משנה נגעים יד ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת נגעים · פרק יד · משנה ח | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

בא לו אצל האשם, וסמך שתי ידיו עליו, ושחטו, וקבלו שני כהנים את דמו, אחד בכלי, ואחד ביד.

זה שקבל בכלי, בא וזרקו על קיר המזבח.

וזה שקבל ביד, בא לו אצל המצורע.

והמצורע טבל בלשכת המצורעים.

בא ועמד בשער נקנור.

רבי יהודה אומר, לא היה צריך טבילה.

משנה מנוקדת

[עריכה]

בָּא לוֹ אֵצֶל הָאָשָׁם, וְסָמַךְ שְׁתֵּי יָדָיו עָלָיו, וּשְׁחָטוֹ, וְקִבְּלוּ שְׁנֵי כֹהֲנִים אֶת דָּמוֹ, אֶחָד בִּכְלִי, וְאֶחָד בַּיָּד. זֶה שֶׁקִּבֵּל בַּכְּלִי, בָּא וּזְרָקוֹ עַל קִיר הַמִּזְבֵּחַ. וְזֶה שֶׁקִּבֵּל בַּיָּד, בָּא לוֹ אֵצֶל הַמְּצֹרָע. וְהַמְּצֹרָע טָבַל בְּלִשְׁכַּת הַמְּצֹרָעִים. בָּא וְעָמַד בְּשַׁעַר נִקָּנוֹר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, לֹא הָיָה צָרִיךְ טְבִילָה.

נוסח הרמב"ם

בא לו אצל האשם וסמך שתי ידיו עליו ושחטו וקיבלו שני כהנים את דמו אחד בכלי ואחד ביד זה שקיבל בכלי בא וזורקו על גבי המזבח וזה שקיבל ביד בא לו אצל המצורע ומצורע טבל בלשכת המצורעין בא ועמד בשער ניקנור רבי יהודה אומר לא היה צריך טבילה.

פירוש הרמב"ם

הדם אשר יזה על המצורע יקחהו בידו לא בכלי לאמרו (שם) ולקח הכהן מדם האשם ונתן על תנוך אזן המטהר ואמרה מה נתינה בעצמו של כהן אף קבלה בעצמו של כהן וראוי שיהיה המצורע כבר טבל בזה היום השמיני ואז יזה עליו הדם. ור' יהודה אומר שאינו טובל בזה יום השמיני כי כבר טבל בערב יום שביעי שקדם לך מאמרו ביום השביעי יגלח וגו' וחכמים אומרים שהמצורע כיון שנכנס בטומאה בימי חלוטו והוא עלול שלא ישמר ואולי יטמא בשביעי אחר טבילתו חייבוהו טביל' מספק ואע"פ שלא הסיח דעתו לא יצטרך טבילה [ולא] נאמר אולי להכנסתו לטומאה נטמא והוא לא ידע ואין הלכה כרבי יהודה:

פירוש רבינו שמשון

וסמך שתי ידיו עליו ושחטו. תנופה היה צריך קודם שחיטה כדתנן בפרק כל המנחות באות מצה (דף סב.) אשם מצורע טעון סמיכה ותנופה חי ובתוספתא (פ"ח) קתני לה:

ר' יהודה אומר א"צ טבילה. בתוספתא קתני שכבר טבל מבערב אמרו לו לא מן השם הוא זה אלא כל הנכנס לעזרה דרך שער ניקנור היה טובל באותה לישכה: (הגה"ה ובפרק אמר להם הממונה מייתי הך ברייתא ותימה למה לא הביא המשנה*:

תניא בתוספתא [פ"ח] היה מביא אשמו ולוגו בידו ומעמידן בשער ניקנור והכהן עומד מבפנים ומצורע מבחוץ ומצורע מניח ידו תחת ידו של כבש והכהן מניח ידו [ב] על המצורע ומוליך ומביא ומעלה ומוריד וסמך שתי ידיו עליו ונכנס ושחטו בצפון כל הסמיכות שבמקדש תכף לסמיכה שחיטה חוץ מזו שהיתה בשער ניקנור [ג] שאין יכול להכנס לעזרה עד שיזרוק עליו מדם חטאתו ומדם אשמו. פי' מניח ידו על המצורע לאו דווקא דבכל תנופה אמרינן בפרק כל המנחות באות מצה (דף סא:) כהן מניח ידו תחת ידי הבעלים ומניף והאי על כמו ועליו מטה מנשה (במדבר ב) כלומר אצל המצורע תחת ידיו. ונכנס ושחטו כלומר הכהן נכנס לצפון העזרה ושחט:

חוץ מזו. בפ' כל הפסולין בזבחים מפרש לה בלישנא טובא:

עוד תניא בתוספתא (פ"ט) היו שני כהנים מקבלים את דמו א' בכלי וא' ביד זה שקבל בכלי מקבל תחלה וזה שקבל ביד מקבל לאחריו ואם שינה כשר זה שקבל בכלי מקבל בימין וזה שקבל ביד מקבל בשמאל ואם שינה פסול זה שקבל בכלי בא לו לזורקו ע"ג המזבח וזה שקבל ביד בא לו אצל המצורע ואם שינ' פסול נשפך של יד לא יתן משל כלי ומשל כלי לא יתן משל יד אם [יש דם] הנפש [א] בכוס אחד יחזור ויקבל כשר. פי' מקבל בשמאל דכתיב (ויקרא יד) על כפו השמאלית וכתיב נמי (שם) וטבל באצבעו הימנית. לא יתן משל כלי דלמצורע בעינן קבלה ביד ולמזבח בעי' קבלה בכלי אפי' במצורע ובריש הקומץ רבה (דף כח.) יליף מקרא דכתיב כחטאת כאשם:

אם יש דם הנפש בכוס אחד. כגון שקבל בשני כוסות ועדיין דם מקלח מצואר הבהמה יחזור ויקבל ביד וכשר והוא הדין אם נשפך של כוס דיחזור ויקבל בכוס:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

וסמך שתי ידיו עליו - וקודם סמיכה היה טעון תנופה, שאשם מצורע טעון תנופה חי:

ואחד ביד - דכתיב (ויקרא יד) ולקח הכהן ונתן על תנוך אוזן המיטהר, מה נתינה בעצמו של כהן יז, אף קבלה בעצמו של כהן:

אינו צריך טבילה - שכבר טבל מבערב, כדכתיב [שם] והיה ביום השביעי יגלח וגו' וכבס בגדיו ורחץ בשרו במים. וחכמים אומרים, הואיל והיה עלול לטומאה, שמא לא שמר עצמו בטהרה כראוי ונטמא אחר שטבל, לפיכך צריך טבילה אחרת מספק. והלכה כחכמים:

פירוש תוספות יום טוב

אחד בכלי. ובריש (איזהו מקומן) יליף מקרא דכתיב כחטאת כאשם. הר"ש:

ואחד ביד. פי' הר"ב דכתיב ולקח הכהן ונתן מה נתינה בעצמו של כהן. פירש"י בריש איזהו מקומן דכתיב אצבע גבי שמן ויליף דם מיניה:

ועמד בשער ניקנור. דכתיב לפני ה' פ"ק דסוטה דף ח' ועיין מ"ש שם מ"ה (ד"ה לשער):

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יז) (על הברטנורא) דכתיב אצבע גבי שמן, וילפינן דם מיניה. רש"י:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)


פירושים נוספים