משנה עירובין ה א
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת עירובין · פרק ה · משנה א | >>
כיצד מעברין את הערים? בית נכנס בית יוצא, פגום נכנס פגום יוצא.
היו שם גדודיות גבוהות עשרה טפחים, וגשרים ג ונפשות שיש בהן בית דירה, מוציאין את המידה כנגדן, ועושין אותה כמין טבלא מרובעתה, כדי שיהא נשכר את הזוויות.
כֵּיצַד מְעַבְּרִין אֶת הֶעָרִים?
- בַּיִת נִכְנָס, בַּיִת יוֹצֵא; פָּגוּם נִכְנָס, פָּגוּם יוֹצֵא.
- הָיוּ שָׁם גְּדוּדִיּוֹת גְּבוֹהוֹת עֲשָׂרָה טְפָחִים, וּגְשָׁרִים וּנְפָשׁוֹת שֶׁיֵשׁ בָּהֶן בֵּית דִּירָה,
- מוֹצִיאִין אֶת הַמִּדָּה כְּנֶגְדָּן,
- וְעוֹשִׂין אוֹתָהּ כְּמִין טַבְלָא מְרֻבַּעַת,
- כְּדֵי שֶׁיְהֵא נִשְׂכָּר אֶת הַזָּוִיוֹת:
כיצד מעברין את הערים?
- בית נכנס - ובית יוצא,
- פגום נכנס - ופגום יוצא,
- היו שם גדודיות - גבוהות עשרה טפחים,
- וגשרים, ונפשות - שיש בהן בית דירה,
- מוציאין את המידה - כנגדן,
- ועושין אותה - כטבלה מרובעת,
- כדי שיהא נשכר - את הזויות.
עניין מעברין - הוא שיחברו למדינה דבר אחד, כמו העובר שהוא נוסף בגוף אמו, ותהיה המדידה חוץ לאותו דבר הנוסף. ואמר בכאן כי אם יהיה בית חוץ למדינה ובית תוך המדינה, כזו הצורה:
שנמוד חוץ מן הבית היוצא מן המדינה כדי להוסיף לאנשי המדינה שבעים אמות.
וכן כשהוא פגום - והוא בניין חרב, או גדודיות הוא מה שיש לו שלשה גדרים בלבד.
וגשרים - ידוע.
נפשות - מקומות יוצאים מן הארץ, ובתנאי שיהיה שם בית דירה.
ואמרם עושין אותה כטבלא מרובעת - רוצה לומר כי כשתהיה המדינה עגולה שיעשו בה מרובע דבק לה, ואז ימדדו חוץ למרובע אלפים אמה לכל רוח, ומרויחין אנשי המדינה אותו התוספת שיוסיף המרובע על העגולה שבתוכו:
כיצד מעברין - לשון אשה מעוברת שכריסה בולט. והכי קאמר כיצד יש לה עבור לעיר. אם בית נכנס בית יוצא וכו'. כשבא לציין סימן תחום העיר ובא למדוד אלפים חוצה לה, אם לא היתה חומתה חלקה אלא בתים סמוכין ומחוברים, ויש בית נכנס לתוך העיר יותר מחברו ונראית כניסתו פגומה, ויש בית בולט ויוצא לחוץ יותר מחברו:
או פגום נכנס פגום יוצא - שיש מגדלים בולטים בחומה, פעמים בולטים לפנים פעמים לחוץ:
או שהיו שם - לאחת הקרנות של עיר:
גדודיות גבוהות - שברי חומה של חרבות בתים, וישנן תוך שבעים אמה ושירים לעיר:
או נפשות - בנין שעושין על הקבר. והוא שיהא בהן בית דירה:
מוציאין את המדה כנגדן - אם הבליטות הללו אצל קרן מזרחית צפונית רואים כאילו יש עוד בליטה אחרת כנגדה בקרן מזרחית דרומית וחוט מתוח מזו לזו ומודד מן החוט ולחוץ, כדי שיהא התחום שוה לשתי הקרנות ולא יהיה כאן ארוך וכאן קצר:
ועושין אותן - התחומין, מרובעים, שיהא אלפים לצדדים כבאמצע. ולא עגולים, שיהא להן אלפים באמצע, ובצדדיס הם מתמעטים כדרך דבר עגול:
היו שם גדודיות כו'. לשון הר"ב לאחת הקרנות וכן לשון רש"י. ואכולהו קאי ולאו דוקא בקרנות שהן קרן זויות אלא ה"ה באמצע. וכן נראה דעת הפוסקים. ושיעור ושירים דקאמר. ארבעה טפחים כמ"ש בפ"ב משנה ה'. וצ"ל דלאו דוקא ועיין במשנה דלקמן:
וגשרים. לשון הר"ר יהונתן שהן מכוסין מלמעלה. ויש לו כותלים מד' רוחותיו אלא שהכיפה חלולה. ויש בכותלים פילוש שהמים יעברו תחתיו. או בני אדם. ויש תחתיו דירה למוכס ע"כ:
ועושין אותה כמין טבלא כו'. גירסת הר"ב אותן וכן גירסת רש"י וקשיא לי לגירסתם דהא תנינא חדא זימנא בפרק דלעיל משנה ח' ודוחק לומר משום דסתם לן הכא כרבנן דלעיל ולומר דהלכה כמותם. דהוה מחלוקת ואח"כ סתם. דהא בלאו הכי יחיד ורבים הלכה כרבים. וכ"ש דחכמים מקילין והלכה כדברי המיקל בערוב. הלכך נראה יותר גרסת הסופר דגרס אותה. ופירש הרמב"ם וז"ל ר"ל כשתהיה המדינה עגולה שיעשו בה מרובע דבק לה ואז ימדדו חוץ למרובע אלפים אמה לכל רוח ומרויחים אנשי המדינה אותן התוספות שיוסיף המרובע על העגולה שבתוכו ע"כ:
כמין טבלא מרובעת. כתב רש"י בעיר מרובעת עסקינן שאין בה אלא אלפים על אלפים. דהוי נמי תחומין מרובעין. ואם אינה מרובעת כגון שהיא יתירה על אלפים לארכה או פחותה מאלפים. לא הוו מרובעים. דתחומין מרובעים לאו דוקא שיהא ארכן כרחבן. שהרי רחבן למדת העיר היא. אם קטנה אם גדולה. וארכן אלפים אלא מרובעים דקתני למעוטי עגולים ע"כ. ופירש הב"י סימן שצ"ט דהא דכתב אם קטנה ר"ל בת אלפים. דאי בפחות מאלפים היאך כתב שרחבן למדת העיר דודאי שהוא יותר מכן דלעולם יש לו אלפים לכל רוח מרוחות העיר דמי גרע ממי ששבת בבקעה דמ"ח פרק דלעיל:
כדי שיהא נשכר הזויות. כתב הרב ולא עגולים כו'. ובצדדין מתמעטים כו' וכ"כ רש"י וכתב על זה בית יוסף אין לומר כפשוטה שהרי אם לצד אחד מהעיר אנו נותנין לו אלפים אמה כשנעגל כל סביבות העיר ממקום שכלו אותן אלפים אין ספק שלכל צדדי העיר יהיו אלפים אלא היינו לומר שכשאנו נותנין לו אלפים אמה לכל סביבות העיר עגולות הוא מפסיד הזויות וכשהן מרובעות נשכר הזויות דכל אמתא ברבוע אמתא ותרי חומשי באלכסון נמצא כשיוצא מהעיר כנגד הזויות ללכת באלכסון מהלך אלפים ות"ת ואם היו עגולות לא היה יכול להלך בשום צד יותר מאלפים. ע"כ. עיין משנה ד' פ"ו דיומא:
(א) (על הברטנורא) ואכולהו קאי ולאו דוקא בקרנות שהן קרן זוית אלא ה"ה באמצע:
(ב) (על הברטנורא) היינו ד"ט כמ"ש בפ"ב מ"ה:
(ג) (על המשנה) וגשרים. שהן מכוסין מלמעלה. ויש לו כותלים מד' רוחותיו אלא שהכיפה חלולה ויש בכותלים פילוש שהמים יעברו תחתיו או בני אדם ויש תתתיו דירה למוכס. הרי"כ:
(ד) (על ה) וקשה הא תנא ליה פ"ד מ"ח ונ"א אותה ופירש הר"מ ר"ל כי כשתהיה המדינה עגולה שיעשו בו מרובע דבוק לה ואז ימדדו חוץ למרובע אלפים אמה לכל רוח ומרויחים אנשי המדינה אותן התוספות שיוסיפו המרובע על העגולה שבתוכו:
(ה) (על המשנה) טבלא מרובעת. בעיר מרובעת עסקינן שאין בה אלא אלפים על אלפים. דהוו נמי תחומין מרובעין ואם אינה מרובעת כגון שהיא יתירה על אלפים לארכה או פחותה מאלפים לא הוו מרובעים דתחומין מרובעים ל"ד שיהא ארכן כרחבן שהרי רתבן למדת העיר היא כו' אלא מרובעים דקתני למעוטי עגולים. רש"י:
(ו) (על הברטנורא) אין לומר כפשוטה שהרי אם לצד אחד מהעיר אלפים כשנעגל כל סביבות העיר ממקום שכלו אותן אלפים. אין ספק שלכל צדדי העיר יהיה אלפים אלא היינו לומר שכשהן עגולות הוא מפסיד הזויות וכשהן מרובעות נשכר הזויות דכל אמתא ברבוע אמתא ותרי חומשי באלכסון נמצא כשיוצא כנגד הזויות ללכת באלכסון מהלך אלפים ות"ת אמה ואם היו עגולות לא היה יכול להלוך בשום צד יותר מאלפים. ב"י:
כיצד מעברין: גמרא רב ושמואל חד תני מעברין וחד תני מאברין מאן דתני מאברין באל"ף אבר אבר שמוסיפין לה אברים שאם יש אבר שיוצא מן העיר בקרן מזרחית דרומית רואין כאילו אבר בקרן מזרחית צפונית ומודדין משם ומאן דתני מעברין כאשה עוברה. אמר ר' יוחנן י"ח ימים גדלתי אצל ר' אושיעא ברבי ולא למדתי ממנו אלא דבר אחד במשנתנו כיצד מאברין את הערים באל"ף ומפר' בגמ' בשנוייא דאיבעית אימא בתרא דבמשנתנו קאמר אבל ברייתות וגמרות טובא גמר: ופי' ה"ר יהונתן ז"ל כיצד מעברין את הערים מפר' בגמ' שהוא לשון אשה עוברה ותנן לקמן הנותן את עירובו בעבורה של עיר וכו' אלמא יש עבור לעיר ומפ' השתא כיצד יש לה עיבור אם בית נכנס וכו' ע"כ: ובירושלמי ר' יוחנן בשם ר' הושעיא מוסיפין לה אבר תלה עינוי ואסתכל ביה א"ל למה את מסתכל בי צרך לך צחק לך לא צריך לך הפליג עליך תלת עשר שנין עביר עליל קומי רביה דלא צריך ר' שמואל בשם ר' זעירא אילולי דיו אלא שהיה מקבל פני רבו שכל המקבל פני רבו כאילו מקבל פני שכינה ע"כ: ועוד גרסי' בגמ' ת"ר כיצד מעברין את הערים ארוכה כמות שהיא והא קמ"ל דאע"ג דקצרה ברחבה מהו דתימא ירחיבנה למזרח ולמערב עד שתהא מרובעת יפה קמ"ל ארוכה כמות שהיא. עגולה עושין לה זוית מרובעת אין עושין לה זוית והא אשמועי' דאע"ג דמרבעא אלא דלא מרבעא לרבועו של עולם שיהא צפונו לצפונו של עולם פי' שהוא מקום עגלה ודרומה לדרומו של עולם פי' דהיינו מקום עקרב אלא עומדת באלכסונו של עולם מ"ד לירבעה ברבוע של עולם קמ"ל. היתה רחבה מצד אחד וקצרה מצד אחר רואין אותה כאילו היא שוה לקולא. היה בית אחד יוצא כמין פגום או שני בתים יוצאין כמין שני פגומין ואפי' משתי רוחות רואין אותם כאילו חוט מתוח עליהן ומודד ממנו ולהלן אלפים אמה היתה עשויה כמין קשת שאין הבתים במקום חבל הקשת או כמין גאם יונית שהיא כמין כ"ף כפולה שלנו רואין אותה כאילו היא מלאה בתים וחצרות והדר בקשת לא יתחיל למדוד מביתו ולצפון אלפים אמה אלא כל העיר עד היתר חשובה לו כד' אמות וכן העשויה כמין גאם היוצא מן המזרח למערב אע"פ שאין בתים במערב רואין כאילו מילא כל החלל בתים וכן מהדרום לצפון והיוצא מביתו אין חלל החלק של עיר עולה לו מן המדה:
פגום נכנס: פי' ר"ח פגום נכנס בנין העשוי כעין שובך כדאמרי' בזה בורר גבי מפריחי יונים משישברו את פגמיהן ומיהו שובך ממש אין מתעבר עם העיר כדאמרי' בגמ' תוס' ז"ל: וכתבו תוס' ז"ל וגשרים ונפשות שיש להם בית דירה. הא דקתני שיש להם בית דירה לא קאי אנפשות כדמוכח בברייתא בגמ' דנפשות גופיה סתמא לדירת שומר קבר עבוד הלכך אע"ג דלא דייר בה דירה היא דנפש בנין שעל הקבר כדפי' הקונט' בגמ' אלא אגשרים קאי דגשר וקבר ובית הכנסת וכל הנהו דקתני בברייתא בגמ' שיש להם בית דירה לאו לבית דירה עביד ואי לית בה דירה לאו דירה היא. בערוך מפר' נפש ציון כדאמרי' בירושלמי אמר רשב"ג אין עושין נפשות לצדיקים אלא דבריהם הם זכרונם וכן הביא מפ' שני דשקלים ע"כ:
היו שם גדודיות: גמ' מאי גדודיות אמר רב יהודה שלש מחיצות שאין עליהם תקרה פי' רש"י ז"ל וכ"ש אם מקורות הן מזו לזו בגג דהוו להו דירה מעלייתא ע"כ: ושתי מחיצות ויש עליהם תקרה בעיא בגמ' ולא אפשיטא: ועושין אותם במ"ם נראה שהיא גירסת רש"י ז"ל דהא אתחומין קאי: [הגה וכן הגיה ה"ר יהוסף ז"ל אותן וכתב וכן צריך להיות דקאי אערים דלעיל ע"כ:] ומצאתי מוגה בגמ' בברייתא מפרש שאם היתה עיר עגולה והיא תרי אלפי על תרי אלפי בעגולא מרבע את העיר ועושין אותה כמין טבלא מרובעת שיהא ארכה כרחבה וחוזר ומרבע את תחומיה כמין טבלא מרובעת שיהא ארכן כרחבן וכן נראה שהיא גירסת הרמב"ם ז"ל אותה בה"א ובטור א"ח כל דיני פרק זה בסימן שצ"ח ובסימן שצ"ט:
יכין
כיצד מעברין את העדים: ר"ל שיעשו העיר כאשה מעוברת. למדוד תחומה מהעיבור ולהלן. אם היה בית וכו'.
בית יוצא: שאין הבתים שבחומת העיר עומדין בשוה בשורה, או שהיה פגום וכו':
פגום יוצא: ר"ל שהחומה בעצמה עקומה, בולט כאן ושוקע כאן, או היו שם וכו':
היו שם גדודיות: דהיינו ב' כותלים מקורין יחד, או ג' כותלים אף שאינן מקורין. עומדין סמוך לעיר:
וגשרים: גשר מקורה. וב' כותלים לה לצלעות, והמוכס דר בה:
ונפשות: בניין שעל הקבר, ושומר הקברות דר בו, וכל דירה אינה פחותה מד' אמות על ד' אמות מרובעים:
שיש בהן בית דירה: אף שאין דרים בם (עי' פ"ד ו'):
מוציאין את המדה כנגדן: שכל שא' מאלו תוך ע' אמה וד' טפחים סמוך לעיר. הו"ל כהעיר, ורואין כאילו חוט מתוח על פני כל אותו הרוח, נגד הבית דירה ההוא, ויחזור ויתן להעיר ע' אמה וד' טפחים אחרים מהבית ולהלאה, ומודד התחום שבת משם ולהלאה (שצ"ח ה' ז'):
ועושין אותה: את העיר:
כמין טבלא מרובעת: אם העיר עגולה או משולשת או בעלת צלעות הרבה. יראוה כאילו היא מרובעת:
כדי שיהא נשכר את הזויות: ר"ל זויות של העיר, שימרדו התחומין מהמרובע שעשו סביב העיר (כפ"ד מ"ח):
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת