משנה מעילה ג ה
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת מעילה · פרק ג · משנה ה | >>
חלב המוקדשין וביצי תורין, לא נהנין ולא מועלים.
במה דברים אמורים, בקדשי מזבח.
אבל בקדשי בדק הבית, הקדיש תרנגולת, מועלין בה ובביצתה.
חמור, מועלין בה ובחלבה.
משנה מנוקדת
חֲלֵב הַמֻּקְדָּשִׁין וּבֵיצֵי תּוֹרִין,
- לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִים.
- בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים?
- בְּקָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ;
- אֲבָל בְּקָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת,
- הִקְדִּישׁ תַּרְנְגוֹלֶת,
- מוֹעֲלִין בָּהּ וּבְבֵיצָתָהּ;
- חֲמוֹר,
- מוֹעֲלִין בָּהּ וּבַחֲלָבָהּ:
- הִקְדִּישׁ תַּרְנְגוֹלֶת,
נוסח הרמב"ם
חלב מוקדשין, וביצי תורין - לא נהנין, ולא מועלין.
- במה דברים אמורים? - בקודשי המזבח,
- אבל בקודשי בדק הבית -
- הקדיש תרנגולת - מועלין בה, ובביצתה,
- חמור - מועלין בה, ובחלבה.
פירוש הרמב"ם
זה יהיה כשמקדיש העוף הזה או הבהמה הזו למזבח קדושת הגוף, כגון שתהא עולת עוף או בהמת שלמים.
אבל אם הקדישן למזבח קדושת דמים, כגון שיאמר דמי העוף הזה או דמי הבהמה זו הקדש שנקריב ממנה קרבן פלוני, הרי זה מועלין בהן ובגידוליהן:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
במה דברים אמורים בקדשי מזבח - הואיל וחלב וביצים אינן ראויין למזבח יד, הלכך לא נהנין ולא מועלים:
אבל בקדשי בדק הבית - הכי נמי דמועלים בהן, הואיל וקדושת דמים הן, ראויין הן לבדק הבית. ובגמרא מפרש דמתניתין חסורי מחסרא והכי קתני, במה דברים אמורים, כשהקדישן קדושת הגוף למזבח, אבל הקדישן קדושת דמים לגבי מזבח כגון שאמר דמי עוף זה או דמי בהמה זו הקדש להביא מהם עולה, נעשה כמי שהקדישן לבדק הבית, דודאי בקדושת דמים דמזבח אית בה מעילה בביצים ובחלב:
פירוש תוספות יום טוב
חלב המוקדשים כו' ולא מועלין. פירש הר"ב הואיל ואינו ראוי למזבח. אע"ג דדרשינן בפסולי המוקדשים. בשר ולא חלב [כמו שכתב הר"ב במ"ב פ"י דחולין] תוס:
תורין.והכי גרס במשנה ה' פ"ה דחולין. וע"ש:
אבל בקדשי בדק הבית כו'. כתב הר"ב דחסורי מחסרא כו'. נעשה כמי שהקדישן לב"ה. הקדיש תרנגולת וכו'. גמרא:
הקדיש תרנגולת מועלין בה ובביצתה כו'. עמ"ש במשנה דלקמן:
חמור. עמ"ש במשנה ד' פ"ה דב"מ [ד"ה וחמור]:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(יד) (על הברטנורא) אע"ג דדרשינן בפסולי המוקדשין בשר ולא חלב. תיו"ט. פי' אף דחלב אסור לא. הוי קדשי ה' ועוד כיון דאין חיות הבהמה תלוי בו דלהוי חשוב כגון הבהמה למעול בה תוס'. ת"ח:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
חֲלֵב המוקדשין וכו': פרק יש בקדשי מזבח (תמורה דף ל"א ע"ב) ופירש שם רש"י ז"ל גבי קדשי מזבח נקט תורין וגבי קדשי בדק הבית נקט תרנגולת ולא תורין דאורחא דמילתא נקט דאין דרך להקדיש לבדק הבית דבר הראוי למזבח:
חמור וכו': רבותא היא דאע"ג דטמא הוא חיילא עליה קדושת בדק הבית כדבר טהור ע"כ. ואיתה נמי בפירקין סמוך לה. ותוס' פרק הוציאו לו (יומא דף נ"ט.) וביד כולה מתניתין עד סוף סימן ו' פ"ג דהלכות מעילה סימן י"ב י"ג ורפ"ה וסימן ו' י"ג ורפ"ח. ובת"כ פ' ויקרא בדבורא דחטאות פרק עשרים:
תפארת ישראל
יכין
לא נהנים: אב"י ר"ל לא נהנין מדאורייתא, דהרי דרשינן בפסולי המוקדשין, בשר ולא חלב [ועי' לתוי"ט כאן]:
במה דברים אמורים בקדשי מזבח: דאע"ג דהחלב והביצים שלהן אסורים, עכ"פ מדאינן בני הקרבה לא מקרי קדשי ה' דלמעול בהן:
אבל בקדשי בדק הבית: ה"ק, אבל בהקדיש קדשי מזבח בדוגמת קדשי בדק הבית, כגון דאמר דמי בהמה זו או דמי עוף זה עלי. או שהיה באמת קדשי בדק הבית כגון שהקדיש תרנגולת, וכו':
חמור מועלין: נקט חמור דמצוי, וכ"ש חלב חיה מותר גם לישראל בריא. ואף דחלב חמור לא שרי ולא חזי רק לירוקנא [בכורות ד"ז ב'] סד"א לא הקדישה קמ"ל:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת