משנה פרה ג ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת פרה · פרק ג · משנה ה | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

לא מצאו משבעיח, עושין משש, מחמש, מארבע, משלש, משתים, ומאחת.

ומי עשאם, הראשונה עשה משה, והשניה עשה עזרא, וחמש, מעזרא ואילך, דברי רבי מאיר.

וחכמים אומרים, שבע מעזרא ואילך.

ומי עשאן, שמעון הצדיק ויוחנן כהן גדול עשו שתים שתים, אליהועיני בן הקוף וחנמאל המצרי וישמעאל בן פיאבי עשו אחת אחת.

משנה מנוקדת

[עריכה]

לֹא מָצְאוּ מִשֶּׁבַע, עוֹשִׂין מִשֵּׁשׁ, מֵחָמֵשׁ, מֵאַרְבַּע, מִשָּׁלשׁ, מִשְּׁתַּיִם וּמֵאֶחָת. וּמִי עֲשָׂאָם. הָרִאשׁוֹנָה עָשָׂה משֶׁה, וְהַשְּׁנִיָּה עָשָׂה עֶזְרָא, וְחָמֵשׁ, מֵעֶזְרָא וָאֵילָךְ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, שֶׁבַע מֵעֶזְרָא וָאֵילָךְ. וּמִי עֲשָׂאָן. שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק וְיוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל עָשׂוּ שְׁתַּיִם שְׁתַּיִם, אֶלְיְהוֹעֵינַי בֶּן הַקּוֹף וַחֲנַמְאֵל הַמִּצְרִי וְיִשְׁמָעֵאל בֶּן פִּיאָבִי עָשׂוּ אַחַת אֶחָת.

נוסח הרמב"ם

לא מצאו משבע עושין משש ומחמש מארבע ומשלש משתים ומאחת ומי עשאן הראשונה עשה משה והשניה עשה עזרא וחמש מעזרא והילך דברי רבי מאיר וחכמים אומרין שבע מעזרא והילך מי עשאן שמעון הצדיק ויוחנן כוהן גדול עשו שתים שתים אליהועיניי בן הקף וחנמאל המצרי וישמעאל בן פיאבי עשו אחת אחת.


פירוש הרמב"ם

זה שב אל הדבור הנאמר בתחלת זה הפרק, אשר אמר ומזין עליו כל שבעת הימים מכל חטאות אשר היו שם, ואמר שאם לא יזדמן שיהיה שם שארית אלא מפרה אחת ממנה יזה עליו כל ז', ואמנם הכוונה שיזה עליו מכל חטאות שיהיה שם, ור"מ לא יחשוב הב' אשר שרף שמעון הצדיק אלא כאחת, וכן מן הב' אשר שרף יוחנן כהן גדול, וחכמים יחשבום לד', וסיבת זה לענין נתחדש בענין שריפתם או לענינים היו באלו הפרות ממה שיחייב זה אצל ר"מ שהן פסולות ולא יחשבם, ואצל חכמים כשר בהיות (שמור) [אפר] כל אחד מהן שמור, וכל מה שקרה בהן כפי מה שהתבאר בתוספתא מחדוש ישמעאל בן פיאבי שהוא שרף אחד במעורבי שמש, וחשב שהוא כבר הפליג בטהרה ואמר גנאי מעשותה בטבולי יום ואין בזה מחלוקת, ואם תעשה במעורבי שמש יהיה יותר גדול ויותר נכבד, ועיון אנשי הכנסת על זה ארוך, ואחרים אמרו ואם מקיימים אנו זאת אנו מוציאים שם רע על הראשונות ויהיו אומרים טמאות היו גזרו עליה ושפכוה וחזרו ועשו אחרת בטבול יום:

פירוש רבינו שמשון

לא מצאו משבע:    משום דאמרן מכל חטאות שהיו שם מזין עליו להכי קאמר דאם לא מצאו עושין מאחת:

תניא בתוספתא (תוספתא פרה, ג) "ישמעאל בן פיאבי שרף שתים אחת בטבולי יום ואחת שנעשית במעורבי שמש היו דנין עליה אמר להם מעשר נאכל לטבולי יום ותרומה נאכלת למעורבי שמש מעשר שנאכל לטבולי יום כ"ש שהוסיפו לו קדושה קדשי קדשים נאכלין לפנים מן הקלעים וקדשים קלים חוץ מן הקלעים קדשים קלים הנאכלים חוץ לקלעים כ"ש שהוסיפו להן קדושה קדשי קדשים נאכלים ליום אחד וקדשים קלים לשני ימים קדשים קלים הנאכלין לשני ימים כ"ש שהוסיפו להן קדושה אמרו לו אם מקיימין אנו אותה אנו מוציאין שם רע על הראשונות שיהו אומרים טמאות היו הא גזרו עליו ושפכוה ועשה אחרת לטבול יום:"

פי' מעשר שנאכל לטבולי יום כל שכן שהוסיפו לו קדושה, אם החמירו לאכלו במעורבי שמש וכן כולהו קדשים קלים הנאכלין חוץ [לקלעים] כל שכן שהוסיפו לו קדושה, אם החמירו לאוכלן לפנים מן הקלעים וקדשים קלים הנאכלין לשני ימים כל שכן שהוסיפו קדושה, אם החמירו לאכלן ליום אחד. גם אני, פרה שנעשית בטבולי יום כל שכן שהוספתי קדושה אם עשיתיה במעורבי שמש:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

לא מצאו משבע - משום דאמרן דמכל חטאות שהיו שם מזין עליו, משום הכי קאמר דאם לא מצאו משבע, מזין אפילו מאחת:

וחמש מעזרא ואילך - ר' מאיר לא מני הארבע שעשו שמעון הצדיק ויוחנן כ"ג אלא לשתים, משום דסבירא ליה שעל ידי פסול שאירע בראשונה נעשית השניה:

וחכ"א שבע מעזרא ואילך - דסבירא להו שכולן כשרות היו:

פירוש תוספות יום טוב

לא מצאו משבע - כי היכי דתני לעיל ומזין עליו כל שבעת הימים. ואף על גב דלא היו צריכים לשבע כמ"ש הר"ב שם. תנא נמי הכא משבע:

אליהועיני ובס"א אליועיני - ושניהם נמצאים בכתובים בעזרא ח'. ובד"ה א' כ"ו כתיב אליהועיני. ובעזרא י' תרי זימני‏[1] ובד"ה א' גד"ז כתוב אליועיני. ועוד שלישית בנחמיה י"ב אליועיני ובד"ה א' ח' אליעיני:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יח) (על המשנה) משבע. כי היכי דתנן לעיל ומזין עליו כל שכעה ולאו דוקא, כמו שכתב הר"ב, הכי נמי תני נמי הכא משבע ולא דוקא:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

משלש משתים מאחת:    כצ"ל:

וחמש מעזרא ואילך:    ר"מ לא מני וכו' לשון רעז"ל עד משום דס"ל שע"י פסול שאירע בראשונה נעשית השניה.

אמר המלקט כלומר שאירע בהן דבר שלדעת ר"מ יחייב שיהו פסולות ולדעת חכמים אינו פוסל אותו המאורע:

שמעון הצדיק:    ירוש' דשקלים פ' התרומה דף מ"ח פ"א תניא שמעון הצדיק שתי פרות עשה לא בכבש שהוציא את זו הוציא את זו ואע"פ שיותר מששים ככרי זהב היו מוציאין בעשיית הכבש משום מעלה וסלסול בפרה היו עושין לכל א' כבש:

אליהועיני בן הקוף:    בויו ובערוך אליועיני בן הקייף וכן הגיה ה"ר יהוסף ז"ל:

ישמעאל בן פאבי:    תניא בתוספתא ישמעאל בן פאבי שרף שתים אחת בטבולי יום ואתת שנעשית במעורבי שמש והיו דנים עליה להכשירה אמר להם מעשר נאכל לטבולי יום ותרומה נאכלת למעורבי שמש מעשר שהחמירו לאוכלו במעורבי שמש כ"ש שהוסיפו לו קדושה ועוד הוסיף לדון ולבסוף אמרו לו אם מקיימין אנו אותה אנו מוציאים שם רע על הראשונות שיהו אומרים טמאות היו גזרו עליו ושפכה יעשה אתרת בטבולי יום:


פירושים נוספים

  1. ^ פס' כ"ב וכ"ז - ויקיעורך