משנה פרה ג י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת פרה · פרק ג · משנה י | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

נבקעה, ועמד חוץ מגתה, נטל עץ ארז ואזוב ושני תולעת.

אמר להן, עץ ארז זה, עץ ארז זה.

אזוב זה, אזוב זה.

שני תולעת זה, שני תולעת זה.

שלש פעמים על כל דבר ודבר.

והם אומרים לו, הין והין, שלש פעמים על כל דבר ודבר.

משנה מנוקדת

[עריכה]

נִבְקְעָה, וְעָמַד חוּץ מִגִּתָּהּ. נָטַל עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב וּשְׁנִי תוֹלַעַת. אָמַר לָהֶן, עֵץ אֶרֶז זֶה, עֵץ אֶרֶז זֶה. אֵזוֹב זֶה, אֵזוֹב זֶה. שְׁנִי תוֹלַעַת זֶה, שְׁנִי תוֹלַעַת זֶה. שָׁלשׁ פְּעָמִים עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר. וְהֵם אוֹמְרִים לוֹ, הֵין וְהֵין, שָׁלשׁ פְּעָמִים עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר.

נוסח הרמב"ם

נקרעה ועמד חוץ מגיתה ונטל עץ ארז ואיזוב ושני תולעת אמר להם עץ ארז זה עץ ארז זה איזוב זה איזוב זה שני תולעת זה שני תולעת זה שלשה פעמים על כל דבר ודבר והן אומרין לו הין הין הין.


פירוש הרמב"ם

אם נתלקח האש בה והובערו העצים וכלה האש זה העובי אשר היו העצים עבים. נקרא המקום גת. להדמותה כגת אשר דורכין בה הענבים אשר יסור סדור הגרגרים ויסחטו קצת הגרגרים וישארו קצתם. ובספרי והשליך אל תוך שריפת הפרה (במדבר יט, ו). שומע אני משתעשה אפר ת"ל הפרה, אי הפרה שומע אני אע"פ שלא נשרפה ת"ל שריפת, הא כיצד, משיוצת האור ברובה וקבלו מופת ג"פ, באמרו אל תוך שיושלך בקרבה בעת הבקעה, וכבר התבאר בהש"ס (יומא מב, א) ששני תולעת אשר יושלך בה משקל עשר זוזים לא פחות מזה, וכבר נתבאר בעשירי מתרומות שזה השיעור הוא ה' סלעים, וכבר ביארנו משקל הסלע בריש קידושין (דף יא.), ושיעור האזוב אין פחות מגבעול ארכו טפח, ואמנם יכול להיות יותר, ואמנם עץ ארז לא ימצא לו שיעור שאזכרהו עתה מדבריהם, ואמנם כפלם עץ ארז ג' פעמים, וכן האזוב ושני התולעת לאמת שהוא הוא אשר אמר האל יתעלה כי מיני הארז הם ז' כמו שזכרנו, ואמר השם יתעלה (במדבר יט, ד) ארז. לתת סיבה אלינו שזה המין אשר רצה והוא המין המפורסם בארץ הערב אשר ישתמשו בו בכל מקומותיו ויקראוהו אלשאפי"ן כל האנשים, ואני לא אעיד על זה המין אשר ראיתיו שם בארץ כנען ולא בארץ מצרים כלל עד היום הזה, והאזוב ג"כ מינים כמו שהתבאר בנגעים (פי"ד מ"ו) ויביאנו זה שהוא הוא הנאמר בתורה והוא אשר ירגילוהו האנשים במאכל ונרקחהו אנחנו במערב בדבש: ושני תולעת. הוא צמר צבוע בצבע הנקרא בערבי כרמ"ז, והודיע שזה המראה הוא צבע הכרמ"ז הנקרא גרנ"ה או צבע לק"א, ולא ברז"י או רויי"א או זולת זה מן הענינים המאדמים:

פירוש רבינו שמשון

נבקעה:    מאליה או מחמת האור או שקרעה בסכין:

עץ:    אגודה של עץ ארז ואזוב ושני תולעת תניא בתוספתא (תוספתא פרה, ג) "ר"א בר' צדוק מוסיף השלך השלך השלך והם אומרי' לו הן הן הן ג' פעמים על כל דבר ודבר בין שקרעה ביד בין שקרעה בסכין בין שנקרעה מאליה בין שהשליך לתוך גופה בין שהשליך לתוך שריפתה בין שהשליך שלשתן כאחד בין שהשליך שלשתן זה אחר זה כשירה נתנה עד שלא הוצת האור ברובו או משנעשית אפר פסולה:"

תניא בספרי (ספרי פסקא, קכד) "והשליך אל תוך שרפת הפרה (במדבר יט, ו) שומע אני משתעשה אפר ת"ל הפרה אי הפרה שומע אני אף על פי שלא נשרפה ת"ל והשליך אל תוך שרפת הפרה הא כיצד משיוצת האור ברובה דברי רבי ישמעאל רבי עקיבא אומר והשליך אל תוך שרפת הפרה שומע אני משתעשה אפר ת"ל הפרה אי הפרה יכול יקרענה ויתננו בתוכה ת"ל והשליך אל תוך שרפת הפרה הא כיצד משתבקע:"

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

נבקעה - הפרה מחמת האור. אבל אם לא נבקעה לא, דכתיב (במדבר יט, ו) אל תוך שריפת, לא קודם שיוצת האור ברובה, ולא אחר שתיעשה אפר לג. והוא הדין אם קרעה בסכין אחר שיוצת האור ברובה:

ועמד - הכהן:

חוץ מגיתה - גומא שהיתה בקרקע כמין גת עשויה לשריפת הפרה, וכשהיה משליך עץ ארז ואזוב ושני תולעת צריך שיעמוד חוץ לאותה גומא לד:

עץ ארז - אגודה שיש בה עץ ארז ואזוב כרוכים עם שני תולעת:

עץ ארז זה - לפי שיש מינים הרבה שדומין לארז ואינן כשרין, לכך צריך להודיע שזהו שצותה עליו תורה. וכן באזוב. וכן בשני תולעת. ואזוב הוא שקורין לו בערבי צעת"ר. ושני תולעת הוא צמר צבוע בצבע הנקרא בערבי כרמ"ז ובלע"ז קרמז"י:

פירוש תוספות יום טוב

נבקעה - פירש הר"ב מחמת האור כו' דכתיב אל תוך שרפת לא קודם שיצת האור ברובה כו' ותמיהני דמשיצת האור ברובה עדיין לא שמענו שצריכה בקיעה. אבל הרמב"ם כתב עוד בפירושו ובחבורו דמאל תוך (במדבר יט, ו) למדנו שיושלך בקרבה בעת הבקעה. ועכשיו שתים זו שמענו שבהבקעה יושלך. ושיוצת האור ברובה. ובספרי שהביא הר"ש והשליך אל תוך שרפת הפרה. שומע אני משתעשה אפר ת"ל הפרה אי הפרה כו' הא כיצד משיצת האור ברובה דברי ר' ישמעאל. רע"א והשליך אל תוך שרפת הפרה. שומע אני משתעשה אפר ת"ל הפרה. יכול יקרענה ויתננו בתוכה. ת"ל והשליך אל תוך שרפת הפרה הא כיצד משתבקע. וצריך לומר דהרמב"ם ס"ל דלא פליגי ומר אמר חדא ומר אמר חדא. (וכן הוא בפירושו בהדיא שכ' דרשא דר"י כלשונה ואח"כ כתב וקבלו מופת ג"כ באמרו אל תוך כו') אבל להר"ב ודאי דקשי'. דמדלא כתב לדרשא דתוך משמע דס"ל דפליגי וכן נראה מפשטא דבריי' וא"כ ה"ל להעתיק דברי ר"ע דס"ל דבעינן בקוע. דלדרשא שהעתיק והיא דר"י לא בעינן אלא שיוצת האור ברובה [אבל ליכא לאקשויי מדכתב הר"ב דה"ה אם קרעה כו' דהיינו דלא כר"ע. דהא ר"ע מיעט יקרענה כו' דהא דמיעט ר"ע היינו שיקרענה בעוד' פרה ולא נשרפה אלא צריכה ביקוע וזה א"א (אלא) ע"י האור. הלכך לא ישליך קודם לכן. ואפילו קרעה. אבל משהיא נראית לביקוע אם לאיזו סיבה לא נבקעת וקרעה. בהא לא קאמר ר"ע דאסור. וכן הרמב"ם בחבורו דפסק לתרוייהו לדר"י ור"ע כמו בפירושו. וז"ל בפ"ג מה"פ (הלכה ב') עד שיצת האור ברובו ותקרע בטנה ואפ"ה בסוף הפרק כתב בין שהשליך שלשתן כאחד בין כו' בין שנבקעה מאליה ואח"כ השליך בין שקרעה בידו או בכלי כשרה. והן דברי ר"א בר צדוק בתוספתא שהביאה הר"ש. ומסיימת נתנה עד שלא הוצת האור ברובה או משנעשית אפר פסולה ולכאורה כר' ישמעאל ולא כר"ע אבל למאי דפרישית לדברי ר"ע אין מחלוקת בין שלשתן כלל]:

ועמד חוץ מגתה - כתב הר"ב כשהיה משליך כו' צריך שיעמוד חוץ ונ"ל טעמא מדכתיב והשליך וסתם השלכה מרחוק היא:

נטל עץ ארז - לכאורה שיעורו כמו בטהרת מצורע (שיהיה ארכו אמה) כדתנן במשנה ו' פי"ד דנגעים. אלא שהרמב"ם כתב שלא מצא מה שיעורו וטעמו שבשני תולעת נשתנה השיעור כמפורש בדבריו דהכא משקלו ה' סלעים דבפ"ד דיומא דף מ"א אמרו משקל עשר זוז. ופי' הוא שהם זוזים שביהודה שמשקלן ה' סלעים בגליל כדתנן בפ"י דתרומות משנה ח' ואילו דמצורע שקל בלבד. כמ"ש בנגעים [אבל שיעור האזוב כתב כדלעיל בנגעים]:

[ושני תולעת - פי' הר"ב הוא צמר צבוע כו' עיין בפירושו רפי"ד דנגעים ומ"ש שם בס"ד]:

חוץ מגתה - פי' הר"ב גומא כו' כ"פ הערוך וכתבתי בשם התוס' רפי"ד דזבחים. אבל שם פי' הר"ב עצים מסודרים כמין גת וכן פי' שם הרמב"ם. גם הר"ב בר"פ דלקמן אבל הרמב"ם בכאן מפרש וז"ל אם נתלקח האש בה והובערו העצים וכלה האש זה העובי אשר היו העצים (עבים) נקרא המקום גת להדמותה כגת אשר דורכין בה הענבים אשר יסור סדור (קצת גובה) הגרגרים (ויסחטו קצת גרגרים) וישארו קצת ע"כ (העצים עבים נקרא):

שלש פעמים על כל דבר ודבר - שכן לשון חכמים כמ"ש הר"ב במשנה ג' פ"ג דשקלים ובעשיית הפרה הצריכו כך. ולא בהזאה שעל טמאי מתים כמו שלא הצריכו כך בהזיה דמצורע [ויראה לי שלא הוצרכו לתקן כן אלא כשנעשה בפומבי. כגון עשיית הפרה דתנן לעיל במשנה ז' וזקני ישראל היו מקדימין ברגליהם בהר המשחה וכן בקצירת העומר במשנה ג' פ"י דמנחות מגל זו מגל זו כו' דתנן שם שכל העיירות הסמוכות לשם מתכנסות לשם וכו'. וכן בחלוץ הנעל חלוץ הנעל ספי"ב דיבמות מצות חליצה בשלשה כדתנן התם בס"פ. וגם רגילים לעמוד שם רבי' לראות הענין. ואף דבשקלים מפני החשד לא נכנס בלא אחרים. ובירושלמי פסקו הרמב"ם בספ"ב מהל' שקלים. שהיו מדברים עמו משעה שיכנס עד שיצא כדי שלא יתן לתוך פיו. ונ"ל דהיינו דכתב הרמב"ם בספ"ב מהל' שקלים. שהיו מדברים עמו משעה שיכנס עד שיצא כדי שלא יתן לתוך פיו. ונ"ל דהיינו דכתב הרמב"ם שם הלכה ה'. אחד נכנס לפנים מן הלשכה והשומרים עומדים מבחוץ. והוא א"ל אתרום וכו' ולא כתב הכ"מ שומרים אלו מנין לו. ולי נראה שהם אלו המדברים עמו. וקראם שומרים. שזה שדברו עמו הי'. שיהי' נשמר שלא יתן לתוך פיו. ומ"מ ז"ש שנכנס לבד. לא אתפרש מנא ליה]:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(לג) (על הברטנורא) הר"ש קיצר. והר"מ כתב עוד, דמאל תוך, למדנו שיושלך בקרבה בעת הבקיעה. ועכשיו שתים זו שמענו, הביקוע ושיוצת האור ברובה. ועתוי"ט:

(לד) (על הברטנורא) נראה לי מדכתיב והשליך, וסתם השלכה מרחוק הוא:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

עץ ארז:    זה עץ ארז זה הכוונה ליטול רשות אם ישליך אל תוך השרפה וכן קתני בתוספתא ר' אלעזר בר' צדוק מוסיף אשליך אשליך אשליך והן אומרים לו הן הן הן שלשה פעמים:

ולשון הרמב"ם ז"ל שם בפ"ג וכ"כ למה לפי שמיני ארזים שבעה ומיני אזוב ד' והצבוע אדום יש שצובעין אותו בפואה ויש שצובעין אותו בלכא ויש שצובעין אותו בתולעת והתולעת הם הגרגרים האדומין ביותר הדומין לגרעיני החרובין והן כמו האוג והתולעת כמו יתוש יש בכל גרגיר מהן לפיכך מודיע לכל ומגלה להן שאלו הן המינים האמורים בתורה והאזוב האמור בתורה הוא האזוב שאוכלין אותו בעלי בתים ומתבלין בו הקדרות עכ"ל ז"ל:

שני תולעת זו שני תולעת זו:    גרסי': ומצאתי סוף משנה והן אומרים לו הן הן הן. ונמחקו מלות שלשה פעמים על כל דבר ודבר מן הסיפא והשתא הוי דומיא דההיא דתנן בפרק ר' ישמעאל דמנחות סימן ג': וכן הגיה הר יהוסף ז"ל וכתב די"ס דלא גרסי הין השלישי ע"כ:

תפארת ישראל

יכין


בועז


הלכתא גבירתא

פירושים נוספים