משנה נגעים ו ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת נגעים · פרק ו · משנה ד | >>

בהרת יתרה מכגריס ובה מחיה יתרה מכעדשה, רבו או שנתמעטו, טמאין, ובלבד שלא יתמעטו מכשיעורט.

נוסח הרמב"ם

בהרת יתרה מכגריס,

ובה מחיה יתרה מכעדשה -
רבו, או שנתמעטו - טמאין,
ובלבד - שלא יתמעטו מכשעור.

פירוש הרמב"ם

שלא יתמעטו מכשיעור - שלא תשוב להיות הבהרת פחות מכגריס, ולא תשוב המחיה פחותה מכעדשה.

ושורש זה העניין כאשר אבארהו לך עתה, וזה כי כאשר היתה בהרת גדולה רוצה לומר יתירה מכגריס ובתוכה מחיה גדולה, אם היתה תוספת הבהרת על המחיה שיעור צמיחת שתי שערות מכל צד ומעלה הנה היא טמאה, ואם היתה פחותה מזה הנה היא טהורה, לפי שהבהרת נתמעטה במחיה לפי מה שקדם.

וזה מבואר כאשר הבנת כל מה שביארנו בזה הפרק:

פירוש רבינו שמשון

מכשיעור. הבהרת מכגריס והמחיה מכעדשה:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

שלא יתמעטו מכשיעור - בהרת מכגריס, ומחיה מכעדשה:

פירוש תוספות יום טוב

ובלבד שלא יתמעטו מכשיעור. ולא תקרב המחיה לסוף הבהרת בפחות מכדי צמיחת שתי שערות. הרמב"ם פ"ג מהלכות טומאת צרעת [הלכה ו']:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ט) (על המשנה) מכשיעור. ולא תקרב המחיה לסוף הבהרת בפחות מכדי צמיתת שתי שערות. הר"מ:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

תפארת ישראל

יכין

ובלבד שלא יתמעטו מכשיעור:    מחיה מכעדשה. ובהרת ישאר סביבת המחיה לכל צד כרוחב עדשה:

בועז

פירושים נוספים