַמְקַדֵּשׁ לִשְׁנַיִם כְּאֶחָד, שְׁנֵיהֶן כְּשֵׁרִין.

נוסח הרמב"ם

המקדש באחת ידו ועשה מלאכה באחת ידו אם לו פסול ואם לאחר כשר המקדש לו ולאחר שלו פסול ושל אחר כשר המקדש לשנים כאחת שניהן כשרין.

פירוש הרמב"ם

אם לו פסול. ביאור זה שאם קדש לעצמו פסול, לפי שבעת לוקחו ההשתדלות בידו אחת נפסלו המים שלו קודם שישליך בהן האפר ולא השליך האפר אלא במים פסולין, ואם היה מקדש לאחר ואין לו באלה המים דבר הנה הוא קדוש כשר, לפי שאין בלקחו ההשתדלות לעצמו להפסיד מה שלזולתו, וא"ת שהוא כבר לקח ההשתדלות בעת הקדוש, כבר ידעת שהקדוש לא יפסל בעשיית מלאכה, ואמנם נפסל אם קדש לעצמו מדרך שהוא התחיל להתעסק קודם שישליך האפר באלה המים אשר נשאבו והמלאכה פוסלת במים עד שיטילו את האפר, ומזאת הסיבה בעצמה המקדש לו ולאחר בזמן אחד, שלו פסול לפי שהוא כבר התחיל להתעסק קודם שישליך האפר במים שלו ונפסלו בעשיית מלאכה, ואם קדש לב' כאחת שניהן כשרין לפי העיקר אשר הודעתיך לפי שאין לו יכולת בלוקחו להתעסק בפסול המים אשר שאב לזולתו, ושמור זאת הכוונה והבינה:

פירוש רבינו שמשון

אם לו פסול:    אם הקידוש שלו פסול דשמא המלאכה קדמה לקידוש ונפסלו המים:

ואם לאחר:    הוא הקידוש כשר שהרי בעל המים לא עשה מלאכה:

המקדש לו ולאחר:    כלומר כאחת א"נ קידש לחבירו קודם שלו פסול דקידוש של חבירו נחשב מלאכה לפסול מימיו:

שניהם כשרים:    שאין המים שלו:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

אם לו פסול - אם הקידוש שלו, פסול. דשמא המלאכה קדמה לקידוש ונפסלו המים:

ואם לאחר - הוא הקידוש:

כשר - שהרי בעל המים לא עשה מלאכה:

המקדש לו ולאחר - שניהם כאחת. אי נמי קידש לחברו קודם שלו ו:

שלו פסול - דקידוש של חברו נחשב מלאכה לפסול מימיו:

שניהם כשרים - שאין המים שלו שיפסלו על ידו:

פירוש תוספות יום טוב

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ו) (על הברטנורא) הר"ש. ולאי נמי לא סלקה הא דכתב לעיל דשמא המלאכה כו' דלאי נמי ודאי קדמה בעינן. וכן נראה דעת הר"מ בפירושו. וכן כתב הכ"מ שהר"מ לא תלה הטעם בשמא, כי התחלת ההשתדלות ודאי יהיה קודם ומאז חשוב מלאכה:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

באחת ידו:    שפיר טפי הוה לן למיתני הכא וגם במתני' דלעיל בידו אחת וכן הוא גם כן בסדר טהרות אשר בו פי' רבינו שמשון ז"ל. וכן כתבתי לעיל בסמוך בשם תוי"ט שהיא גירסת מהר"ם ז"ל בכוליה פרקין. וכן הגיה ה"ר יהוסף ז"ל:

שלו פסול:    פי' הרמב"ם ז"ל שם פ"ח סי' ד' שהרי נפסלו המים של עצמו בעסק שנתקדש בקדוש חברו ע"כ. וכתב שם מהרי"ק ז"ל ורבינו שמשון ז"ל שפירש הטעם משום דשמא המלאכה קדמה לקדוש ונפסלו המים קודם שישליכו בהן האפר הוא כדרך רבינו אלא שרבינו ז"ל לא תלה הטעם בשמא כי התחלת ההשתדלות ודאי יהיה קודם ומאז חשיב מלאכה לפסול ע"כ:

תפארת ישראל

יכין

אם לו פסול:    דשמא נעשה המלאכה קודם קידוש ונפסלו המים ואי נמי נעשו שניהן כאחת ממש. הרי כל מה שאינו בזא"ז אפילו בבת אחת אינו [כקדושין דנא"א]. והרי הכא נמי אם היה המלאכה קודמת לקידוש הרי היו המים נפסלים. מיהו כיון שכל הפסק מלאכה בין מלוי לקידוש נפסל רק משום היסח הדעת משמירת המים. לפיכך אם יש שומר להמים בשעה שעשה זה מלאכה. מותר לקדש המים [רמב"ם פרק ח' מפרה ה"ג]. ואפילו עשה מלאכה עם המילוי והקידוש ביחד:

ואם לאחר:    ר"ל ואם המים הן של אחר. ואפי' אותו אחר א"ל לזה שיקדש לו המים:

כשר:    דהרי בעל המים לא עשה מלאכה. שהרי הוא היה הממלא. דרק הממלא פוסל המים בשהפסיק במלאכה או בשעשה המלאכה עם השאיבה. אף בממלא לאחר [וכלעיל מ"ב]. וכ"כ השומר פוסלן במלאכה בשעה ששומרן. משום דשניהן מותרין ליטול שכר. או שום טובת הנאה בדברים וכדומה. לפיכך הו"ל כמילא או שומרן לעצמו. אבל קידוש דאסור לעשותו בשכר. אע"ג דעשאו שליח לקדש. עכ"פ מדאין המים של המקדש אין מלאכתו פוסלת המים. בשעה שקידש. דאין אדם אוסר דבר שאינו שלו [כיבמות דפג"ב]. דדוקא בעשה דבר שא"צ רצון אדם. אלא אפילו נעשה מעצמו נאסר. אז אוסר גם מה שאינו. כנותן חלב לתוך קדירת חבירו [כתוס' שם ביבמות ועיין גיטין נג"א]:

המקדש לו ולאחר שלו פסול:    שהרי קידוש של חבירו שהוא מלאכה. הפסיק בין שאיבת מימיו לקידושן:

ושל אחר כשר:    דקידוש שאינו של הפוסל לא נפסל בהמלאכה שעשה הפוסל:

המקדש לשנים כאחד שניהן כשרין:    דהרי ב' הקידושין אינן שלו. להכי אין כל א' נפסל ע"י חבירו שנתקדש עמו:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים