משנה מעילה ד א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת מעילה · פרק ד · משנה א | >>

קדשי המזבח מצטרפין זה עם זה למעילה, ולחייב עליהן משום פגול נותר וטמא.

קדשי בדק הבית מצטרפין זה עם זה.

קדשי המזבח וקדשי בדק הבית מצטרפין זה עם זה למעילה.

משנה מנוקדת

קָדְשֵׁי הַמִּזְבֵּחַ,

מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה לִמְעִילָה,
וּלְחַיֵּב עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא.
קָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת,
מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה.
קָדְשֵׁי הַמִּזְבֵּחַ וְקָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת,
מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה לִמְעִילָה:

נוסח הרמב"ם

קודשי מזבח - מצטרפין זה עם זה למעילה,

ולחייב עליהן משום פגול, ונותר, וטמא.
קודשי בדק הבית - מצטרפין זה עם זה.
קודשי המזבח עם קודשי בדק הבית - מצטרפין זה עם זה למעילה.

פירוש הרמב"ם

כשתבין כל מה שהקדמנו במסכת זו, יהיה כל המאמר הזה מבואר ומפורסם ואינו צריך פירוש, כל כך הוא מבואר:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

קדשי המזבח מצטרפים זה עם זה למעילה - אם נהנה משני מיני קדשי מזבח בשוה פרוטה, מעל. ומצטרפים נמי לכזית לחייב עליהם משום אוכל פגול או נותר או טמא, או לחייב למעלה כזית בחוץ:

קדשי בדק הבית מצטרפין זה עם זה - למעילה. אבל פגול ונותר וטמא אין בהן וקדשי מזבח וקדשי בדק הבית מצטרפים זה עם זה למעילה. אבל לא לדבר אחר, כדאמרן דקדשי בדק הבית לית בהי פגול ונותר וטמא.

פירוש תוספות יום טוב

ולחייב עליהן משום פגול נותר וטמא. מסיים הר"ב או לחייב למעלה כזית בחוץ. וכן כתב רש"י. ותמיהה דאמאי שייריה. ועוד דבמשנה ד' פי"ג דזבחים. לא תנן אלא המעלה כזית מן העולה ומן האימורים. ואפשר לפי שהם זבח אחד לפיכך מצטרפין גם הרמב"ם [בפי'] לא הזכיר הא דמעלה. ועמ"ש במשנה דלקמן:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(א) (על הברטנורא) אבל בזבחים דק"ט כ' התוס' דאין לפ' להתחייב בחוץ. דהא לא תנן אלא עולה ואימורין. אבל ה' דברים לא. דאע"ג דמחייבו בחוץ ה"מ בפ"ע אבל איצטופי לא כו'. ועתוי"ט:

(ב) (על הברטנורא) כ' התוס' דא"ל לענין מחשבת פגול דהא אין אכיל' והקטרה מצטרפים. אלא מיירי לענין אכילה דמחייב האוכל משום פגול. ואי מרישא דקתני קדשי מזבח מצטרפין. ה"א במין א'. קמ"ל אפי' בב' מינין כו' וקצת תימה דלא תני ה' דברים בשלמים וי"ל משום דאיירי נמי במעילה. ועתוי"ט:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

קדשי המזבח וכו':    ירושלמי פ"ד מיתות דף כ"ד:

מצטרפים זה עם זה למעילה:    אם אכל מבשר עולה זו חצי זית ומבשר עולה אחרת חצי זית חייב קרבן מעילה וכן למ"ד דמעילה בש"פ אם אכל חצי ש"פ מזו וחצי ש"פ מזו:

ולחייב עליהן משום פגול נותר וטמא:    שאם אכל חצי זית מזה וחצי זית מזה חייב כרת:

קדשי בדק הבית מצטרפין זה עם זה למעילה:    ואם נהנה חצי שיעור מזה וחצי שיעור מזה מעל. וכתב הר"ר יהוסף ז"ל כאן לא אמר למעילה כי לא יש לה איסור אחר אבל לקמן קאמר למעילה משום קדשי מזבח ע"כ:

קדשי המזבח וקדשי בדק הבית מצטרפין וכו':    שאם נהנה בחצי זית בשר קדשי מזבח ובחצי זית מבשר שהוקדש לבדק הבית מצטרפים זה עם זה למעילה אבל לא לדבר אחר כדאמרן דקדשי בדק הבית לית בהו פגול נותר וטמא ומהאי טעמא קא פליג למתניתין בבבא ראשונה קדשי מזבח בפני עצמו וכיון דתנא קדשי מזבח לחודייהו תנא נמי לקדשי בדק הבית לחודייהו אע"ג דמסיפא שמעינן להו. ובפירוש אחר לא נודע למי מפרש עוד א"נ אי לא תני לה להדיא ה"א דלא מצטרף אלא בשביל קדשי מזבח דחמיר אבל קדשי בדק הבית לא ע"כ. ומשמע מן התלמוד ומפירוש תוספות ז"ל דאין מעילה מפורשת בתורה אלא בעולה ובקדשי בדק הבית דכתיב נפש כי תמעול מעל מקדשי ה' קדשים המיוחדים לה' אבל שאר קדשי קדשים יש לכהנים ג"כ חלק בבשרן שהוא עיקר הקרבן ומ"מ מקרא אחרינא שמעינן דבכל קדשי קדשים יש מעילה מדכתיב ואיש כי יאכל קדש בשגגה קדש סתמא משמע דבכל קדש מיירי. ביד רפ"א דהלכות מעילה ובפ"ה סימן ב':

תפארת ישראל

יכין

למעילה:    דכשנהנה מב' מיני קרבנות בשוה פרוטה, מעל:

וטמא:    דכשאכל כזית מהנך, מב' מיני קרבנות חייב:

קדשי בדק הבית מצטרפין זה עם זה:    לעניין מעילה. אבל פיגול נותר וטמא לא שייך בהן:

למעילה:    מלת למעילה קא גם אבבא דקדשי בדק הבית מצטרפין זה עם זה דתני מקמי הכי:

בועז

פירושים נוספים