משנה עירובין א ו
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת עירובין · פרק א · משנה ו | >>
לחיין שאמרו, גובהן עשרה טפחים, ורוחבן ועוביין כל שהוא.
רבי יוסי אומר, רוחבן שלשה טפחים.
לְחָיַיִן שֶׁאָמְרוּ,
- גָּבְהָן עֲשָׂרָה טְפָחִים,
- וְרָחְבָּן וְעָבְיָן כָּל שֶׁהוּא.
- רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
- רָחְבָּן שְׁלֹשָׁה טְפָחִים:
לחיים שאמרו -
- גובהן - עשרה טפחים.
- ורוחבן, ועוביין - כל שהוא.
- רבי יוסי אומר:
- רוחבן - שלשה טפחים.
השיעור בזה המאמר לחיים, שנחלקו בהן רבי אליעזר וחכמים, שהאחד אומר לחי אחד והאחד אומר לחיים, ושניהם מודים כי רוחבן ועבין כל שהוא.
וכבר ביארנו כי אין הלכה כרבי אליעזר שאמר הכשר מבוי לחיים, וכמו כן אין הלכה כרבי יוסי.
ואמרו גבהו עשרה טפחים - לפי שהוא הגבוה הפחות שיש למבוי כמו שזכרנו, ואפילו יהיה גובה המבוי עשרים אמה, ועשה לחי בגבהו עשרה טפחים דיו:
לחיים שאמרו - לחיים שנחלקו בה רבי אליעזר וחכמים, דלרבי אליעזר תרתי בעינן ולרבנן חדא, זהו שיעורן:
גבהן עשרה טפחים - כשיעור גובה המבוי דאין גבהו פחות מעשרה טפחים . ואפילו היה המבוי גבוה הרבה דיו בלחי גבוה עשרה טפחים:
ורבי יוסי אומר רחבן שלשה - דבעי דבר חשוב במחיצה . ואין הלכה כר"י:
גבהן עשרה טפחים. פי' הר"ב כשיעור גובה המבוי. [עיין מ"ש לעיל במשנה ב' בס"ד וכן בר"פ דלקמן] וכתב הר"ר יונתן וה"ה בקורה שצריך שלא תהיה למטה מעשרה ולא תני בקורה דסמך על משנה זו של לחי ששיעורו עשרה כשיעור מבוי ע"כ. ומ"ש הר"ב ואפילו היה המבוי גבוה הרבה כבר כתבתי כן לעיל משנה א' בשם הרמב"ם:
רבי יוסי אומר רחבן ג'. פי' הר"ב דבעי דבר חשוב במחיצה. וז"ל הר"ר יונתן י"ל דדעתיה דרבי יוסי דבעי דבר חשוב במחיצה שאפילו יפליגנו מן הכותל בשלשה דלא ליתי אוירא דהאי גיסא ודהאי גיסא ולבטליה כדאשכחן במדה אמצעית של ג' מדות במחיצת כלאים כל שהוא שלשה צריך שלא יהא בין זה לזה במלואו ואוקמינן לה במלואו נכנס ויוצא ומשום הכי מחמיר ר"י ואפילו בסומכו לגמרי לכותל בעי ג"ט וברחבו עכ"ל ובפ"ד בתוספתא דכלאים איתא והובאה בגמ' בפירקין דף ט"ז ע"א:
(ח) (על הברטנורא) וה"ה בקורה שצריך שלא תהיה למטה מי' ולא תני בקורה דסמך על משנה זו של לחי ששיעורו י' כשיעור מבוי. הרי"כ:
(ט) (על הברטנורא) שאפילו יפליגנו מן הכותל בג' דלא ליתי אוירא דהאי גיסא ודהאי גיסא ולבטליה כדאשכחן במחיצות הכלאים כו' ומש"ה מחמיר ר"י ואפילו בסומכו לגמרי לכותל בעי ג"ט ברותבו. הרי"כ:
לחיים שאמרו גבהן עשרה טפחים: לְחָיִים בנקודת חירק תחת היו"ד הראשונה גרסי' והיו"ד השניה נחה וכן מצאתיו ג"כ במשנתו של החכם הר"ר יהוסף אשכנזי ז"ל. והכי מוכח מן הגמרא כמו שאכתוב בסמוך אבל במכלול עלה נ"ז מצאתי כתוב ולחי חבורו בלשון שנים לְחָיָיִם ע"כ ולפי זה יהיה על משקל יד ורגל שהחבור בלשון שנים ידים ורגלים ולא מסתבר לחלק בין האי לחי ללחי דאדם ממש:
לחיים שאמרו לחיים שנחלקו וכו': לשון רעז"ל. אמר המלקט ומיהו סתמא לא כמר דייקא ולא כמר דייקא: אבל ליכא לשנויי מאי לחיים לחיים דעלמא דא"כ ברישא נמי גבי קורה ניתני קורות ונימא מאי קורות קורות דעלמא ומ"מ משמע קצת דל"ג לחיים היו"ד הראשונה בנקודת פתח דא"כ משמע טפי דהוי סתמא כר' אליעזר:
רחבן ועביין כל שהוא: גמ' וכמה כל שהוא תני ר' חייא אפי' כחוט הסרבל: ועיין בס' תרומת הדשן סי' ע"ד:
ור' יוסי אומר רחבן שלשה: ואמרי' בגמ' דאין הלכה כר' יוסי לא בהילמי ולא בלחיים ואע"ג דר' יוסי נימוקו עמו ורבנן פליגי עליה בתרווייהו אלא דרבי קאי כותיה בלחיים:
יכין
לחיין שאמרו: במשנה ב'. והא דתני הכא לחיין בלשון רבים ולא כלעיל במ"ג. היינו לאשמועינן דאפי' עושה ב' לחיין כר"א במ"ב אפ"ה צריך גובה י' טפחים:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת