משנה מעילה ג רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) ולד חטאת, ותמורת חטאת,

וחטאת שמתו בעליה - ימותו.

ושעברה שנתה, ושאבדה, ושנמצאת בעלת מום -

אם משכיפרו הבעלים - תמות,

ואינה עושה תמורה, ולא נהנין, ולא מועלין.

אם עד שלא כיפרו הבעלים - תרעה עד שתסתאב,

ותימכר, ויביא בדמיה אחרת,

ועושה תמורה, ומועלין בה.

(ב) המפריש מעות לנזירותו - לא נהנין, ולא מועלין,

מפני שהן ראויין לבוא כולם שלמים.

מת -

והיו לו מעות סתומין - יפלו לנדבה.

היו מפורשין דמי חטאת - ילכו לים המלח, ולא נהנין, ולא מועלין.

ודמי עולה - יבואו עולה, ומועלין בהן.

דמי שלמים - יבואו שלמים, ונאכלין ליום אחד, ואינן טעונין לחם.

(ג) רבי שמעון אומר:

הדם - קל בתחילתו, וחמור בסופו,

הנסכים - חמור בתחילתן, וקל בסופן.

הדם -

בתחילה - אין מועלין בו,

יצא לנחל קדרון - מועלין בו.

הנסכים -

בתחילה - מועלין בהן,

ירדו לשית - אין מועלין בהן.

(ד) דישון המזבח הפנימי, והמנורה - לא נהנין, ולא מועלין.

המקדיש דישון בתחילה - מועלין בו.

תורין שלא הגיע זמנן, ובני יונה שעבר זמנן - לא נהנין, ולא מועלין.

רבי שמעון אומר:

תורין שלא הגיע זמנן - מועלין בהן,

ובני יונה שעבר זמנן - לא נהנין, ולא מועלין.

(ה) חלב מוקדשין, וביצי תורין - לא נהנין, ולא מועלין.

במה דברים אמורים? - בקודשי המזבח,

אבל בקודשי בדק הבית -

הקדיש תרנגולת - מועלין בה, ובביצתה,

חמור - מועלין בה, ובחלבה.

(ו) כל הראוי למזבח, ולא לבדק הבית,

לבדק הבית, ולא למזבח,

לא למזבח, ולא לבדק הבית - מועלין בו.

כיצד?

הקדיש בור מלא מים, אשפה מלאה זבל,

שובך מלא יונים, אילן מלא פירות,

שדה מלאה עשבים,

מועלין בהן, ובמה שבתוכן.

אבל הקדיש בור - ואחר כך נתמלא מים,

אשפה - ואחר כך נתמלאת זבל,

שובך - ואחר כך נתמלא יונים,

אילן - ואחר כך נשא פירות,

שדה - ואחר כך נתמלאת עשבים,

מועלין בהן, ואין מועלין במה שבתוכן.

רבי יוסי אומר:

המקדיש את השדה, ואת האילן - מועלין בהן, ובגידוליהן,

מפני שהן גידולי הקדש.

[ז] *הערה 1: ולד מעושרת -

לא יינק מן המעושרת, ואחרים מתנדבין כן.

ולד מוקדשין -

לא יינק מן המוקדשין, ואחרים מתנדבין כן.

הפועלין - לא יאכלו מן הגרוגרות של הקדש.

וכן פרה - לא תאכל מכרשיני הקדש.

(ז) [ח] שורשי אילן של הדיוט הבאין בשל הקדש,

ושל הקדש הבאין בשל הדיוט - לא נהנין, ולא מועלין.

מעין -

שהוא יוצא מתוך שדה הקדש - לא נהנין, ולא מועלין,

יצא חוץ לשדה - נהנין ממנו.

המים -

שבכד של זהב - לא נהנין, ולא מועלין,

נתנו בצלוחית - מועלין בהן.

ערבה של הקדש - לא נהנין, ולא מועלין.

רבי אלעזר ברבי צדוק אומר: נותנין היו ממנה זקנים בלולביהן.

(ח) [ט] קן -

שבראש האילן של הקדש - לא נהנין, ולא מועלין,

שבאשרה - יתיז בקנה.

המקדיש את החורש - מועלין בכולו.

גזברין ששפו את העצים - מועלין בעצים,

ואין מועלין - לא בשיפוי, ולא בנמייה.

הערות

• הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם

הדף הראשי של משנה מעילה ג

משנה מעילה, פרק ג':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב