משנה עוקצין ב ד
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת עוקצין · פרק ב · משנה ד | >>
כל הקליפין מיטמאות ומטמאות ומצטרפות.
רבי יהודה אומר, שלשה קליפין בבצל.
הפנימית, בין שלמה בין קדורה, מצטרפותיב.
האמצעית, שלמה מצטרפת, וקדורה אינה מצטרפת.
והחיצונה, בין כך ובין כך טהורה.
משנה מנוקדת
כָּל הַקְּלִפִּין מִטַּמְּאוֹת וּמְטַמְּאוֹת וּמִצְטָרְפוֹת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, שְׁלשָׁה קְלִפִּין בַּבָּצָל. הַפְּנִימִית, בֵּין שְׁלֵמָה בֵּין קְדוּרָה, מִצְטָרֶפֶת. הָאֶמְצָעִית, שְׁלֵמָה מִצְטָרֶפֶת, וּקְדוּרָה אֵינָהּ מִצְטָרֶפֶת. וְהַחִיצוֹנָה, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ טְהוֹרָה.
נוסח הרמב"ם
כל הקליפים - מיטמאות, ומטמאות, ומצטרפות.
- רבי יהודה אומר: שלשה קליפין בבצל -
- הפנימית -
- בין שלמה ובין קדודה - מצטרפת,
- והאמצעית -
- שלמה - מצטרפת,
- וקדודה - אינה מצטרפת,
- החיצונה -
- בין כך ובין כך - טהורה.
- הפנימית -
פירוש הרמב"ם
כבר ידעת כי הקליפות הם כולם שומרים לאוכל, ועל כן הן מצטרפין.
וקדודה - רוצה לומר חתוכה, לפי שאינה שומרת לזולתה כשנחתכה.
וקליפה החיצונה בבצל הדקה מאד אשר אין שם דקה כמותה, והוא דמות הבגד, והוא הנופל בעת משמוש בבצל, והיא אשר שמים אותה הרופאים על המורסות כשנפתחו ותמשוך מהן הליחה בכוח.
ואין הלכה כרבי יהודה:
פירוש רבינו שמשון
כל הקליפין. כגון קליפי אגוזים ורמונים וקליפי ביצים חשיבי שומר לאוכל ומיהו קליפת אגוזים העליונה שיש להן בשעת לקיטתה ההוא לא חשיבא דאין שומר ע"ג שומר ומטעם זה פירש בקונטרס פרק העור והרוטב (שם) דהנץ של רמון אין מצטרף משום דאין שומר על גבי שומר:
קדורה. נקובה מלשון מקדרין בהרים דעירובין (דף נח.):
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
כל הקליפין - כגון קליפי אגוזים ושקדים ורמונים וקליפי ביצים, חשיבי שומר לאוכל, ומצטרפין עם האוכל להשלימו לכשיעור לקבל טומאה. ומיהו קליפה לחה העליונה שעל האגוזים בשעת לקיטתן, אינה מצטרפת, דלא חשיבא שומר, שאין שומר על גבי שומר:
קדורה - נקובה. לשון מקדרים בהרים כדתנן בעירובין. וקדורה אינה מצטרפת, לפי שאינה שומרת כשהיא נקובה וחתוכה:
והחיצונה - היא הקליפה הדקה הנופלת מאליה כשממשמשין בבצל. ואין הלכה כרבי יהודה יג:
פירוש תוספות יום טוב
הפנימית בין שלמה בין קדורה מצטרף. שהרי היא עצמה אוכל. והחיצונה בין כך ובין כך אינה מצטרפת שאין שומר ע"ג שומר חשוב שומר. רש"י בעור והרוטב דף קי"ט. וכתב הר"ב דאין הלכה כר"י. וכ"כ הרמב"ם בפירושו אבל בחבורו פ"ה מהט"א פסק לדר"י. והכי מסתברא. והא דתני בל' פלוגתא. נמצאים הרבה כן ולא פליגי כמ"ש בפ"ג דבכורים:
קדורה. כתב הר"ב כדתנן בעירובין פ"ה משנה ד':
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(יב) (על המשנה) מצטרפת. שהיא עצמה אוכל. והחיצונה כו', שאין שומר על גבי שומר חשוב שומר. רש"י:
(יג) (על הברטנורא) הר"מ פסק כר' יהודה והכי מסתברא:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
שלש קליפין: מצאתי מוגה. וכן מ"מ בכולה מתני':
וקדודה בשני דלתין: ולא נהירא בשני דלתין. ונראה דגירסא זו דומה למקדרין בהרים דבפ' כיצד מעברין דאיכא מאן דגריס התם מקדדין בשני דלתין כדכתבינן התם סי' ד':
הפנימית בין שלימה בין קדורה מצטרפת: משום דחשיבא אוכל ואמצעית חשיבא שומר כשהיא שלמה וחיצונה חשיבא שומר ע"ג שומר:
תפארת ישראל
יכין
ומצטרפות: מדהו"ל שומרים להפרי. שע"י הקליפה לא תתרקב הפרי וגם לא תתלכלך. מיהו קליפה לחה ירוקה שע"ג קליפת האגוז. אינו מצטרף. מדהו"ל שומר לשומר [כחולין קי"ט ב']:
בין קדורה: נקובה:
מצטרפות: מדהיא עצמה אוכל:
וקדורה אינה מצטרפת: דמדנתנקבה תו אינה שומרת הבשר מרקבון. ונ"ל דעכ"פ דינה כיד:
והחיצונה: היא הקליפה הדקה ביותר:
בין כך ובין כך טהור: מדנקלפת ונופלת מאליה. וא"כ גם כיד לא הוה. אמנם לרש"י [חולין שם] היינו טעמא מדאין שומר ע"ג שומר. וא"כ י"ל דעכ"פ דינה כיד. וקיי"ל כר' יהודה [רמב"ם פ"ה מאוכלין]:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת