משנה עוקצין ב רמבם
מראה
נוסח הרמב"ם
[עריכה](א) זיתים שכבשן בטרפיהן - טהורין,
- לפי שלא כבשן אלא למראה.
- כשות של קשות, והנץ שלה - טהור.
- רבי יהודה אומר: כל זמן שהיא לפני התגר - טמאה.
(ב) כל הגלעינין - מיטמאות ומטמאות, ולא מצטרפות.
- גלעינה של רוטב -
- אף על פי יוצאה - מצטרפת,
- ושל יבשה - אינה מצטרפת.
- לפיכך, חותל של יבשה - מצטרף,
- ושל רוטב - אינו מצטרף.
- גלעינה שמקצתה יוצא - שכנגד האוכל מצטרף.
- עצם שיש עליו בשר - שכנגד האוכל מצטרף.
- היה עליו מצד אחד -
- רבי ישמעאל אומר: רואין אותו כאילו מקיפו כטבעת.
- וחכמים אומרין: שכנגד האוכל - מצטרף,
- כגון הסיאה, והאיזוב, והקורנית.
- היה עליו מצד אחד -
(ג) הרימון, והאבטיח -
- שנימוק מקצתו - אינו מצטרף.
- שלם מכאן ומכאן, ונימוק מן האמצע - אינו מצטרף.
- הפטמה של רימון - מצטרפת,
- והנץ שלו - אינו מצטרף.
- רבי אלעזר אומר: אף המסרק - טהור.
(ד) כל הקליפים - מיטמאות, ומטמאות, ומצטרפות.
- רבי יהודה אומר: שלשה קליפין בבצל -
- הפנימית -
- בין שלמה ובין קדודה - מצטרפת,
- והאמצעית -
- שלמה - מצטרפת,
- וקדודה - אינה מצטרפת,
- החיצונה -
- בין כך ובין כך - טהורה.
- הפנימית -
(ה) המחתך לבשל -
- אף על פי שלא מירק - אינו חיבור.
- לכבוש, ולשלוק, ולהניח על השולחן - חיבור.
- התחיל לפרק -
- אוכל שהתחיל בו - אינו חיבור.
[ו] *הערה 1: האגוזים שאמנן, והבצלים שחמרן - הרי אלו חיבור.
- התחיל לפרק באגוזים, ולפקל בבצלים - אינו חיבור.
- האגוזים, והשקדים - חיבור, עד שירסס.
(ו) [ז] ביצה מגולגלת - משיגום,
- ושלוקה - עד שירסס.
- עצם שיש בו מוח - חיבור, עד שירסס.
- הרימון שפרדו - חיבור, עד שיקיש עליו בקנה.
- כיוצא בו -
- שלל הכובסים, והבגד שהוא תפור בכלאים - חיבור, עד שיתחיל להתיר.
- כיוצא בו -
(ז) [ח] עלי ירקות -
- ירוקים - מצטרפין,
- ולבנים - אין מצטרפין.
- רבי אלעזר ברבי צדוק אומר:
- הלבנים מצטרפין באכרוב - מפני שהן אוכל,
- ובחזרים - מפני שהן משמרין את האוכל.
(ח) [ט] עלי בצלים, ובני בצלים -
- אם יש בהן ריר - משתערין בכמות שהן,
- אם יש בהן חלל - ממעך את חללה.
- פת סופגניות - משתערת בכמות שהיא,
- ואם יש בה חלל - ממעך את חללה.
- בשר העגל שנתפח,
- ובשר זקנה שנתמעט - משתערין בכמות שהן.
(ט) [י] קישות שנטעה בעציץ,
- והגדילה ויצאה חוץ לעציץ - טהורה.
- אמר רבי שמעון: מה טיבה ליטהר?
- אלא הטמא - בטומאתו,
- והטהור - יאכל.
(י) [יא] כלי גללים, וכלי אדמה,
- שהשורשים יכולים לצאת בהן - אינן מכשירין את הזרעים.
- עציץ -
- שהוא נקוב - אינו מכשיר את הזרעים,
- ושאינו נקוב - מכשיר את הזרעים.
- כמה הוא שעורו של נקב? - כדי שיצא בו שורש קטן.
- מילאהו עפר עד שפתו - הרי הוא כטבלה שאין לה לזביז.
הערות
[עריכה]- הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם
הדף הראשי של משנה עוקצין ב
משנה עוקצין, פרק ב':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב